"לא מדובר בשינוי כיוון בשווקים, שיפור הסנטימנט הוא לטווח הקצר"

ביום שישי האחרון, בפסגה בת יומיים, הסכימו קובעי המדיניות באירופה על סדרה של הצעות שאם ייושמו עשויות לשנות את פני הדברים באירופה ולעצור את התפשטות משבר החוב הריבוני. השווקים בעולם הגיבו בחיובי וגם השוק הישראלי פתח את השבוע במגמה חיובית.

בין ההצעות שהועלו נמנה את הקמת רשות פיקוח אחת על הבנקים בגוש בשיתוף ה-ECB, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה הפיסקלי. בנוסף קרן החילוץ (ESM) תוכל לחלץ את הבנקים ישירות ולא דרך הממשלות. קרן החילוץ תוכל לרכוש אג"ח ממשלתי בהנפקות ובשוק המשני שלא במסגרת תכנית סיוע ובתנאי שהמדינה עומדת ביעד הגירעון שנקבע על ידי האיחוד. מלבד זאת, אושרו עוד צעדים תומכי צמיחה בהיקף של 120 מיליארד יורו ממקורות קיימים.

הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, התייחסה לתוצאות הפסגה: "ועידת ראשי האיחוד בסוף השבוע הצליחה להגיע למספר החלטות חשובות, אם כי לא מדובר בשינוי כיוון, אלא בדומה לעבר, ההחלטות תומכות בשיפור הסנטימנט בשווקים בטווח הקצר, בתקווה שבטווח הבינוני והארוך יחזור הגוש לצמוח. אנו מעריכים כי ללא הגברת שיתוף הפעולה הפיסקלי בין מדינות הגוש, החלטות הועידה לא יביאו לשינוי משמעותי ואי הודאות תשוב לשווקים".

"בעקבות תוצאות הועידה ירדו תשואות האג"ח של איטליה וספרד בשיעור חד, עם זאת לא ברור אם הפעם מדובר בירידה פרמננטית או שהפסימיות תשוב במהרה. הסיכונים לאופטימיות זו הם מגבלת המשאבים של קרן החילוץ, הצורך במו"מ נוסף עם יוון, סביר להניח כי אי הודאות תימשך עד סמוך לפירעון אג"ח ממשלתי באוגוסט, כמו כן הבחירות באיטליה מתקרבות וצפויות להגביר את המחלוקת סביב המדיניות הכלכלית במדינה זו", כך לפי שמיר.

עוד כותבים בדיסקונט ש"סביר להניח כי בעקבות התמתנות סביבת האינפלציה בגוש לרמה של 2.4% בתמיכת הירידה במחיר הנפט, יחד עם תוצאות הועידה והחולשה בפעילות הכלכלית במדינות הגוש, ה- ECB יפחות את הריבית ב-0.25% בישיבתו השבוע ועשוי אף לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, כתב כי "הפסגה לא חידשה הרבה, כשעוד קודם לה כבר היתה על השולחן הנוסחה שהציעה גרמניה: הלוואות גישור תמורת רפורמות, צנע וויתור על ריבונות. אך האפשרות שעלתה בפסגה, של סיוע ישיר לבנקים, גם אם היא תיאורתית לעת עתה, היא בכל זאת התקדמות חיובית, משום שהפעם מדובר בהתפשרות של גרמניה למתן הלוואות עם פחות בטחונות של הממשלות".

"זהו צעד קטן, אך בכיוון שמאותת על יעד של אינטגרציה פיסקלית מלאה באירופה. ברקע, אי אפשר לשכוח שספרד ואיטליה בעיצומה של קריסה כלכלית שאותה ההסכם החדש אינו מתיימר לפתור הוא חוסר התחרותיות בין מדינות הצפון לדרום. מלבד אותה מוכנות של גרמניה לקחת על עצמה יותר סיכון, ההסכם החדש מספק גם עוד זמן. ע"י כיבוי שריפות של תשואות גבוהות", מוסיפים בכלל פיננסים.