טראמפ מאיים שלא לשלם חובות לסינים - האם הוא מתכוון לכך?

בשבועות האחרונים, הנשיא טראמפ, ולא מעט מחוקקים רפובליקנים, מרבים לשלוח איומים כלפי סין. בין השאר, הם מאיימים שארה"ב תיסוג מעסקת הסחר, שארה"ב תמחוק את החוב שיש לה לסין (ויש לה הרבה חובות), ודיבורים על כך שסין הפיצה את וירוס הקורונה. האיומים האלו לא מגיעים רק מהכיוון של הרפובליקנים. גם הדמוקרטים זיהו שעימות מול הסינים הוא נושא שחשוב לבוחרים, ולכן גם הם בעד גישה תקיפה מול הסינים.

אבל למרות הרטוריקה המאיימת, השאלה הגדולה היא כמה רחוק האמריקאים מוכנים ללכת בעימות עם הסינים. האמת היא שאם טראמפ רוצה להיבחר מחדש, כנראה שלפחות בינתיים, לא יותר מדי. כי הכלי המרכזי שבעזרתו מתמודדת ארה"ב עם המשבר זה הדפסת כסף.

הבנק המרכזי מספק כרגע כסף לכולם. הוא מספק כסף לממשלה כדי שהממשלה תוכל לחלק כספים לציבור ולעסקים. הוא מספק כסף לבנקים כדי שהם יוכלו לתת הלוואות. הוא מספק כסף לשוק ההון כדי שמחיר המניות לא ירד, וכדי שהריבית לא תעלה. כל זמן שזה עובד, זה פתרון נפלא. האמת, בעולם שבו הביקושים נפלו בחדות בעקבות וירוס הקורונה, זה כנראה הפתרון היחיד שיכול למנוע משבר גרוע בהרבה. אבל יש דבר אחד שיכול לעצור את הבנק המרכזי מלהדפיס עוד כספים. לדבר הזה קוראים אינפלציה.

בתקופה הנוכחית, שבה חלק גדול מהמשקים המפותחים חוזרים לאט-לאט לעבוד, מה שיכול להוציא את שד האינפלציה מהבקבוק, זה פגיעה בשרשראות הייצור. כי כשאנשים חוזרים לעבוד, ולנסוע, ולהוציא כספים, התוצאה של מחסור במוצרים תהיה עליית מחירים. לכן, עם כל הרצון של הממשל לפגוע בסין, הטלת מכסים, או מהלכים אחרים שיפגעו בייצור בסין יחזרו לארה"ב כמו בומרנג.  

• "אל תעלו את המחירים" - האזהרה של טראמפ ליצרניות הרכב
• האם אנחנו לקראת גל יורד נוסף? ואיזה מסלול נחוץ לחיסכון ארוך טווח?

כי ברגע ששרשרת הייצור תפגע, האינפלציה תרים ראש. לרוע המזל, לאינפלציה יש את אותה תכונה כמו למשחת שיניים: קל ללחוץ אותה החוצה, אבל אחרי שהיא בחוץ, קשה מאד להחזיר אותה לתוך השפורפרת. לכן, ברגע שהמשחה יוצאת, לא משנה כמה כסף מדפיסים, המחירים תמיד עולים יותר מהר. וכשהמחירים עולים, הדפסת כסף הופכת מנכס לנזק. כדי לצמצם את הנזק, הבנק המרכזי יהיה חייב להאט את קצב ההדפסה ולתת לריביות לעלות, מה שיוביל לקריסה של הבורסה, גל של פשיטות רגל, ומשבר שילמדו עליו בעוד 90 שנים כמו שאנחנו לומדים על השפל הגדול.

נראה שגם האמריקאים וגם הסינים מבינים את זה: למרות כל הרטוריקה המאיימת של האמריקאים, בינתיים האמריקאים לא מאיימים להטיל מכסים על סחורות סיניות. כך שבינתיים, נראה שהאמריקאים מסתפקים באיומים. פה ושם, הם גם מבצעים מהלכים שפוגעים בסינים, כמו המשך החרם על וואווי, או עצירת ההשקעות של קרנות פנסיה אמריקאיות בסין. אבל אלו מכות קטנות, שמאפשרות לממשל האמריקאי להראות שהוא פועל, בלי להכאיב לסינים יותר מדי.

בתרחיש הסביר, זה גם מה שנמשיך לראות לפחות עד הבחירות. סביר שהנשיא ישתדל להימנע מתרחיש שבו גם המחירים וגם הריבית עולים כמה חודשים לפני הבחירות. זאת גם הסיבה שלפחות בינתיים, שוק ההון לא מתרגש מהאיומים במלחמת סחר חדשה. ההנחה היא שהסיכון לשני הצדדים הוא כל-כך גדול, שאף צד לא יסתכן בזה עכשיו. חוץ מזה, תרחיש שבו יש מלחמת סחר מלאה הוא כל-כך גרוע, שאף אחד לא רוצה אפילו לנסות לדמיין איך זה יראה. ומכיוון שאף אחד לא רוצה לדמיין איך זה יראה, אף אחד לא לוקח את זה כתרחיש אפשרי כשהוא מנתח את הסיכונים.   ד"ר אביחי שניר המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"