בספטמבר זה הסתיים בהזרקה של חצי טריליון דולר, גם הפעם?
משבר הקורונה בארה"ב מתחיל להפוך ביומיים האחרונים למשבר בנקאות. יומיים בלבד לאחר הורדת הריבית המפתיעה ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.25%-1%, האירועים ביומיים האחרונים מאותתים על התפתחות מהירה מצוקת נזילות במערכת הבנקאית בארה"ב. בחודש ספטמבר זה הסתיים בהזרקה של קרוב ל-500 מיליארד דולר ע"י הפד', גם הפעם? לא כל כך מהר.
בשוק הריפו: ב-3 הימים האחרונים הביקוש למזומנים מהפד' זינקו. היום לדוגמ, הפד' הזרים 87 מיליארד דולר כהלוואה לתקופה של יום. במקביל, הבנק הזריק עוד 20 מיליארד דולר לתקופה שבועים. הביקושים לפעולה זו עמדו על 72 מיליארד דולר - פי 3.6 מהסכום שהבנק הציע. במקביל, הריבית בשוקי הריפו נצמדת בימים האחרונים לקצה העליון של טווח הריביות שקבע הפד', כאשר חלק ניכר מהעסקאות נעשות מעל הרף של 1.25%.
האם זה צריך להפתיע? לא ממש. אתמול הסברנו בביזפורטל כי הורדת הריבית האחרונה צפויה להוריד משמעותית את המוטיבציה והיכולת של המלווים בשוק זה (לכתבה המלאה). להערכתנו, ללא התערבות בימים הקרובים מצד הפד' בשוק זה, האירועים של ספטמבר האחרון (לכתבה המלאה) עשויים לחזור על עצמם.
הזרקת ההון שביצע הפד' היום לתקופה של שבועיים: ביקושים של פי 3.6
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק ביומיים האחרונים לרמות של סוף 2019. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר.
מרווח ה-FRA/OIS תנאי המימון בשוק מתחילים להיות הדוקים
נציין כי גורם נוסף מוסיף ללחץ בסקטור והוא עדכון הרגולציה שהתרחש אמש. הרגולטור בארה"בעדכן אמש את המגבלות הון על הבנקים הגדולים (G-SIB). המשמעות של השינויים אמש: הבנקים הגדולים צריכים להגדיל את הון ביותר מ-46 מיליארד דולר בשנה הקרובה. בסיטואציה הנוכחית - בנקים אלו צפויים "לסגור את הברז" לשאר הבנקים הקטנים שתלויים בהם.
כפי שניתן לראות, התנאים במערכת הבנקאית מתחילים להזכיר את הרבעון האחרון של 2019, אז נאלץ הפד' להתחיל להגדיל את מאזנו בצורה דרמטית ולהזרים הון למערכת הבנקאית. המהלך יחזור על עצמו גם הפעם?
- הירידות מתמתנות, אנבידיה מחקה ירידות של 3.5%, והישראלית שצונחת ב-35%
- המנכ"ל שמרוויח פי 1,000 מהעובדים פורש; ו-10 דברים שלא ידעתם על וול מארט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
יש כרגע בעיה אחת לבצע מהלך דומה: הפד' חייב קודם כל לבצע עוד הורדת ריבית משמעותית, אחרת כל הזרקת הון תיהיה לא אפקטיבית. התשואות על אגרות החוב בטווחים של 3 חודשים עד 7 שנים נסחרות מתחת לרף של ה-1%, כאשר התשואה לשנה עומדת על 0.4% בלבד. בסיטואציה הנוכחית, עדיף לגופים הפיננסים עם גישה לחשבונות הפד' (שיקבלו את הכסף מהפד' במקרה הנ"ל) להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל תשואה של 1%-1.1% במקום לשחרר נזילות לשאר המערכת.
נכון להיום, הפד' צריך לחתוך את הריביות בצורה מיידית בעוד 0.75%, ורק לאחר מכן הוא יוכל לפעול בצורה אפקטיבית בשוקי האג"ח.
מה הבעיה?
פעילות הליבה של הבנקים, ההכנסות מריבית, צפויה להיחתך בסיטואציה כזו. בדוחות של בנק אוף אמריקה לדוגמה, מצויין כי ירידה במקביל של 1% בעקומת האג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. הפד' כבר הוריד את הריבית בחדות והמניה מגיבה בירידות חדות בימים האחרונים. הורדה נוספת צפויה לגרום לנזק עוד יותר גדול.
דוח הרגישות האחרון של בנק אוף אמריקה: בדרך לאזהרת רווח?
- 6.שובי דובי 06/03/2020 08:52הגב לתגובה זוובשונה מ 2008 אין כ"כ תחמושת ו "הפתעות" לבנקים המרכזיים בקנה ...אין מה להתכחש, הנזקים מהוירוס רק בתחילתם . וגוברים מיום ליום ...ההתאוששות הולכת להיות ארוכה ביותר אם בכלל.
- 5.השוק הריאלי תקוע (ל"ת)מה יעזור כסף 06/03/2020 07:36הגב לתגובה זו
- 4.דירה=קורת גג 06/03/2020 01:01הגב לתגובה זודירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 3.הדובי הזועם 05/03/2020 22:26הגב לתגובה זוכל עלייה לצורך ירידה .כנסים מתבטלים.בתי מלון מתבטלים.נופשים מתבטלים.חופשת האביב באמריקה תהייה פרווה.
- 2.Q 05/03/2020 22:10הגב לתגובה זוההזרקה היחידה שתועיל - חיסון
- 1.כן... צודק הברבור השחור עדין כאן (ל"ת)ח 05/03/2020 21:24הגב לתגובה זו
יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.
ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
לפני 8 שנים נכנסה ענקית ההשקעות לתחום הדיור המוגן ודווקא אז הוא נקלע למשבר מאחר שהחברות בתחום לא זיהו את ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשפרות את חייהם של קשישים. בשנה האחרונה כבר מאמצות חברות הדיור המוגן את הפתרונות החדשניים, קשישים מעלים את הביקוש לבתי אבות, ומניותיהן נהנות ממומנטום חיובי, בעוד בלקסטון נאלצת למזער הפסדים ומממשת את תיק הנכסים בתחום
בלקסטון האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת?
ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין?
תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.
השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן
מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.
