בספטמבר זה הסתיים בהזרקה של חצי טריליון דולר, גם הפעם?

במקביל, מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק ביומיים האחרונים לרמות של סוף 2019. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר. מרווח ה-FRA/OIS תנאי המימון בשוק מתחילים להיות הדוקים נציין כי גורם נוסף מוסיף ללחץ בסקטור והוא עדכון הרגולציה שהתרחש אמש. הרגולטור בארה"בעדכן אמש את המגבלות הון על הבנקים הגדולים (G-SIB). המשמעות של השינויים אמש: הבנקים הגדולים צריכים להגדיל את הון ביותר מ-46 מיליארד דולר בשנה הקרובה. בסיטואציה הנוכחית - בנקים אלו צפויים "לסגור את הברז" לשאר הבנקים הקטנים שתלויים בהם. כפי שניתן לראות, התנאים במערכת הבנקאית מתחילים להזכיר את הרבעון האחרון של 2019, אז נאלץ הפד' להתחיל להגדיל את מאזנו בצורה דרמטית ולהזרים הון למערכת הבנקאית. המהלך יחזור על עצמו גם הפעם? יש כרגע בעיה אחת לבצע מהלך דומה:  הפד' חייב קודם כל לבצע עוד הורדת ריבית משמעותית, אחרת כל הזרקת הון תיהיה לא אפקטיבית. התשואות על אגרות החוב בטווחים של 3 חודשים עד 7 שנים נסחרות מתחת לרף של ה-1%, כאשר התשואה לשנה עומדת על 0.4% בלבד. בסיטואציה הנוכחית, עדיף לגופים הפיננסים עם גישה לחשבונות הפד' (שיקבלו את הכסף מהפד' במקרה הנ"ל) להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל תשואה של 1%-1.1% במקום לשחרר נזילות לשאר המערכת. נכון להיום, הפד' צריך לחתוך את הריביות בצורה מיידית בעוד 0.75%, ורק לאחר מכן הוא יוכל לפעול בצורה אפקטיבית בשוקי האג"ח.  מה הבעיה?  פעילות הליבה של הבנקים, ההכנסות מריבית, צפויה להיחתך בסיטואציה כזו. בדוחות של בנק אוף אמריקה לדוגמה, מצויין כי ירידה במקביל של 1% בעקומת האג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. הפד' כבר הוריד את הריבית בחדות והמניה מגיבה בירידות חדות בימים האחרונים. הורדה נוספת צפויה לגרום לנזק עוד יותר גדול.  דוח הרגישות האחרון של בנק אוף אמריקה: בדרך לאזהרת רווח?

 

כל הכותרות 24/7   הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים