מלכוד 22: כך יוצרים כעת הבנקים המרכזיים משבר בנקאות

"זה די ברור המדיניות הנוכחית של ה-ECB מחסלת את משוואת הרווחיות של הבנקים", כך טען מוקדם יותר השבוע מנכ"ל הבנק הספרדי בנקיה, חוסה סביליה, ברקע לפרסום דו"חות הבנק לרבעון האחרון, ונפילה של מניית הבנק לשפל היסטורי. בעוד ה-ECB ממשיך לרמוז כי הוא ישיק תמריצים חדשים בחודשים הקרובים, נראה כי משבר הבנקאות באיחוד האירופאי חוזר בתגובה לתפוס תאוצה. זה לא רק דויטשה בנק (סימול:DB) שעלתה לכותרות בתקופה האחרונה בעקבות הקשיים הפיננסים, אלא בעיה מערכתית שחוזרת כעת למרכז הבמה. 

"אנחנו חושבים שריביות נמוכות הן טובות ואף רצויות", טען סביליה והוסיף כי "אך לא ניתן להגיד זאת על ריבית שליליות, כיוון שהן הורסות את הרווחיות של הסקטור הבנקאי. אנו בריבית שלילית כבר 5-6 שנים, עובדה שגורמת לענישה של הבנקים הספרדים והאירופאיים". 

מאז החלטת הריבית האחרונה באירופה בשבוע שעבר, בה נרמז על הורדה נוספת של הריבית באירופה בחודשים הקרובים, ירדו מניות הבנקים הגדולים בספרד בין 10% ל-15% לרמות שפל חדשות. מניות הבנקים האיטלקיים ירדו בשיעור של 10%-7%.

מדד הבנקים באיטליה: מעולם לא התאושש מהמשבר הכלכלי של 2008

לבנקים האירופאים יש לא מעט צרות, אך סוגיית הריבית השלילית היא ככל הנראה המשמעותית ביותר. סעיף ההכנסות מפעולות מימון (net interest Income או בקיצור NII) מייצג בדו"חות הבנקים את ההפרש שבין ההכנסות מריבית על נכסים לבין הריבית ששלומה של התחייבויות. לדוגמא: אם לבנק מסוים יש פורטפוליו הלוואות בסכום של 1 מיליארד דולר, כאשר הריבית על הלוואות עומדת על 5% לשנה, ההכנסות המימון של הבנק יסתכמו ב-50 מיליון דולר. במקביל, לבנק יש פיקדונות בסכום של 1.2 מיליארד דולר המרווחים 2% בריבית בשנה. במקרה זה, הוצאות המימון של הבנק יעמדו על 24 מיליון דולר. בסה"כ, ההכנסות מפעולות מימון של הבנק מסתכמות ב-26 מיליון דולר בשנה. 

לפיכך, קל להבין מדוע הורדה של הריביות לטריטוריה השלילית מחסלות כמעט לחלוטין את היכולת של הבנקים באירופה לעשות רווחים. השקה של תמריצים חדשים בחודשים הקרובים צפויה להחריף את הבעיה.

מלבד חוסר היכולת של הבנקים האירופאים להרוויח, הם מתמודדים היום עם סיטואציה פיננסית מורכבת במיוחד. לפי "מבחני הלחץ" האחרונים שנערכו לבנקים באירופה, הבנקים הספרדיים הם בעלי יחס ההון (רובד 1) הנמוך ביותר, סביב רמה של 11.1%, כאשר יחס ההון רובד 1 הממוצע של הבנקים באיטליה עומד על 11.9% בלבד. ונזכיר כי בית המשפט האירופאי לביקורת מצא לאחרונה ליקויים משמעותיים בתהליך "מבחני הלחץ", כך שהערכה היא שהנתונים הם הרבה יותר בעייתיים ממה שמוצג (לכתבה המלאה). 

אם זה לא מספיק, חכו לרבעון הקרוב. גיוסי העתק של הממשל האמריקני בחודשים הקרובים צפויים להוריד בצורה משמעותית את רזרבות הבנקים. ההיסטוריה מצביעה כי הפגיעה ברזרבות הבנקים באירופה חמורה הרבה יותר מהפגיעה בבנקים האמריקניים. בסיטואציה כזו, המאזנים של הבנקים האירופאים צפויים לסבול מחוסר איזון גדול יותר. 

מלכוד 22 של ה-ECB
הדילמה של הבנק המרכזי  באירופה לא פשוטה בכלל, כאשר הוא נדרש לשמור על האיזון בין שמירה על יציבות הפיננסית של הבנקים מבחינת המאזנים. ומנגד, לנסות לשמור על היכולת של הבנקים להרוויח. 

הבנק צפוי להשיק בספטמבר הקרוב תוכנית הלוואות מוזלות לבנקים (TLTRO), דבר שצפוי לאזן בצורה מסוימת את המאזנים של הבנקים. בלעדי תוכנית זו, הבנקים היו נדרשים להחזיר הלוואות של מיליארדי אירו בשנתיים הקרובים, דבר שהיה מעמיד את יציבות המערכת בסימן שאלה. בנוסף, השקה של תוכנית רכישות (QE) בחודשים הקרובים צפויה למתן גם היא את הסיכון לקריסה של המערכת הבנקאית באירופה. 

מנגד, 2 צעדים אלו צפויים לגרור פגיעה נוספת ברווחיות של הבנקים, והבעיה של השנים האחרונות צפויה להחריף. בנוסף, הסיכון למטבע האירו עולה משמעותית. תהליך של יציאה של דולרים מסקטור הבנקאות באירופה לכיוון ארה"ב צפוי להגדיל את הדרישה לדולרים באיחוד האירופאי. בשילוב העובדה כי ה-ECB מגדיל את ההיצע של המטבע המקומי, האירו צפוי להתרסק. ה-ECB חייב תיאום מוחלט עם הפד' בכדי למנוע סיטואציה כזו, בדיוק כפי שנעשה במשבר הכלכלי של 2008 כאשר הפד'.

ובסיכום: הסיטואציה באירופה נראית מורכבת מאוד.

ומה בנוגע לישראל?
מצב הבנקים בישראל כמובן הרבה יותר יציב מאירופה, אך נראה כי התקופה הפריחה בשנים האחרונות צפויה להעלם כעת. עקומת האג"ח הישראלית הפכה בחודשים האחרונים לשטוחה במיוחד: אם לפני שנה עמדה התשואה על אגרות החוב של ישראל לטווח של 10 שנים על רמה של 2%, היום התשואה יורדת לרמה של 1.2% בלבד (בעקבות ההודעה של נגיד בנק ישראל). בעקבות כך, סעיף ההכנסות מפעולות מימון של הבנקים בישראל צפוי להיפגע משמעותית ברבעונים הקרובים. מישהו מופתע שראינו עזיבה גדולה של בכירים בענף בחודשים האחרונים?