בספטמבר זה הסתיים בהזרקה של חצי טריליון דולר, גם הפעם?
משבר הקורונה בארה"ב מתחיל להפוך ביומיים האחרונים למשבר בנקאות. יומיים בלבד לאחר הורדת הריבית המפתיעה ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.25%-1%, האירועים ביומיים האחרונים מאותתים על התפתחות מהירה מצוקת נזילות במערכת הבנקאית בארה"ב. בחודש ספטמבר זה הסתיים בהזרקה של קרוב ל-500 מיליארד דולר ע"י הפד', גם הפעם? לא כל כך מהר.
בשוק הריפו: ב-3 הימים האחרונים הביקוש למזומנים מהפד' זינקו. היום לדוגמ, הפד' הזרים 87 מיליארד דולר כהלוואה לתקופה של יום. במקביל, הבנק הזריק עוד 20 מיליארד דולר לתקופה שבועים. הביקושים לפעולה זו עמדו על 72 מיליארד דולר - פי 3.6 מהסכום שהבנק הציע. במקביל, הריבית בשוקי הריפו נצמדת בימים האחרונים לקצה העליון של טווח הריביות שקבע הפד', כאשר חלק ניכר מהעסקאות נעשות מעל הרף של 1.25%.
האם זה צריך להפתיע? לא ממש. אתמול הסברנו בביזפורטל כי הורדת הריבית האחרונה צפויה להוריד משמעותית את המוטיבציה והיכולת של המלווים בשוק זה (לכתבה המלאה). להערכתנו, ללא התערבות בימים הקרובים מצד הפד' בשוק זה, האירועים של ספטמבר האחרון (לכתבה המלאה) עשויים לחזור על עצמם.
הזרקת ההון שביצע הפד' היום לתקופה של שבועיים: ביקושים של פי 3.6
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק ביומיים האחרונים לרמות של סוף 2019. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר.
מרווח ה-FRA/OIS תנאי המימון בשוק מתחילים להיות הדוקים
נציין כי גורם נוסף מוסיף ללחץ בסקטור והוא עדכון הרגולציה שהתרחש אמש. הרגולטור בארה"בעדכן אמש את המגבלות הון על הבנקים הגדולים (G-SIB). המשמעות של השינויים אמש: הבנקים הגדולים צריכים להגדיל את הון ביותר מ-46 מיליארד דולר בשנה הקרובה. בסיטואציה הנוכחית - בנקים אלו צפויים "לסגור את הברז" לשאר הבנקים הקטנים שתלויים בהם.
כפי שניתן לראות, התנאים במערכת הבנקאית מתחילים להזכיר את הרבעון האחרון של 2019, אז נאלץ הפד' להתחיל להגדיל את מאזנו בצורה דרמטית ולהזרים הון למערכת הבנקאית. המהלך יחזור על עצמו גם הפעם?
- תקלה טכנית במטוס מורידה את המניה
- אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
יש כרגע בעיה אחת לבצע מהלך דומה: הפד' חייב קודם כל לבצע עוד הורדת ריבית משמעותית, אחרת כל הזרקת הון תיהיה לא אפקטיבית. התשואות על אגרות החוב בטווחים של 3 חודשים עד 7 שנים נסחרות מתחת לרף של ה-1%, כאשר התשואה לשנה עומדת על 0.4% בלבד. בסיטואציה הנוכחית, עדיף לגופים הפיננסים עם גישה לחשבונות הפד' (שיקבלו את הכסף מהפד' במקרה הנ"ל) להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל תשואה של 1%-1.1% במקום לשחרר נזילות לשאר המערכת.
נכון להיום, הפד' צריך לחתוך את הריביות בצורה מיידית בעוד 0.75%, ורק לאחר מכן הוא יוכל לפעול בצורה אפקטיבית בשוקי האג"ח.
מה הבעיה?
פעילות הליבה של הבנקים, ההכנסות מריבית, צפויה להיחתך בסיטואציה כזו. בדוחות של בנק אוף אמריקה לדוגמה, מצויין כי ירידה במקביל של 1% בעקומת האג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. הפד' כבר הוריד את הריבית בחדות והמניה מגיבה בירידות חדות בימים האחרונים. הורדה נוספת צפויה לגרום לנזק עוד יותר גדול.
דוח הרגישות האחרון של בנק אוף אמריקה: בדרך לאזהרת רווח?
- 6.שובי דובי 06/03/2020 08:52הגב לתגובה זוובשונה מ 2008 אין כ"כ תחמושת ו "הפתעות" לבנקים המרכזיים בקנה ...אין מה להתכחש, הנזקים מהוירוס רק בתחילתם . וגוברים מיום ליום ...ההתאוששות הולכת להיות ארוכה ביותר אם בכלל.
- 5.השוק הריאלי תקוע (ל"ת)מה יעזור כסף 06/03/2020 07:36הגב לתגובה זו
- 4.דירה=קורת גג 06/03/2020 01:01הגב לתגובה זודירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 3.הדובי הזועם 05/03/2020 22:26הגב לתגובה זוכל עלייה לצורך ירידה .כנסים מתבטלים.בתי מלון מתבטלים.נופשים מתבטלים.חופשת האביב באמריקה תהייה פרווה.
- 2.Q 05/03/2020 22:10הגב לתגובה זוההזרקה היחידה שתועיל - חיסון
- 1.כן... צודק הברבור השחור עדין כאן (ל"ת)ח 05/03/2020 21:24הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
