"נראה שהעולם מכיל את השפעות וירוס הקורונה והשווקים מגיבים"

אסטרטג השווקים הגלובליים בחדר המסחר של בנק הפועלים, נדב אופיר, מעריך כי לאורך זמן ועם הרבה סבלנות לא צריך לממש החזקות וסקטור הטכנולוגיה – הוא הנהנה הגדול מהמשבר"

"נראה שהעולם מכיל את השפעות וירוס הקורונה והשווקים מגיבים בהתאם, הם חזרו מהר וחזק מהצפוי". כך אומר לביזפורטל נדב אופיר אסטרטג השווקים הגלובליים בחדר המסחר של בנק הפועלים.

את אופיר פגשתי באמצע חודש מארס, הבהלה מווירוס הקורונה הייתה אז בשיאה והשווקים חטפו. נראה היה שהמשקיעים באותם הימים מכרו הכל ובכל מחיר. אופיר היה אז מהקולות המפוכחים בשוק ונקודת המוצא שלו באותו הריאיון הייתה כי משברים סופם להיגמר והאנושות, נמצאת בכוכב הלכת הזה כדי להישאר.

עוד אמר אופיר אז, כי מי שברח מהשוק באותם הימים, ייקח לו הרבה זמן לחזור לשוק, מה שיקשה עליו להחזיר את כספו שאיבד לא מעט באותם הימים. חזרתי לאופיר, חודש וחצי אחרי אותו הריאיון שהיה מהמפוכחים בבליל התחזיות האפוקלטיפטיות ששוגרו באותם ימים לאוויר.

"דיברנו לפני חודש, ושבוע אחרי זה ארה"ב הגיעה לנקודת השפל. זה הגיע מהר מכפי שציפינו. אף אחד לא ראה את השווקים מתקנים באגרסיביות כזו, ובמקום שיתקנו תוך כמה חודשים, התיקון קרה תוך שבוע ואולי זה אפילו  מהר מידי".

מה הביא לתיקון האגרסיבי הזה?
"המשבר הזה נראה כרגע שהוא בסיטואציה של הכלה, אנשים חוזרים לעבוד ומערכות החינוך חוזרות לעבודה לא רק בישראל אלא גם בעולם. אנשים עובדים המון מהבית וזה היה נתון חיובי. אנשים לא ישבו מול הטלוויזיה וצפו בסרטים אלא באמת עבדו מהבית – וזה נתון משמעותי וחיובי מאוד.

"בארה"ב יש את תוכנית העזרה של הפד, אני לא יודע אם היא הגדולה בהיסטוריה כי אין יותר מידי פרטים שניתן לאמת אותם על תוכנית החילוץ של שנות ה-30' אבל התוכנית הזו היא בוודאי הגדולה במאה השנים האחרונות - 3.2 טריליון דולר. זו תוכנית שפורסמה אחרי סדר פסח שלנו, כלומר בשליש הראשון של אפריל.

"לא סתם השווקים מתקנים ה-S&P מגרד עליות של 30% מאז ה-23 במארס והסיבה המרכזית לזה היא תוכנית החילוץ של הפד ותחושת ההכלה של הסיטואציה החדשה. כלומר, שהעולם משתלט על הדברים ודבר שלישי וחשוב מאוד, המערכת הבנקאית האמריקאית (הכוונה היא לבנקים הגדולים בארה"ב, נ"כ) הפרישו 27 מיליארד דולר לחובות מסופקים ברבעון הראשון, זה הרבה כסף ומשקף הנחת עבודה שהעולם הולך למיתון אבל הדבר הזה מוכל ומשתקף כרגע בדוחות של הבנקים. והשאלה היא כמה גרוע זה יהיה.

"השוק צופה שאנחנו הולכים למיתון והתשואות בארה"ב ל-10 שנים 0.65%. בריאותית גם בארה"ב גם באירופה ובישראל הדברים נראים בשליטה ואני חייב לסייג את הדברים, אנחנו לא יודעים מה יהיה בגל שני והשלישי של התפרצות הקורונה וזה בהחלט יכול להיות קשה שישנה את המצב".

בו נתעכב על זה רגע, כמה אנחנו תלויים על בלימה בחזרה לשגרה?
"תזכור, אסטרטגיות היציאה נידונות בממשלים ברחבי העולם וגם מיושמות. אז אם ברמה החשובה , הבריאותית אין גל שני ושלישי או גל שני ושלישי קלים אז אנחנו צריכים לדבר על כלכלה וזה יותר מרחב המחייה שלנו. בדוחות הרבעון השני של החברות הגדולות אנחנו נראה השפעה מהותית בשורת ההכנסות של חברה והשאלה כמה זה יהיה נורא. מי שלא מכר את ההחזקה שלו - אז לטווח ארוך ועם הרבה סבלנות - אני לא רואה למה למכור באגרסיביות. בארה"ב אין חשש למחנק אשראי וזו מהות התוכנית של הפד".
בו נדבר קצת על חלוקה פנימית של השווקים

סקטור האנרגיה -"בסקטור הזה האירוע שקרה עם החוזים על הנפט, אני מציע לא להיכנס אליו כי זה אירוע טכני במהותו. אבל הנגזרות שלו הן משמעותיות. הביקוש והצפי לביקוש יורדים בצורה משמעותית וזו הנקודה. הקיצוץ של אופ"ק של 9.7 מיליון חביות ליום, לא מספיק כי גם החוזים ליוני נסחרים נכון לכתיבת שורות אלה ב-10.4 דולר. החוזה היה ב-17 דולר רק ביום שישי שעבר. ההערכה שלנו היא שגם אם יהיה שיפור בביקוש העולמי בגלל החזרה לעבודה היא תהיה מינורית וכדי שנראה נפט בחזרה ברמות גבוהות יותר, ההיצע צריך לרדת וזה כבר דיון פוליטי שאין לנו את הכלים למדוד אותו, להערכתי לא יהיה מנוס מזה".

סקטור תעופה ותיירות -"אנחנו רואים ניצוצות של חברות שמ-1 במאי יחזרו לטוס וזה בסדר. רוצים להתניע את הסקטור הזה גם בישראל, אבל אני חושב שהסקטור ימשיך לדשדש והביקושים יהיו נמוכים. כל אחד צריך לשאול את עצמו אם הוא מוכן לטוס באוגוסט עם הילדים לחו"ל בלי קשר למחיר".

טכנולוגיה -"הסקטורים האלה הם תרבות האונליין שהייתה גם ככה בעלייה וקיבלה בוסט רציני עם הבידוד החברתי. סקטור הטכנולוגיה דווקא ייהנה מהשלכות הקורונה. סביר שהשינויים ביחס הצרכנים ישפרו את התוצאות של חברות הטכנולוגיה לאורך זמן. אנשים צופים יותר בתכני וידאו באון ליין ורואים יותר פרסומות באון ליין וזה מקור ההכנסות של החברות האלה".

החשש הוא מהשוק הריאלי, כלומר מיתון עולמי
"מיתון מוגדר על ידי הכלכלנים כצמיחה שלילית לנפש, קרן המטבע העולמי מגדירה ש-3% היא צמיחה טבעי של אנשים בעולם כלומר צמיחה חיובית של מתחת ל 3% בשני רבעונים רצופים היא מיתון. אנחנו חושבים ששוק העבודה הולך להשתנות משמעותית, גם בישראל וגם בחו"ל ומעבר לפגיעה בשכר הממוצע וזה יפגע גם בצריכה ונראה הידוק של החגורה.

"המשמעות היא שגם בישראל מדברים על עלייה לאחוזי אבטלה דו ספרתיים ובארה"ב מדברים על אבטלה חד ספרתי גבוהה. אנשים כדרך הטבע ייאחזו בכיסאות ולא יחליפו עבודות ומעסיקים לא ימהרו להעלות שכר ולגייס עובדים וההנחה היא שזה יגרום לירידה בשכר הממוצע, וכנגזרת ירידה בצריכה וזה ייקח זמן עד שנראה את השוק העולמי מתאושש".