לאחר שה-ECB סגר את הברז לבנקים: הבורסה ביוון פתחה הבוקר בהתרסקות

אחרי מספר ימים של ראלי מסחרר, המדד המרכזי ביוון חוזר היום לנוהל התרסקות. הסיבה היא דיווח לפיו הבנק המרכזי האירופי הודיע אמש לבנקים המסחריים ביוון שלא יסכים יותר להעניק להם הלוואות כנגד ערבות בדמות של אג"ח של ממשלת יוון. מדד ה-ASE פתח בירידה של 9% וכעת נסחר בירידה של כ-6% "בלבד". הדאקס משיל 0.25% בלבד וה-CAC 40 יורד 0.43%.

יניב חברון, הכלכלן הראשי באקסלנס: "זה נראה כמו הלחץ של ה-ECB על יוון. האיחוד האירופי מבטל את ההקלה שניתנה עד היום ליוון כשהסכימו לקבל את האג"ח של יוון למרות הדירוג הנמוך שלה כערובה להלוואות וכך בנקים יכלו לקבל הלוואות ישירות מה-ECB. כך ה-ECB מימן למעשה את יוון. ברגע שהממשל החדש ביוון ניסה להקל את התוכנית להחזר חוב שלא דרך הטרויקה, ה-ECB החליט שלא יקבל יותר אג"ח של ממשלת יוון כי הם לא בטוחים שהתוכנית הכלכלית תצליח וכך מבחינת ה-ECB אין יותר תוכנית הצלה".

זה הדיווח שגרר נפילות בדקות האחרונות אמש בוול סטריט

מה המשמעות של החלטת ה-ECB מבחינת הבנקים ביוון? "הבעיה העיקרית היא שהבנקים ביוון לא יכולים ללוות מה-ECB אלא רק מהבנק המרכזי של יוון. פתחו את הדלת למשקיעים ואמרו להם תרוצו לבנקים ביוון ותבקשו את הכסף וזה כנראה מה שיקרה. זאת טעימה לממשל החדש אם מחר בבוקר הם ינסו לצאת מגוש האירו. החלטת ה-ECB עלולה להשפיע על כל המערכת הבנקאית באירופה כי אנחנו לא מכירים את כל החשיפה, אך אנחנו לא חוזרים למשבר של 2010 גם אם תהיה זליגה".

עוד לפני פתיחת המסחר ביוון היום בבוקר הגיבו אמש (ד') מניות ותעודות סל שנסחרות בניו-יורק בירידות חדות: מניית הבנק NBG צללה 7.1%, חברת הסלולר HLTOY צנחה ב-11.2% ותעודת הסל GREK נפלה ב-10.4%.

אילן שטרק, מנהל חדר עיסקאות גלובאלי ומט"ח בבנק ירושלים ברוקראז': "המהלך שהוחלט עליו אתמול של השהיית ההלוואות, זה נסיון ללחוץ על יוון שלא ינסו לעשות מהלך חד-צדדי. הממשל החדש ביוון מנסה לסיים את חמש שנות הצנע ולשפר את מצב האזרחים שם. בנוסף, יש היום גם סוג של מימוש רווחים אחרי מהלך גדול של עליות בשלושת הימים שלפני כן. כדאי לשים לב לכך שהבורסות באירופה יורדות בשיעור נמוך כי אירופה כבר לא מתרגשת יותר מדי ממה שקורה ביוון. החשיפה של ישראלים ליוון היא בעיקר דרך תעודות הסלGREK שהמחזור הממוצע בה בשנה האחרונה 440 אלף מניות ביום ובימים האחרונים 1 מיליון מניות ביום".

אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של IBI: "אפשר לסכם את המהלך של אתמול בבחינת 'לא נעים לא נורא'. זה צעד שמגביר את הלחץ על ממשלת יוון, אך לא כזה שנחשב 'לשבור את הכלים'. בראייה ארוכת טווח מבינים שהמשבר ביוון איתנו לפחות בחודשים הקרובים ולא צריך להיכנס לדפרסיה כי רכבת ההרים תימשך".

מה המשמעות של הודעת ה-ECB אתמול? "ה-ECB מעניק הלוואות לבנקים ודורש ערבון, בדרך כלל זה אג"ח בדירוג גבוה. האג"ח הממשלתית של ממשלת יוון לא בדירוג גבוה, אך הם קיבלו הקלה מסויימת - הסכימו לקבל מהם הלוואות. הטבה זאת בוטלה אתמול ובנקים יוונים לא יכולים יותר להשתמש באג"ח של ממשלת יוון כדי לקבל הלוואות. עם זאת הבנקים היוונים יוכלו להמשיך לקבל מימון מהבנק המרכזי המקומי שלהם במסגרת תוכנית מימון אחרת שנקראת תוכנית חירום Emergency Liquidity Assistance. המשמעות היא שהמימון של הבנקים היוונים יהיה יותר יקר ב-150 נקודות בסיס. זה מגביר את הלחץ, אך כאמור לא שבירת כלים".

מה היקף החשיפה של הבנקים ביוון ל-ECB? היום בערך 10% מההתחייבויות של הבנקים ביוון הן ל-ECB - זה מקור הנזילות העיקרי של הבנקים ביוון ולכן זאת הודעה שלילית. בסופו של דבר אנחנו בתוך משא ומתן שבסופו יקבע מבנה הסדר החוב החדש ביוון ומה התנאים שיוון צריכה לעמוד בהם. אם ה-ECB יפסיק את תוכנית ה-ELA זה יהיה שבירת כלים".

מה הנקודה הישראלית?"יוון לא צריכה לעניין אותנו - אין לנו חשיפה גדולה למדינה. האפשרות שהמשבר יתגלגל מחוץ ליוון מאוד נמוכה בין השאר כיוון שבחודש הבא ה-ECB יתחיל ליישם את תוכנית ה-QE".

בכל זאת איפה הסיכון?"החשש הוא שמפלגות פופוליסטיות יצברו כוח. כך למשל בספרד מפלגת 'פודמוס' צוברת פופולאריות וגם בפורטוגל שקיבלה כספי סיוע יש התחזקות של מגמה דומה. אם יוותרו ליוון אז גם פורטוגל ומדינות אחרות שקיבלו סיוע מה-ECB יבקשו ויתור באותם תנאים. לכן התפשרות עם יוון והתפשטות הרעיון של יציאה מהאיחוד האירופי זה הסיכון".