בספטמבר זה הסתיים בהזרקה של חצי טריליון דולר, גם הפעם?
משבר הקורונה בארה"ב מתחיל להפוך ביומיים האחרונים למשבר בנקאות. יומיים בלבד לאחר הורדת הריבית המפתיעה ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.25%-1%, האירועים ביומיים האחרונים מאותתים על התפתחות מהירה מצוקת נזילות במערכת הבנקאית בארה"ב. בחודש ספטמבר זה הסתיים בהזרקה של קרוב ל-500 מיליארד דולר ע"י הפד', גם הפעם? לא כל כך מהר.
בשוק הריפו: ב-3 הימים האחרונים הביקוש למזומנים מהפד' זינקו. היום לדוגמ, הפד' הזרים 87 מיליארד דולר כהלוואה לתקופה של יום. במקביל, הבנק הזריק עוד 20 מיליארד דולר לתקופה שבועים. הביקושים לפעולה זו עמדו על 72 מיליארד דולר - פי 3.6 מהסכום שהבנק הציע. במקביל, הריבית בשוקי הריפו נצמדת בימים האחרונים לקצה העליון של טווח הריביות שקבע הפד', כאשר חלק ניכר מהעסקאות נעשות מעל הרף של 1.25%.
האם זה צריך להפתיע? לא ממש. אתמול הסברנו בביזפורטל כי הורדת הריבית האחרונה צפויה להוריד משמעותית את המוטיבציה והיכולת של המלווים בשוק זה (לכתבה המלאה). להערכתנו, ללא התערבות בימים הקרובים מצד הפד' בשוק זה, האירועים של ספטמבר האחרון (לכתבה המלאה) עשויים לחזור על עצמם.
הזרקת ההון שביצע הפד' היום לתקופה של שבועיים: ביקושים של פי 3.6
- חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק ביומיים האחרונים לרמות של סוף 2019. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר.
מרווח ה-FRA/OIS תנאי המימון בשוק מתחילים להיות הדוקים
נציין כי גורם נוסף מוסיף ללחץ בסקטור והוא עדכון הרגולציה שהתרחש אמש. הרגולטור בארה"בעדכן אמש את המגבלות הון על הבנקים הגדולים (G-SIB). המשמעות של השינויים אמש: הבנקים הגדולים צריכים להגדיל את הון ביותר מ-46 מיליארד דולר בשנה הקרובה. בסיטואציה הנוכחית - בנקים אלו צפויים "לסגור את הברז" לשאר הבנקים הקטנים שתלויים בהם.
כפי שניתן לראות, התנאים במערכת הבנקאית מתחילים להזכיר את הרבעון האחרון של 2019, אז נאלץ הפד' להתחיל להגדיל את מאזנו בצורה דרמטית ולהזרים הון למערכת הבנקאית. המהלך יחזור על עצמו גם הפעם?
- סין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות
- ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
יש כרגע בעיה אחת לבצע מהלך דומה: הפד' חייב קודם כל לבצע עוד הורדת ריבית משמעותית, אחרת כל הזרקת הון תיהיה לא אפקטיבית. התשואות על אגרות החוב בטווחים של 3 חודשים עד 7 שנים נסחרות מתחת לרף של ה-1%, כאשר התשואה לשנה עומדת על 0.4% בלבד. בסיטואציה הנוכחית, עדיף לגופים הפיננסים עם גישה לחשבונות הפד' (שיקבלו את הכסף מהפד' במקרה הנ"ל) להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל תשואה של 1%-1.1% במקום לשחרר נזילות לשאר המערכת.
נכון להיום, הפד' צריך לחתוך את הריביות בצורה מיידית בעוד 0.75%, ורק לאחר מכן הוא יוכל לפעול בצורה אפקטיבית בשוקי האג"ח.
מה הבעיה?
פעילות הליבה של הבנקים, ההכנסות מריבית, צפויה להיחתך בסיטואציה כזו. בדוחות של בנק אוף אמריקה לדוגמה, מצויין כי ירידה במקביל של 1% בעקומת האג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. הפד' כבר הוריד את הריבית בחדות והמניה מגיבה בירידות חדות בימים האחרונים. הורדה נוספת צפויה לגרום לנזק עוד יותר גדול.
דוח הרגישות האחרון של בנק אוף אמריקה: בדרך לאזהרת רווח?
- 6.שובי דובי 06/03/2020 08:52הגב לתגובה זוובשונה מ 2008 אין כ"כ תחמושת ו "הפתעות" לבנקים המרכזיים בקנה ...אין מה להתכחש, הנזקים מהוירוס רק בתחילתם . וגוברים מיום ליום ...ההתאוששות הולכת להיות ארוכה ביותר אם בכלל.
- 5.השוק הריאלי תקוע (ל"ת)מה יעזור כסף 06/03/2020 07:36הגב לתגובה זו
- 4.דירה=קורת גג 06/03/2020 01:01הגב לתגובה זודירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 3.הדובי הזועם 05/03/2020 22:26הגב לתגובה זוכל עלייה לצורך ירידה .כנסים מתבטלים.בתי מלון מתבטלים.נופשים מתבטלים.חופשת האביב באמריקה תהייה פרווה.
- 2.Q 05/03/2020 22:10הגב לתגובה זוההזרקה היחידה שתועיל - חיסון
- 1.כן... צודק הברבור השחור עדין כאן (ל"ת)ח 05/03/2020 21:24הגב לתגובה זו
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?
חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43% של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר
השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.
המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים,
mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית,
היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.
שווי השוק
כבר נמוך משווי הביטקוין
כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק
במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.
ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות
היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.
סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות
כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים
אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?
מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת
כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.
לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים
מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.
המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו
על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.
בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.
- 330 מיליון דולר: דוראל מעמיקה את הפעילות בארה"ב
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך
שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.
