האם חבילות החילוץ יובילו את העולם למיתון כפול?

ההרס שמייצר וירוס הקורונה בכלכלה העולמית הוביל לצעדים פיסקליים חסרי תקדים מצד ממשלות העולם, בהן ארצות הברית שכבר אישרה 2.3 טריליון דולר, ממשלת יפן הוסיפה טריליון דולר, כשגם ממשלת גרמניה השמרנית אומרת כי תתמוך בשווקים בלי הגבלה. אין ברירה, באבחת הסגר, רבים מדי איבדו את פרנסתם, סקטורים שלמים נחתכו לגמרי והכלכלה עצמה עוברת שינויים מהותיים בפרק זמן קצר במיוחד. 

הערכות הן כי בעולם לפחות מיליארד בני אדם איבדו מקור פרנסה או חשופים להפחתת תנאים, כולל בשכר, כתוצאה מהשלכות הנגיף. מדובר בקרוב לשביעית מתושבי העולם. שביעית. כשלא ברור מתי יסתיים המשבר ומתי אנשים יוכלו לשוב לעבודה סדירה - ואיך בכלל זה יקרה. 

אז נכון, לממשלות אין ברירה אחרת. שווקים שלמים יקרסו אם לא יחולצו וההשלכות לכך יכולות להיות חמורות. אבל בכלכלה כולם מכירים את האמרה "אין ארוחות חינם". ואכן אין כאלה. מישהו בסוף תמיד משלם. השאלה היא רק מי ואיך זה יבוא לידי ביטוי במאזנים העתידיים של מדינות רבות. 

המשבר כבר דופק בדלת "משבר החוב כבר בדרך", נכתב בדוח של האקונומיסט בסוף מרץ. "לעת עתה, ממשלות מעלות את הבזבוז הפיסקלי להילחם בהשפעות המגפה, לשמר ארכיטקטורה כלכלית בסיסית ולשמור על עובדים בעבודותיהם. כתוצאה מכך, הגרעונות הפיסקליים יעלו בחדות בשנים הקרובות".

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור

כבר בינואר, לנוכח מדיניות הסגר שהתגבשה בסין, הבנק העולמי הזהיר ממשבר חוב עולמי, בעקבות "גל נטילת ההלוואות כגדולה והמהירה לצבירת חוב מאז שנות ה-70". אלה לא חדשות טובות, בעיקר בשל העובדה שכולנו זוכרים מה היה בשנות ה-80, שהיו פחות או יותר משבר אחד מתמשך בשווקים וגם בישראל, עם האינפלציה שגאתה והביאה לקריסת השקל.

לפי מחקר של המוסד הבינלאומי לפיננסים (IFF), במחצית הראשונה של 2019, החוב הגלובלי עלה ב-7.5 טריליון דולר והגיע לרמות שיא של 250 טריליון, כשהצפי היה לחוב של 255 טריליון עד סוף 2019. אבל אנחנו מדברים על 2019 כן. מאז קרה כל כך הרבה, שכרגע לא כל כך ברור כמה חוב התווסף - עם כי רק ממשלות ארצות הברית ויפן נטלו חוב של לפחות 3.3 טריליון דולר עם חבילות החילוץ שהוציאו עד כה.

גם בקרן המטבע העולמית חוזים את המיתון החמור ביותר מאז המשבר הגדול של 1929, כשביום רביעי האחרון, יו"ר הארגון, קריסטלינה ג'ורג'ייבה, אמרה כי מחצית ממדינות העולם פנו לקרן לקבלת סיוע.  

• טראמפ מצמץ שוב - הפעם מול סין; מחריג סמארטפונים, מחשבים ושבבים מהמכסים החדשים
• הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בדוח של האקונומיסט הזהירו כי המשך הלחץ הכלכלי חסר התקדים ללא תחזית קונקרטית לסיום המשבר, עלול להקשות על מדינות לצאת ממשבר החוב לאחר תום המשבר בשל היכולת המתדלדלת להמשיך ולספק חבילות חילוץ. בעבר התמודדו עם משברים כאלה באמצעי צנע תקציביים, אבל במצב כיום, כדי לעודד את הכלכלה שסובלת ומדממת, יהיה קשה להוציא אותה לפועל - כי כמעט ובלתי אפשרי להעלות מיסים. אין לאנשים מאיפה לשלם. זה יוביל לירידה בעקומת צריכה שתלך ותיפול בחדות כלפי מטה.

קריסת כלכלה אירופית גדולה תייצר תגובת דומינו? כאן מתחילה הבעיה. הרצון להניע את הכלכלה ללא היכולת האמיתית לעשות זאת, תכניס חלק ניכר ממדינות העולם למינוף יתר, במיוחד במדינות כמו איטליה וספרד, שהחוב שלהן היה גדול עוד לפני המשבר, זה עלול להיות הרסני במיוחד. 

בטווח הזמם הבינוני, מדינות מפותחות רבות עלולות למצוא את עצמן על קצהו של משבר חוב", כתבה אגתה דמראי, מנהלת התחזיות העולמית של יחידת התקשוב של האקונומיסט. "זה מורכב מהעובדה שמדינות אירופאיות שהושפעו בצורה הכי קשה מהמגפה, היו בעמדה חלשה מבחינה פיסקלית עוד לפני כן, כשמרבית האזור מתאושש משנים של שמרנות פיסקלית, שנובע מצבירת חובות, גרעונות פיסקליים ואוכלוסייה מזדקנת.

"משבר חוב בכל אחת מהמדינות הללו, יכול להתפשט במהירות למדינות מפותחות נוספות וגם לכלכלות מתפתחות, ולהוביל בכך את הכלכלה העולמית למיתון שני, ואולי חמור הרבה יותר מההשפעות הראשוניות של הקורונה", סיכמה.