ארגנטינה (שוב) בדרך לפשיטת רגל; המו"מ מול הלווים עומד להסתיים

כבר באוקטובר אשתקד, עם ניצחונו בבחירות המוקדמות של הנשיא הנוכחי, אלברטו פרננדס, דאז מנהיג האופוזיציה מהשמאל, על פני הנשיא המכהן מאריסיו מאקרי ולצד גיוסי ענק של ממשלת ארצות הברית, המשקיעים הבינ"ל איבדו את אמונם בכלכלה הארגנטינאית מחד, כשמנגד, הפסו המטבע המקומי עבר פיחות משמעותי וצנח ביום אחד ב-17% מול הדולר.  

מאז, כמובן, לא הרבה השתנה. בטח שלא לטובה. המגפה העולמית פגעה בארגנטינה, כמו ביתר השווקים המתפתחים, בחמת זעם. ביום שישי הקרוב, אם הממשלה לא תגיע להסכמים מול הלווים הבינ"ל, או לחילופין יגיעו להסכמה על הארכת השיחות – המדינה תפשוט את הרגל בפעם ה-9 בתולדותיה.

שר הכלכלה הארגנטינאי, מרטין גוזמן, אמר כי ככל הנראה, רק ככל הנראה, השיחות יימשכו מעבר לדדליין של ה-22 החודש – כלומר יום שישי הקרוב. "אנחנו בדעה שישנו צ'אנס גדול שנאריך את הדדליין, כדי לשנוכל לבצע תיקונים ולהגיע להסכם בר קיימא עם הלווים שלנו", אמר גוזמן.

בואו נקווה. ארגנטינה ביקשה להנפיק אג"ח בהיקף של 65 מיליארד דולר, כשההצעה כוללת תקופה של 3 שנים גרייס – כלומר, לא לשלם את החוב לתקופה, אך ההלוואה תצבור את הריבית – כמו גם הורדה של הריבית אותה משלמת המדינה.

חלק ממחיזקי האג"ח דווקא היו פתוחים לרעיון, לאחר שהבינו כי החוב של המדינה הפך להיות בלתי אפשרי וכי עליה לקבל זמן נוסף כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה. רבים אחרים לעומת זאת, דחו את ההצעה.

גוזמן אמר כי מחזיקי האג"ח הגישו כבר 3 הצעות חלופיות לבנייה מחדש של החוב, אבל שהצדדים מנהלים "דיאלוג קונסטרוקטיבי", אך שנדרש עוד שיתוף פעולה כדי להגיע לעסקה. בקיצור, אין הסכמה. לא ברור מתי תהיה גם.

בלי קשר לכל אלה, ביום שישי הקרוב – כן, שוב – צפויה לפוג תקופת הגרייס על תשלומי ריבית על אג"חים זרים בהיקף של 500 מיליון דולר.

ארגנטינה כבר שנתיים במיתון ויש חשש משחזור של המשבר ב-2001
הממשלה החדשה של פרננדז, שרץ על הטיקט של החזרת הרווחה, נאלצת להתמודד עם התסבוכת הזו חמישה חודשים בלבד לאחר כינונה. הכלכלה שם כבר מקרטעת עוד הרבה לפני. המדינה נמצאת במיתון דה פקטו כבר מ-2018, אינפלציה גבוהה ועלייה משמעותית בממדי העוני, הוכתה גם על ידי מגפת הקורונה – כפי שפגעה ביתר העולם; ואולי אף יותר בשל הכלכלה הרגישה ממילא.

בתחילת החודש, קבוצה של כלכלנים בכירים, בהם ג'וזף שטיגליץ זוכה פרס הנובל, קראו ללווים הבינלאומיים לפעול "מתוך כוונות טובות", בשל המצב הגרוע במדינה. לטענתם, הגעה להסכמה עם המדינה הענייה היא "הדרך היחידה להילחם במגפה ולהניח את הכלכלה הארגנטינאית על הנתיב לכלכלה ברת קיימא".

ב-2001, כחלק מהנזק המשני של משבר הדוט.קום, הכלכלה הארגנטינאית פשטה רגל עם למעלה מ-100 מיליארד דולר חוב. זה הוביל למשבר הכלכלי החמור ביותר בהיסטוריה של המדינה, כשמיליוני אזרחים ירדו מתחת לקו העוני; כאשר רבים במדינה מאשימים את קרן המטבע הבינ"ל, שהכריחה את המדינה לנקוט באמצעים פיסקליים שהובילו להתמוטטות.