פאואל
צילום: gettyimages

בספטמבר זה הסתיים בהזרקה של חצי טריליון דולר, גם הפעם?

נגיף הקורונה קרוב להפוך למשבר בנקאות, כאשר המחסור בנזילות במערכת הבנקאית מתחיל להיות מורגש. הגבלות חדשות על הבנקים הגדולים שהוטלו אמש על הבנקים הגדולים מוסיפים ללחץ. האם הפד' יודיע שוב על הגדלה משמעותית של מאזנו?
עמית נעם טל | (6)
נושאים בכתבה הפד שער הדולר

משבר הקורונה בארה"ב מתחיל להפוך ביומיים האחרונים למשבר בנקאות. יומיים בלבד לאחר הורדת הריבית המפתיעה ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.25%-1%, האירועים ביומיים האחרונים מאותתים על התפתחות מהירה מצוקת נזילות במערכת הבנקאית בארה"ב. בחודש ספטמבר זה הסתיים בהזרקה של קרוב ל-500 מיליארד דולר ע"י הפד', גם הפעם? לא כל כך מהר.

בשוק הריפו: ב-3 הימים האחרונים הביקוש למזומנים מהפד' זינקו. היום לדוגמ, הפד' הזרים 87 מיליארד דולר כהלוואה לתקופה של יום.  במקביל, הבנק הזריק עוד 20 מיליארד דולר לתקופה שבועים. הביקושים לפעולה זו עמדו על 72 מיליארד דולר - פי 3.6 מהסכום שהבנק הציע. במקביל, הריבית בשוקי הריפו נצמדת בימים האחרונים לקצה העליון של טווח הריביות שקבע הפד', כאשר חלק ניכר מהעסקאות נעשות מעל הרף של 1.25%. 

האם זה צריך להפתיע? לא ממש. אתמול הסברנו בביזפורטל כי הורדת הריבית האחרונה צפויה להוריד משמעותית את המוטיבציה והיכולת של המלווים בשוק זה (לכתבה המלאה). להערכתנו, ללא התערבות בימים הקרובים מצד הפד' בשוק זה, האירועים של ספטמבר האחרון (לכתבה המלאה) עשויים לחזור על עצמם.

הזרקת ההון שביצע הפד' היום לתקופה של שבועיים: ביקושים של פי 3.6

במקביל, מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק ביומיים האחרונים לרמות של סוף 2019. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר.

מרווח ה-FRA/OIS תנאי המימון בשוק מתחילים להיות הדוקים

נציין כי גורם נוסף מוסיף ללחץ בסקטור והוא עדכון הרגולציה שהתרחש אמש. הרגולטור בארה"בעדכן אמש את המגבלות הון על הבנקים הגדולים (G-SIB). המשמעות של השינויים אמש: הבנקים הגדולים צריכים להגדיל את הון ביותר מ-46 מיליארד דולר בשנה הקרובה. בסיטואציה הנוכחית - בנקים אלו צפויים "לסגור את הברז" לשאר הבנקים הקטנים שתלויים בהם.

כפי שניתן לראות, התנאים במערכת הבנקאית מתחילים להזכיר את הרבעון האחרון של 2019, אז נאלץ הפד' להתחיל להגדיל את מאזנו בצורה דרמטית ולהזרים הון למערכת הבנקאית. המהלך יחזור על עצמו גם הפעם?

קיראו עוד ב"גלובל"

יש כרגע בעיה אחת לבצע מהלך דומה:  הפד' חייב קודם כל לבצע עוד הורדת ריבית משמעותית, אחרת כל הזרקת הון תיהיה לא אפקטיבית. התשואות על אגרות החוב בטווחים של 3 חודשים עד 7 שנים נסחרות מתחת לרף של ה-1%, כאשר התשואה לשנה עומדת על 0.4% בלבד. בסיטואציה הנוכחית, עדיף לגופים הפיננסים עם גישה לחשבונות הפד' (שיקבלו את הכסף מהפד' במקרה הנ"ל) להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל תשואה של 1%-1.1% במקום לשחרר נזילות לשאר המערכת.

נכון להיום, הפד' צריך לחתוך את הריביות בצורה מיידית בעוד 0.75%, ורק לאחר מכן הוא יוכל לפעול בצורה אפקטיבית בשוקי האג"ח. 

מה הבעיה? 

פעילות הליבה של הבנקים, ההכנסות מריבית, צפויה להיחתך בסיטואציה כזו. בדוחות של בנק אוף אמריקה לדוגמה, מצויין כי ירידה במקביל של 1% בעקומת האג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. הפד' כבר הוריד את הריבית בחדות והמניה מגיבה בירידות חדות בימים האחרונים. הורדה נוספת צפויה לגרום לנזק עוד יותר גדול. 

דוח הרגישות האחרון של בנק אוף אמריקה: בדרך לאזהרת רווח?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שובי דובי 06/03/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
    ובשונה מ 2008 אין כ"כ תחמושת ו "הפתעות" לבנקים המרכזיים בקנה ...אין מה להתכחש, הנזקים מהוירוס רק בתחילתם . וגוברים מיום ליום ...ההתאוששות הולכת להיות ארוכה ביותר אם בכלל.
  • 5.
    השוק הריאלי תקוע (ל"ת)
    מה יעזור כסף 06/03/2020 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה=קורת גג 06/03/2020 01:01
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    הדובי הזועם 05/03/2020 22:26
    הגב לתגובה זו
    כל עלייה לצורך ירידה .כנסים מתבטלים.בתי מלון מתבטלים.נופשים מתבטלים.חופשת האביב באמריקה תהייה פרווה.
  • 2.
    Q 05/03/2020 22:10
    הגב לתגובה זו
    ההזרקה היחידה שתועיל - חיסון
  • 1.
    כן... צודק הברבור השחור עדין כאן (ל"ת)
    ח 05/03/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.