טראמפ מול הדמוקרטיים: סוגיית הפנסיות חוזרת למרכז הבמה
אז מדוע אילינוי חוזרת לכותרות בימים אלו? אילינוי היא ככל הנראה המדינה שנמצאת בסיטואציה הבעייתית ביותר בארה"ב מבחינה פיננסית, כאשר מערכת הפנסיה במדינה פשוט לא מאפשרת למדינה לתפקד, ויש לכך גם השכלות דמוגרפיות. מערכת הפנסיה הממשלתית באילינוי הוקמה בינואר 1944, וכיסתה כ-17,237 עובדי מדינה נכון ליום זה. נכון לסוף 2018, הקרן מעניקה שירותים לכ-61,397 עובדי המדינה, כאשר שווי השוק של נכסי הקרן מסתכם בכ-17.4 מיליארד דולר. נציין עוד כי מאז הקמתה, קרן הפנסיה היא מסוג DB, כלומר מוגדרת זכויות (ולממשלה אין יכולת להשפיע על זכויות המבוטחים). הדו"ח האחרון של הקרן לשנת 2018 חושף כי סכום ההתחייבויות הלא ממומנות עלה לרמה של 133.5 מיליארד דולר, לעומת נתון של 129 מיליארד דולר בסיום שנת הכספים הפיסקאלית 2017. בקרן צופים כי סכום זה יעלה לרמה של 139 מיליארד דולר בשנת הכספים 2020. המשמעות של נתון זה היא כי יחס המימון של הקרן (funded ratio) עמד על 34.57% בלבד במהלך 2018. יחס המימון הנמוך של הקרן הינו קריטי בתקופה בה תשואות האג"חים הממשלתיות לטווחים הקצרים יורדות לרמות שפל היסטורי. הקרן נאלצת להשקיע כספים רבים באגרות החוב הקצרות במטרה לעמוד בהתחייבויות הקצרות טווח, אגרות חוב אלו מעניקות כעת תשואה אפסית (או שלילית) על ההשקעה. חשוב להדגיש כי אם מבינים את האתגרים של מערכת הפנסיה במדינה, ניתן להסביר מדוע הפד' דואג לשמור על שוקי המניות. בדומה לשאר קרנות הפנסיה בארה"ב, תיק ההשקעות של הקרן חשוף מאוד לשינויים בשוק המניות: 23% מסך התיק מושקע בשוק המניות בארה"ב, כ-13% מושקעים בשוקי מניות אחרים של מדינות מפותחות, כ-8% מושקעים בשווקים המתעוררים. 14% מהתיק מושקע באגרות חוב מדורגות, וכ-4% מושקעים באגרות חוב ארוכות של ממשלות (שמעניקות כעת תשואה אפסית/שלילית). המשמעות היא פשוטה: ירידה של שוקי המניות לטווח ממושך תגרור פשיטת רגל של מערכת הפנסיה במדינה (ובעוד מדינות רבות). תיק ההשקעות של קרן הפנסיה באילינוי. מקור – דו"חות הקרן לשנת 2018Why should the people and taxpayers of America be bailing out poorly run states (like Illinois, as example) and cities, in all cases Democrat run and managed, when most of the other states are not looking for bailout help? I am open to discussing anything, but just asking?
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) April 27, 2020
הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות של הקרן הסתכם בשנת הכספים 2018 ב-33.05 מיליארד דולר, חישוב זה נעשה באמצעות שימוש בריבית היוון (discount rate) של 6.81%, עלייה של 3 נק' בסיס לעומת הריבית שנעשה בה שימוש במהלך החישובים לשנת 2017. בקרן מציינים כי ריבית היוון זו מבוססת על ההנחה כי הקרן תציג תשואה שנתית של 7% על הקרן.
הקרן הציגה בדו"ח האחרון את הערכותיה בנוגע לשינויים הצפויים בערך הנוכחי של התחייבויות העתידיות בתגובה לשינויים של 1% בריבית ההיוון (discount rate). לפי הערכות הקרן, אם ריבית ההיוון תעלה ב-1% לרמה של 7.81%, הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות צפוי לרדת לרמה של 27.35 מיליארד דולר. מנגד, אם ריבית ההיוון תרד לרמה של 5.81%, השווי הנוכחי של התחייבויות צפוי לזנק לרמה של 40.01 מיליארד דולר. רק לחשוב מה יקרה אם ישתמשו בפרמטרים אקטוארים ריאליים כמו הריבית הנוכחית בשוק.
יש לציין כי הקרן שינתה במהלך 2018 מספר הנחות אקטואריות, שהובילו לירידה של 214 מיליון דולר בערך הנוכחי של התחייבויות הקרן. השינוי הראשון הוא הורדת הצפי לגידול בשכר העובדים מרמה של 2.75% בשנה לרמה של 2.5%. השינוי השני הוא הורדת תחזית האינפלציה מרמה של 3.25% לרמה של 3% בלבד.
חשוב להדגיש כי אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות בעיית הפנסיה במדינה, מלבד השינויים הדמוגרפים והעובדה כי מדובר בקרנות מסוג DB, הוא החלטות פופוליסטיות של מקבלי ההחלטות בעבר (כך שיש צדק בדבריו של הנשיא). Wirepoints, גוף מחקר ללא מטרות רווח הסוקר את המדיניות הכלכלית של המדינה, הראה כי מאז 1987 הזכויות לעובדים לגילאי הפנסיה זינקו ב-1,026%, פי 6 מהגידול המדינה באותה תקופה, פי 8.4 מהגידול מהכנסות משקי הבית במדינה, ופי 9.5 מקצב האינפלציה במדינה.
השינוי בזכויות המובטחות לפורשים לעומת שאר הפרמטרים באוכלוסייה. מקור Wirepoints
בין השנים 2003-2015 צמחו הזכויות המובטחות לפורשים בשיעור שנתי של 7.5%, מדובר בנתון הגבוה משמעותית מהממוצע בארה"ב שעמד על גידול של 5.5% בשיעור הזכויות העתידיות המובטחות. כאשר מי שעודד גידול זה הם הפוליטיקאים המקומיים, שהבטיחו זכויות נוספות.
פרט נוסף מעניין נוסף שמעיד על התנהלות בעייתית מצד מקבלי ההחלטות הוא הגידול החד שנרשם בשכר בסקטור הציבורי. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, בין 2005 ל-2015 השכר בסקטור הציבורי במדינה עלה ב-43%, דבר שהשפיע כמובן גם ההתחייבויות העתידיות של הפנסיות. במקביל, השכר בסקטור הפרטי במדינה רשם עלייה של 11% בלבד, כמחצית משיעור האינפלציה באותם שנים.
השינויים בשכר במגזר הפרטי והציבורי בשנים 2005-2015. מקור – הלשכה לסטטיסטיקה
הגידול המתמשך בהתחייבויות הפנסיוניות במדינה, מעיב כעת בצורה משמעותית על יכולת המדינה לנהל תקציב: כ-25% מכלל הוצאות הממשל באילינוי היו על תשלומי פנסיה במהלך 2018. במהלך 2015 ניסתה הממשלה לבצע תיקונים בהתחייבויותיה הפנסיונית לעובדים, אך ניסיון זה נעצר בבית המשפט שטען כי תיקונים אלו יצריכו שינוי של חוקת המדינה, הליך שהוא ארוך, ירק ומסובך במיוחד.
הגירעון הגדול של המדינה אילץ את המחוקקים להודיע על מספר העלאות מיסים בשנים האחרונות, אך פעולות אלו נכשלו במטרתן. יותר מכך, העלאות המיסים האחרונות גרמו להגירה שלילית של אזרחים מהמדינה. ע"פ נתוני הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, אוכלוסיית אילינוי רשמה התכווצות בכל אחת מ-5 השנים האחרונות, כאשר ב-2018, לראשונה בהיסטוריה רשמו כל המחוזות במדינה ירידה בכמות האוכלוסייה.
התפתחויות אלו מעמידות בספק גדול את התחזיות של הקרן לשנים הבאות בנוגע ליחסי המימון של הקרן. הערכה הבסיסית של הקרן לשנים הקרונות היא כי תיק ההשקעות שלה יעניק תשואה של 7% בשנים הבאות, שכר העובדים יגדל בקצב שנתי של 3%, וגודל האוכלוסייה הפעילה צפוי להמשיך להיות קבוע ברמה של 61,397 עובדים. בסיטואציה כזו, מעריכים בקרן כי יחס המימון (funded ratio) יעלה בהדרגה לרמה של 48.85% בשנת 2030. כפי שניתן לראות בגרף הבא המציג את הערכות השונות של הקרן, קיים קשר שלילי בין גובה עליית השכר הצפויה, שמשפיעה על גובה ההטבות הצפויות בגיל הפרישה, לבין יחס המימון של הקרן. בנוסף, קיים קשר חיובי בין כמות האוכלוסייה הפעילה לבין יחס המימון של הקרן. - 3.חזי 28/04/2020 08:30הגב לתגובה זוזה אותו דבר. אנחנו משלמים מיסים כדי לממן את הפנסיה הציבורית שפוליטיקאים הגדילו ועכשיו תשפוט רגל ושוב יקחו מאיתנו כדי לממן להם את חגיגות השכר והפנסיה בשרות הציבורי כמו שהצילו את הקרנות הוותיקות
- 2.אזרח 27/04/2020 21:32הגב לתגובה זועם כל הזקנים שמתים בארהב ממילא ישלמו הרבה פחות פנסיה ...
- 1.ששון 27/04/2020 21:27הגב לתגובה זואדם הזוי ומטורלל
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
אמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לוי"ה-AI בקצה הוא הדבר הגדול הבא": סיוה בשת״פ עם מיקרוצ’יפ
מיקרוצ’יפ תשלב את מעבדי ה-AI של סיוה במוצריה כחלק ממהלך עולמי לשלב בינה מלאכותית מובנית במכשירים חכמים; בסיוה מעריכים כי לשת״פ הזה פוטנציאל הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה ככל שה-AI יהפוך לסטנדרט
סיוה שפועלת בתחום טכנולוגיות הקישוריות והבינה המלאכותית למכשירי קצה, מודיעה על שיתוף פעולה עם מיקרוצ׳יפ, מחברות השבבים הגדולות בעולם. במסגרת ההסכם, מיקרוצ’יפ תרכוש רישיון לשימוש במעבדי ה-AI של סיוה ממשפחת NeuPro™ NPU, ותשלב את ערכת הפיתוח NeuPro Studio - פלטפורמה שמאפשרת לאמן, לייבא ולבצע אופטימיזציה למודלי בינה מלאכותית - בתוך מערכות הפיתוח שלה.
המהלך הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של מיקרוצ’יפ לשלב בינה מלאכותית מובנית (Embedded AI) במוצרים לתעשייה, רכב, תקשורת ומרכזי נתונים. המשמעות היא שמודלי ה-AI ירוצו ישירות על המכשירים עצמם ולא בענן - מה שמאפשר תגובה מהירה יותר, חיסכון באנרגיה ושמירה על פרטיות.
על פי הערכות החברה, להסכם עם מיקרוצ’יפ יש פוטנציאל הכנסות משמעותי לטווח הארוך בזכות היקף הפעילות של מיקרוצ’יפ והפריסה הגלובלית שלה. מיקרוצ’יפ משרתת יותר מ-120 אלף לקוחות ברחבי העולם ופועלת במגוון תחומים - מתעשייה ורכב, דרך תעופה וביטחון ועד צרכנות ותקשורת. מוצרי החברה משולבים כיום במיליארדי מכשירים מדי שנה, והיא נחשבת לאחת מחמש ספקיות המיקרו-בקרים (MCU) והקישוריות הגדולות בעולם. בסיוה מעריכים כי השותפות עשויה לייצר לחברה הכנסות תמלוגים (royalty revenue) בהיקף של "מיליוני דולרים בשנה בשלב ההרצה", עם פוטנציאל להגיע בעתיד ל-"עשרות מיליוני דולרים בשנה" ככל שה-AI יהפוך למרכיב קבוע בקווי המוצרים של מיקרוצ’יפ.
מרק רייטן, סגן נשיא בכיר במיקרוצ’יפ האחראי על תחום ה-AI התייחס: "המחויבות שלנו היא להפוך את ה-AI ליכולת מובנית וייחודית בכל פורטפוליו המוצרים שלנו. שיתוף הפעולה עם סיוה מאפשר לנו להביא את מלוא היכולות של AI למוצרים שלנו, ולהציע ללקוחות חוויות חכמות, מהירות ומתקדמות יותר".
- סיוה הכתה את הציפיות - המניה מזנקת
- "סיוה יכולה להיות אנבידיה הבאה"- אבל הדרך לשם עוד ארוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, אמר כי שיתוף הפעולה משקף את הכיוון שאליו צועדת כל תעשיית השבבים: "ה-AI הופך ליכולת חיונית במכשירים, במערכות ובתשתיות. באמצעות טכנולוגיית ה-NPU שלנו וכלי הפיתוח NeuPro Studio אנחנו מאפשרים ל-Microchip להוביל חדשנות מבוססת AI ישירות ללקוחותיה".
