מדוע נגיף הקורונה הוא "חלום בלהות" עבור מקבלי ההחלטות בפד'?

לאחר שהמדדים המובילים בוול סטריט השלימו את השבוע הגרוע ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008, המדדים מנסים לתקן ב-2 ימי המסחר האחרונים, כאשר הטריגר העיקרי הוא צפי לתמריצים חדשים מצד הבנקים המרכזיים. אך האם הכלים המוניטריים אפקטיביים במקרה הנוכחי? כלל לא בטוח שהורדת ריבית לא תגרום לנזק גדול. 

במקביל לחששות מהאטה הכלכלית בעולם, הריצה אל אגרות החוב של ארה"ב נמשכת גם היום: התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים יורדות לרמה של 1.07% בלבד – שפל כל הזמנים. במקביל, ירידה חדה מתרחשת גם באגרות החוב הקצרות (T-BILL), כאשר התשואה ל-3 חודשים עומדת על 1.18% בלבד. 

בסיטואציה הנוכחית, הפד' למעשה עובד "פול גז ניוטרל". הפד' מבצע רכישות של T-BILL לתקופה של עד שנתיים בהיקף של 60 מיליארד דולר. עסקאות אלו מבוצעות עם הדילרים הגדולים בארה"ב (primary dealer), כאשר הרעיון הוא שבנקים אלו יעבירו את הנזילות לשאר הגופים הפיננסים. בסיטואציה בה הריבית לתקופה של 3 חודשים עומדת על 1.18%, עדיף לדילרים להפקיד את הכסף שהם מקבלים מהפד' בחשבונות הפד' ולקבל את ריבית ה-IOER שעומדת היום על 1.6% (ריבית ללא סיכון). גם לשאר הגופים הפיננסים, שהם לא ה-primary dealer אך עם גישה לפד', משתלם כעת יותר להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל 1.5% ללא סיכון מאשר להלוות אותו בשווקים. 

ובמילים פשוטות: גם אם הפד' מודיע היום על השקת תוכנית רכישות בהיקף של טריליון דולר, כמות הכסף בשוק לא תשתנה משמעותית. כל כסף שיוזרק לשוק יוחזר בצורה די מיידית אל חשבונות הפד'. יותר מכך, כל הזרקה של נזילות ע"י הפד' מורידה עוד יותר את התשואות לטווחים אלו (ביקוש עולה--> תשואה יורדת), והסיטואציה שתוארה כאן רק מחריפה. 

הפתרון – הורדת ריבית מהירה
מסיבה זו, ברור לרוב המשקיעים בשווקים כי הפד' יצטרך להוריד בחדות. בגולדמן זאקס לדוגמה, מעריכים כי הפד' יוריד את הריבית כבר החודש ב-50 נק' בסיס לרמה של 1%-1.25% ובסה"כ ב-100 נק' בסיס עד סוף השנה (לכתבה המלאה).

עם זאת, לנוכח העובדה כי התשואות על אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של שנה ושנתיים נסחרות מתחת לרף ה-1%, דיי ברור כי הורדת ריבית של 50 נק' מהירה לא מספיקה בשביל לייצב את שוק המימון.

אבל יש השלכות
אם הפד' אכן יבצע את מה שהשווקים מצפים ממנו, סקטור הבנקאות בארה"ב צפוי לספוג הפסדי עתק כתוצאה מירידה במרווח הריבית נטו (Net Interest Margin).

נציין הבנקים בארה"ב הציגו ירידה חדה בסעיף זה במהלך החודשים האחרונים של 2019. עם זאת, נראה בדוחות האחרונים נראה כי רוב המנכ"לים העדיפו לקבל את גישת הפד' כי ההורדות האחרונות היו "הורדות של ביטוח" למניעת האטה כלכלית.

מבחינת הבנקים הגדולים בארה"ב, בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) וולס פארגו (סימול:WFC) הם הבנקים הרגישים ביותר לירידה נוספת של הריבית. בנק אוף אמריקה מציין בדוחות האחרונים כי ירידה במקביל של העקומה ב-100 נק' בסיס ב-12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. המצב בבנקים האזוריים, המיוצגים ע"י תעודת הסל KRE, הרבה יותר בעייתי. 

דוח הרגישות של בנק אוף אמריקה בסוף דצמבר האחרון

בסיטואציה כזו, האם הבנקים יגדילו את האשראי לכלכלה הריאלית? התשובה לכך היא שלילית וניתן לראות כבר בחודשים האחרונים כיצד הבנקים מורידים חשיפה לסקטורים רבים (כמו האנרגיה). בעולם שבנוי על חוב, כאשר אין אשראי מהמערכת הבנקאית אין צמיחה.

מכשול נוסף עבור הפד' הוא העובדה כי כלל לא בטוח שהורדת ריבית אפקטיבית  בסיטואציה של נגיף הקורונה. האם בעקבות הורדת ריבית הצרכנים בארה"ב יצאו לקניונים כאשר החשש מנגיף הקורונה עדיין קיים? כלל לא בטוח.  בנוסף, חשוב לזכור כי אחת ההשפעות העיקריות של נגיף הקורונה היא בעיה בשרשרת האספקה מחוץ לארה"ב. הורדת ריבית כמעט ואיננה משפיעה על פרמטר זה. 

ולסיכום, נראה כי הפד' במלכוד. הורדת ריבית כעת לגרום ליותר נזק מתועלת, אך הלחץ על הבנק לבצע מהלך כזה עולה בהתמדה. הורדת ריבית צפויה לפגוע בצורה משמעותית בסקטור הבנקאות ובכך להשפיע על מתן האשראי בשוק. במקביל, נראה שהתועלת במהלך שכזה מוגבלת מאוד.