פנסיה
צילום: gettyimages, THEPALMER

"הזדקנות האוכלוסיה" או חגיגת שכר מוגזמת? הסיפור המדהים של אילינוי

תהליך הזדקנות האכולוסיה לא פוסח על ארה"ב ומפעיל לחץ כבד על מערכות הפנסיה. הסיטואציה במדינת אילינוי היא המאתגרת ביותר, אך נראה כי האחריות לא מוטלת רק על הגורם הדמוגרפי. מה יקרה בתרחיש של ירידות בשוקי המניות? מקבלי ההחלטות מנסים להימנע ממחשבה על תרחיש כזה
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה אילינוי פנסיה

אחת המדינות שעלו לכותרות בשנים האחרונות בעקבות ההשלכות של "הזדקנות האוכלוסייה" היא מדינת אילינוי. לאחר שנים של הזנחת הנושא, וגם בעקבות החלטות פופוליסטיות של נבחרי הציבור בעבר בנוגע לפנסיות, אילינוי נמצאת כעת במצב פיננסי קטסטרופלי, דבר שעלול לחייב את המדינה לבקש עזרה מהממשל הפדראלי בארה"ב. בחינה של מצבה הפיננסי ממחישה עד כמה תלויה מערכת הפנסיה בארה"ב בשוקי המניות, ועד כמה אסור למדדים המובילים לרדת משמעותית. 

לכתבה הראשונה בסדרה: מה יקרה כאשר 1 מתוך 4 אזרחים יגיע לגיל הפנסיה?

לכתבה השנייה בסדרה: העיוות הגדול של קרנות הפנסיה בארה"ב וההשפעה על התנהלות שוקי המניות היום.

מערכת הפנסיה הממשלתית באילינוי הוקמה בינואר 1944, וכיסתה כ-17,237 עובדי מדינה נכון ליום זה. נכון לסוף 2018, הקרן מעניקה שירותים לכ-61,397 עובדי המדינה, כאשר שווי השוק של נכסי הקרן מסתכם בכ-17.4 מיליארד דולר. נציין עוד כי מאז הקמתה, קרן הפנסיה היא מסוג DB, כלומר מוגדרת זכויות (ולממשלה אין יכולת להשפיע על זכויות המבוטחים). 

הדו"ח האחרון של הקרן לשנת 2018 חושף כי סכום ההתחייבויות הלא ממומנות עלה לרמה של 133.5 מיליארד דולר, לעומת נתון של 129 מיליארד דולר בסיום שנת הכספים הפיסקאלית 2017. בקרן צופים כי סכום זה יעלה לרמה של 139 מיליארד דולר בשנת הכספים 2020. המשמעות של נתון זה היא כי יחס המימון של הקרן (funded ratio) עמד על 34.57% בלבד במהלך 2018. 

יחס המימון הנמוך של הקרן הינו קריטי בתקופה בה תשואות האג"חים הממשלתיות לטווחים הקצרים יורדות לרמות שפל היסטורי. הקרן נאלצת להשקיע כספים רבים באגרות החוב הקצרות במטרה לעמוד בהתחייבויות הקצרות טווח, אגרות חוב אלו מעניקות כעת תשואה אפסית על ההשקעה. 

בעוד יותר משאר קרנות הפנסיה בארה"ב, תיק ההשקעות של הקרן חשוף גם הוא לשינויים בשוק המניות: 23% מסך התיק מושקע בשוק המניות בארה"ב, כ-13% מושקעים בשוקי מניות אחרים של מדינות מפותחות, כ-8% מושקעים בשווקים המתעוררים. 14% מהתיק מושקע באגרות חוב מדורגות, וכ-4% מושקעים באגרות חוב ארוכות של ממשלות (שמעניקות כעת תשואה אפסית/שלילית). 

קיראו עוד ב"גלובל"

 תיק ההשקעות של קרן הפנסיה באילינוי. מקור – דו"חות הקרן לשנת 2018

 

הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות של הקרן הסתכם בשנת הכספים 2018 ב-33.05 מיליארד דולר, חישוב זה נעשה באמצעות שימוש בריבית היוון (discount rate) של 6.81%, עלייה של 3 נק' בסיס לעומת הריבית שנעשה בה שימוש במהלך החישובים לשנת 2017. בקרן מציינים כי ריבית היוון זו מבוססת על ההנחה כי הקרן תציג תשואה שנתית של 7% על הקרן. 

הקרן הציגה בדו"ח האחרון את הערכותיה בנוגע לשינויים הצפויים בערך הנוכחי של התחייבויות העתידיות בתגובה לשינויים של 1% בריבית ההיוון (discount rate). לפי הערכות הקרן, אם ריבית ההיוון תעלה ב-1% לרמה של 7.81%, הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות צפוי לרדת לרמה של 27.35 מיליארד דולר. מנגד, אם ריבית ההיוון תרד לרמה של 5.81%, השווי הנוכחי של התחייבויות צפוי לזנק לרמה של 40.01 מיליארד דולר. רק לחשוב מה יקרה אם ישתמשו בפרמטרים אקטוארים ריאליים. 

יש לציין כי הקרן שינתה במהלך 2018 מספר הנחות אקטואריות, שהובילו לירידה של 214 מיליון דולר בערך הנוכחי של התחייבויות הקרן. השינוי הראשון הוא הורדת הצפי לגידול בשכר העובדים מרמה של 2.75% בשנה לרמה של 2.5%. השינוי השני הוא הורדת תחזית האינפלציה מרמה של 3.25% לרמה של 3% בלבד. 

חשוב להדגיש כי אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות בעיית הפנסיה במדינה, מלבד השינויים הדמוגרפים והעובדה כי מדובר בקרנות מסוג DB, הוא החלטות פופוליסטיות של מקבלי ההחלטות בעבר.  Wirepoints, גוף מחקר ללא מטרות רווח הסוקר את המדיניות הכלכלית של המדינה, הראה כי מאז 1987 הזכויות לעובדים לגילאי הפנסיה זינקו ב-1,026%, פי 6 מהגידול המדינה באותה תקופה, פי 8.4 מהגידול מהכנסות משקי הבית במדינה, ופי 9.5 מקצב האינפלציה במדינה.

השינוי בזכויות המובטחות לפורשים לעומת שאר הפרמטרים באוכלוסייה. מקור Wirepoints

בין השנים 2003-2015 צמחו הזכויות המובטחות לפורשים בשיעור שנתי של 7.5%, מדובר בנתון הגבוה משמעותית מהממוצע בארה"ב שעמד על גידול של 5.5% בשיעור הזכויות העתידיות המובטחות. כאשר מי שעודד גידול זה הם הפוליטיקאים המקומיים, שהבטיחו זכויות נוספות.

פרט נוסף מעניין נוסף שמעיד על התנהלות בעייתית מצד מקבלי ההחלטות הוא הגידול החד שנרשם בשכר בסקטור הציבורי. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, בין 2005 ל-2015 השכר בסקטור הציבורי במדינה עלה ב-43%, דבר שהשפיע כמובן גם ההתחייבויות העתידיות של הפנסיות. במקביל, השכר בסקטור הפרטי במדינה רשם עלייה של 11% בלבד, כמחצית משיעור האינפלציה באותם שנים. 

השינויים בשכר במגזר הפרטי והציבורי בשנים 2005-2015. מקור – הלשכה לסטטיסטיקה

הגידול המתמשך בהתחייבויות הפנסיוניות במדינה, מעיב כעת בצורה משמעותית על יכולת המדינה לנהל תקציב: כ-25% מכלל הוצאות הממשל באילינוי היו על תשלומי פנסיה במהלך 2018. נציין כי במהלך 2015 ניסתה הממשלה לבצע תיקונים בהתחייבויותיה הפנסיונית לעובדים, אך ניסיון זה נעצר בבית המשפט שטען כי תיקונים אלו יצריכו שינוי של חוקת המדינה, הליך שהוא ארוך, ירק ומסובך במיוחד.

הגירעון הגדול של המדינה אילץ את המחוקקים להודיע על מספר העלאות מיסים בשנים האחרונות, אך פעולות אלו נכשלו במטרתן. יותר מכך, העלאות המיסים האחרונות גרמו להגירה שלילית של אזרחים מהמדינה. ע"פ נתוני הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, אוכלוסיית אילינוי רשמה התכווצות בכל אחת מ-5 השנים האחרונות, כאשר ב-2018, לראשונה בהיסטוריה רשמו כל המחוזות במדינה ירידה בכמות האוכלוסייה. 

המשמעות של התפתחויות אלו היא שכוח האדם העובד במדינה ממשיך לרדת, דבר שמחמיר עוד יותר את הבעיה הפיננסית של המדינה.

התפתחויות אלו מעמידות בספק גדול את התחזיות של הקרן לשנים הבאות בנוגע ליחסי המימון של הקרן. הערכה הבסיסית של הקרן לשנים הקרונות היא כי תיק ההשקעות שלה יעניק תשואה של 7% בשנים הבאות, שכר העובדים יגדל בקצב שנתי של 3%, וגודל האוכלוסייה הפעילה צפוי להמשיך להיות קבוע ברמה של 61,397 עובדים. בסיטואציה כזו, מעריכים בקרן כי יחס המימון (funded ratio) יעלה בהדרגה לרמה של 48.85% בשנת 2030. כפי שניתן לראות בגרף הבא המציג את הערכות השונות של הקרן, קיים קשר שלילי בין גובה עליית השכר הצפויה, שמשפיעה על גובה ההטבות הצפויות בגיל הפרישה, לבין יחס המימון של הקרן. בנוסף, קיים קשר חיובי בין כמות האוכלוסייה הפעילה לבין יחס המימון של הקרן.  

הערכות הקרן בנוגע ליחס המימון לשנים הקרובות. מקור – דו"ח הקרן לשנת 2018

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ועדת בכר 25/11/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
    ולא רק שהעביר את כולם למניות ישראליות כושלות בלי עתיד הוא עלה מס על הבורסה ואף אחד לא מצייץ כי כולם פה או סתומים או סתם מנוולים שדאגו לתחת שלהם בלבד הזקנים פה יופנו למחנות השמדה
  • 6.
    יובל 24/11/2019 07:50
    הגב לתגובה זו
    נכתב מאיזו מפלגה המושל אפשר להניח שהמושל מכת ה- PC - דמוקרט. לא התאכזבתי גם במקרה זה.
  • 5.
    פז 23/11/2019 21:10
    הגב לתגובה זו
    פי שניים מהשכר הממוצע במשק אחרת פשוט נקרוס.הגיע הזמן שההסתדרות תגלה אחריותאין שום סיבה שרמטכל או מפכל או שופט יקבלו כ90000 שח בחודש פנסיה
  • זה לא מידתי להגביל את הפנסיה שלי מי ישלם משכנתא לנכדים? (ל"ת)
    שופט 24/11/2019 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי.ע 23/11/2019 19:25
    הגב לתגובה זו
    כלום..שויון נוסך השמאל
  • 3.
    אביב כולבי 23/11/2019 17:46
    הגב לתגובה זו
    זה העתיד של פנסיות הצבא
  • בצה"ל כבר מזמן יש פנסיה צוברת. (ל"ת)
    קישקשתא 24/11/2019 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יקים 23/11/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    יש ללכת על תכנית פנסיה ממלכתית לפני שנדרדר לצורך להלאים את קרנות הפנסיה
  • 1.
    שאול 23/11/2019 14:16
    הגב לתגובה זו
    התקציבית שונה מהותית? באמת?
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.