מאז ההכרזה על QE מצד הפד': וול סטריט משלימה 6 שבועות של עליות

המדדים המובילים בוול סטריט שברו היום שיאים, כאשר הם משלימים 6 שבועות רצופים של עליות שערים. בעולם בו הבנקים המרכזיים מהווים תפקיד מרכזי בשווקים, כמעט לכל תנועה בשווקים יש הסבר בשינוי די פשוט – שינוי המאזנים של הבנקים המרכזיים. הקשר לאירועים הכלכליים/פוליטיים הוא לעיתים מקרי בלבד. 

הדו"חות השבועיים של הפד' פורסמו אמש לאחר סגירת המסחר והצביעו כי המאזן גדל ב-6 מיליארד דולר בשבוע האחרון והוא מסתכם כעת במעט יותר מ-4 טריליון דולר. בסה"כ, הפד' הגדיל את מאזנו ביותר מ-300 מיליארד דולר בתוך כחודשיים, קצב גידול מהיר יותר מכל 3 תוכניות הרכישות שביצע הבנק בעשור האחרון. 

לשם השוואה, לקח לפד' שנה ו-8 חודשים לבצע צמצום של פחות מ-700 מיליארד דולר במאזנו, וחודשיים להגדיל את מאזנו ב-300 מיליארד דולר. 300 מיליארד הדולר שהזריק הפד' לשווקים בחודשיים האחרונים מהווים כ-46% מההוצאות השנתיות הביטוח הלאומי בארה"ב, או 43% מההוצאה השנתית של הממשל האמריקני לצורכי ביטחון. במילים פשוטות: הפד' מציף בחודשיים האחרונים את השווקים בכסף זול. 

מאזנו הפד': כמות הכסף בשוק עולה משמעותית בשבועיים האחרונים

נזכיר כי הפד' החל לבצע 2 פעולות משמעותיות בחודשיים האחרונים: הפעולה הראשונה היא הזרקת הון בשוק ה-REPO בסכומים שונים. הפד' מבצע בכל יום רכישות לתקופה של יום בסכום של עד 120 מיליארד דולר, ובנוסף מבצע מספר הזרקות לתקופה של שבועיים בסכומים של עד 35 מיליארד דולר. פעולות אלו מאפשרות לדילרים בארה"ב לממן חלק ניכר מההנפקות הגדולות שמצבע הממשל האמריקני בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה). פעולה נוספת שמבצע הפד' היא ביצוע רכישות של אגרות חוב של ארה"ב לתקופה קצרה (T-BIIL) בסכום של עד 60 מיליארד דולר. אמש הודיע הבנק על המשך פעולות אלו בחודש הקרוב.

עם זאת, ההשפעה של פעולות הפד' על שוק האג"ח לא מסתיימות ב-2 פעולות אלו. הבנק מבצע בחודשים האחרונים שינוי בפורטפוליו ההשקעות שלו, כאשר הוא מקטין את אחזקותיו בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS) ב-20 מיליארד דולר, ומעביר את הפדיונות משוק זה לשוק האג"ח הממשלתית. בנוסף, הבנק משקיע מחדש את הפדיונות בשוק האג"ח הממשלתיות בסכומים של 30-40 מיליארד דולר. המשמעות: הפד' יוצר כעת ביקושים של עד 120 מיליארד דולר בשוקי האג"ח הממשלתיים

נציין כי למרות ההתערבות הגדולה בתקופה האחרונה, ייתכן והפד' יצטרך לעשות הרבה יותר לקראת סוף שנה. הבנקים הגדולים בארה"ב ממשיכים להעריך כי לחץ המימון צפוי להתחדש בתקופה הקרובה, כאשר הסיבה לכך היא הרגולציה על הבנקים הגדולים (G-sib) שצפויה לחייב את הבנקים להקטין את מאזניהם עד לסוף השנה (לכתבה המלאה), מהלך שהופך את הפעולות של הפד' לא אפקטיביות. 

איך הפעולות האחרונות משפיעות בפועל על השוק? 
שליטה על רזרבות הבנקים כפי שעושה גורמות לכך שהבנקים המסחריים לא צריכים לדאוג למימון הפעילות השוטפת שלהם ולעמידה בתנאי הרגולציה - יש כסף זול. עובדה זו מורידה את הסיכון למכירת נכסים לצורך מימון הפעילות השוטפת (כפי שהתרחש ברבעון האחרון של 2018). בנוסף, פעולה זו גורמת לגידול משמעותי בהיצע הכסף בשוק, שכן הבנקים מהססים פחות לחלק הלוואות והביקוש אליו עולה. במקביל, לחברות בוול סטריט קל יותר לגייס כסף לביצוע רכישות חוזר (BUYBACKS). 

גרף שבועי של מדד ה-S&P500, בדרך להשלים 6 שבועות של עליה מאז ההכרזה של הפד' על הרכישות בשוקי האג"ח (רק שהוא מבקש לא לקרוא לזה QE)

הזרקות ההון האחרונות מצד הפד' למעשה גורמות שכל אירוע כלכלי/פוליטי שצריך להשפיע על ההתנהלות השוק הופך ללא משמעותי. במהלך החודש האחרון התברר כי החברות במדד ה-S&P500 בדרך להשלים רבעון 3 ברציפות בו הרווחים יורדים (לכתבה המלאה). מישהו זוכר היום שההסכם הסחר בין ארה"ב לסין היה אמור להיחתם בתחילת אוקטובר? או מישהו שם לב ששלוחות הפד' מורידים בעקביות את תחזיות הצמיחה שלהן לרבעון הקרוב? כאשר יש כסף זול בשוק – אין משמעות לאירועים אלו. 

תחזית שלוחת הפד' בניו יורק לתמ"ג ברבעון ה-4:  ירידה היום לרמה של 0.39% בלבד ברקע לנתוני הייצור החלשים, אך זה לא רלוונטי כאשר השוק מוצף בכסף זול