המספרים מאחורי הקריסה בוול סטריט במארס האחרון

חודש מרץ האחרון היה אדום במיוחד בשווקים בארה"ב, כאשר בשיא הלחץ רשם מדד ה-S&P500 ירידות של יותר מ-35% מהשיא שקבע במהלך פברואר. הבנה של התהליך שהתרחש בשוק באותם ימים יכולה להסביר למשקיע הממוצע מדוע שוק המט"ח ושוק האג"ח הם שווקים קריטים לשוקי המניות.

ביום שישי האחרון פרסם משרד האוצר האמריקני את השינויים שביצעו הגופים הזרים בחוב האמריקני (דו"ח TIC). בדרך כלל, דו"ח זה של משרד האוצר האמריקני מעניין בעיקר בגלל סין והשינויים בפוזיציה שלה בחוב האמריקני, אך לא הפעם. הדו"ח חשף כי הגופים המוסדיים הזרים (גם בנקים מרכזיים) מכרו אגרות חוב אמריקניות בסכום עצום של 255 מיליארד דולר - הירידה החודשית החדה ביותר שתועדה ע"י משרד האוצר האמריקני. 

מבחינת הסתכלות על מדינות - סין מכרה אגרות חוב בסכום של 10.6 מיליארד דולר,  כאשר כעת היא מחזיקה אגרות חוב בסכום של 1.08 טריליון דולר. ברזיל מכרה אגרות חוב בסכום של מיליארד דולר. סעודיה מכרה אגרות חוב בסכום של 25.4 מיליארד דולר והפוזיציה של הודו בחוב האמריקני ירדה ב-21 מיליארד דולר. מנגד, יפן בלטה עם עלייה 
של 3.4 מיליארד דולר בפוזיציה, כאשר היום היא מחזקיה באגרות חוב בסכום של 1.27 טריליון דולר. 

ההחזקות של הגופים הזרים בחוב האמריקני: קריסה מוחלטת בחודש מרץ, נתון שמסביר את הפאניקה בשוק

לדו"ח המלא של משרד האוצר האמריקני (לחץ כאן)

אז מדוע הזרים זרקו את את החוב האמריקני?
ברגע  ההתפרצות של נגיף הקורונה, עלה חשש במדינות רבות כי הנגיף יביא לשיתוק בפעילות הכלכלית דבר שיעמיד בסיכון חברות רבות. כתוצאה מכך, הון זר רב החל לעזוב את אותן כלכלות דבר שגרם למצוקת נזילות בחלק מהמדינות. 

הדבר היחידי שיכלו הבנקים המרכזיים לעשות במטרה להציל את הכלכלות המקומיות הוא לנצל את יתרות המט"ח הדולריות שלהן. בדיוק אותו תהליך התרחש בארץ, כאשר בנק ישראל השתמש בחלק מהרזרבות שצבר בעשור האחרון במטרה להקל על מצוקת הנזילות בשוק. 

איך הפד' עצר את התהליך
המטרה של הפד' הייתה לעצור את הבריחה מהחוב האמריקני, אחרת המערכת הבנקאית בארה"ב הייתה נכנסת לסחרור במהירות רבה. על מנת לעצור את מצוקת הדולרים הוא פתח קווי אשראי מוזלים ל-15 בנקים מרכזיים. נכון להיום, הפד' הזרים כ-440 מיליארד דולר לאותם בנקים דרך קווי אשראי אלו, כאשר הבנק המרכזי ביפן הוא הלקוח הגדול ביותר. 

בנוסף, הפד'  על כלי חדש שנקרא FIMA Repo Facility שמסגרתו הוא מאפשר לגופים הפיננסיים הזרים שיש להם חשבון עם הפד' (בדרך כלל הבנקים המרכזיים) לבצע עסקאות ריפו עם הפד' ולקבל דולרים בזול יחסית, כאשר הביטחונות יהיו אותם נכסים שהבנקים המרכזיים מחזיקים (לכתבה המלאה). 

אם זה לא מספיק - הפד' החל לממן באופן ישיר את החוב האמריקני בחודשים האחרונים, כאשר רכש כ-127% מהחוב שהונפק ע"י הממשל (לכתבה המלאה). 

הצלחה זמנית? לא בטוח

כפי שניתן כבר לראות בשווקים, הפד' הצליח לעצור את הצורך לממש את יתרות המט"ח מצד רוב המדינות בעולם וככל. מבחינה מספרית, העובדה כי רוב תוכניות הפד' צפויות להמשיך לעבוד בחודשים הקרובים מקטינה משמעותית את הסיכויים להתחדשות "מכירת חיסול" מצד הזרים. גם התפרצות נוספת של הנגיף לא צפויה לייצר מצוקת נזילות חריגה, לפחות לא בשנה הקרובה. 

עם זאת, חשוב להדגיש כי בעיית החוב האמריקני, שהיא בעיה עולמית, לא נפתרה אלא רק נדחיתה.