האם מניות ה-FAANG הן בועה?

פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל - ענקיות בתחומן, מובילות שוק, חברות לתפארת, היו בעשור האחרון המקום הכי טוב להשקיע בו.  קרנות הסל העוקבות אחרי המניות שלהן, שיחדיו נקראות ה-FAANG, הניבו תשואה של פי 10 על ההשקעה ב-10 השנים האחרונות. היכולת שלהן לצמוח משנה לשנה ולשמור על חזון הצמיחה להמשך, כמו גם הנוכחות שלהם בשטח - אלו הרי מוצרים ושירותים שאנו משתמשים בהם בשוטף - יצרה סביבם הילה, וחלקן נסחרות בתמחור לכאורה גבוה. אבל מה זה גבוה? הכל שאלה של צמיחה ואם הן מספקות את הצמיחה הזו, התמחור הגבוה עשוי להתברר כנמוך - ולראייה - המניות האלו כמכלול קרובות לשיא.   

לחברות האלו - חברות הביג טק - יש הרים של מזומנים, הן מספיק חזקות פיננסית לעבור את המשבר והודות לנגישות לשוק ההון הן יכולות להשיג כמה מזומן שירצו. וול סטריט מאוד אוהבת אותן מכיוון שהן מספקות תשואה עודפת מרשימה על פני השוק. אבל זה קצת מעגלי (לא בטוח שמעגל שוטים) - בגלל שהם מספקות תשואה גבוהה המשקיעים רוכשים אותן אותן וחוזר חלילה.

הזינוקים שלהם בעשור האחרון הגדילו מאוד את המשקל שלהן במדדים המובילים,  כשבמקביל נוצרו מכשירי השקעה ספציפיים על מניות ה-FAANG. המשמעות היא שלקבוצה הזו יש כבר חיים משל עצמה. למה הכוונה? כספים מוזרמים מראש לקרנות ותעודות סל על המניות האלו, אנשים משקיעים ישר במניות האלו או במכשירים עוקבים. כמו שאפשר להשקיע במדד הנאסד"ק כך אפשר להשקיע במדד על ה-FAANG ובכל אחת מחמש המניות האלו. הפופולריות שלהן כל כך גבוהה שהן כבר התנתקו מהמדדים "הרגילים", הן הפכו לאפיק השקעה ממוקד וייעודי
    
מניות הענק האלו תופסות כ-21% ממדד ה-S&P, שיעור ענק ששם בצל ענפים שלמים בתוך המדד המקובל. לצורך השוואה -  משקל מניות ה-FAANG, ששווי השוק הכולל שלהן הוא 4.4 טריליון דולר, שווה בערך לחיבור השווי של כל כל החברות בתחומי הפיננסים התעשיות והאנרגיה שנסחרות תחת המדד. וברזולוציה עמוקה יותר - פיננסים (10%), תעשיות (8%) ואנרגיה (3%).  זה לא נתפס, זה מעיד על העצמה המאוד גדולה של המניות האלו ועל ההשפעה שלהן על השווקים.  

החברות שהביסו את הקורונה
ואיך לא? מדובר בחמש חברות שמוגדרות כמובילות בתחומן, תחום אינטרנטי, דיגיטלי, תחומים שלא נפגעים מקורונה וחסינים גם במשברים אחרים. אמזון לדוגמא, נתפסת  כחברה שמרוויחה בגדול  מהקורונה. הגבלות התנועה והחשש מהתקהלות האיצו את ההתרחקות מקניונים ומרכזי קניות. הפתרון שמציאה אמזון, היא נקודת אור להרבה מאד צרכנים. לא פלא שהכנסות החברה עלו ב26% במהלך הרבעון האחרון לסכום דמיוני של 75.5 מיליארד דולר. עם זאת,  החברה פספסה את השורה התחתונה והציגה רווח נקי של 2.5 מיליארד דולר בגלל עלייה של 4 מיליארד דולר בהוצאות על מנת לעמוד בהנחיות השונות. אמזון שמחירה הסגירה שלה ב-12 למרץ עמד על 1,676 דולר למניה, נסחרת  באזור ה-2,400 דולר.

וענקית נוספת - אפל. השוק ניבא לה ירידה בהכנסות, אבל בניגוד לכל הציפיות, היא דיווחה על גידול בהכנסות, אומנם מזערי אך בהתחשב בפגיעה בשרשראות האספקה של החברה באסיה, והביקוש היורד לאייפונים וגאדג׳טים יקרים בעקבות התפשטות הנגיף, גם שיפור קטן הוא ניצחון גדול.

מאפיין נוסף של המשבר הוא בכך שמיליוני אנשים ברחבי העולם אולצו להיות תקועים בבית, ללא פנאי, ללא שידורים חיים. לא פלא שאותם מיליונים החלו לראות דוקו אמריקאי. אודות לכך שברה נטפליקס שיא בתוספת המנויים החדשים, 15.77 מיליון אנשים ברחבי העולם הצטרפו לשירותיה.

מכירות הפרסום של פייסבוק וגוגל אכן חוו מכה ברבעון האחרון, אך לא במידה רבה כפי שחששו. השד לא נורא כל כך. חוץ מזה - שלא תטעו, מכירות החברות האלו עדיין צומחות, רק שלא כמו בעבר.

כלל מספר 1, פיזור השקעות
היתרון הבולט ברכישת תעודת סל הוא הגישה לתיק מגוון, תיק המאפשר פיזור סיכון שאותו מכנים המשקיעים ״סיכון ספציפי״ לחברות. השאלה הזאת נשאלת שוב, כאשר משקלן של החברות הללו יחד עם מיקרוסופט הוא כ-45% ממדד ה-Nasdaq 100, ובלי מיקרוסופט כ-33%.

כשמסתכלים מתחת לפני השטח, ייתכן שהשוק לא חזק כפי שהוא נראה בגלל חוסר הפיזור., אך תופעה זו פועלת בינתיים לטובת וול סטריט. העלייה בחברות הענק יחד עם משקלם במדדים, גורמים לשוק ההון האמריקאי לעלות בחדות, גם כשהיסודות חלשים. בעוד שהכלכלה הראלית מדווחת על נסיגה, שוק המניות מאותת על צמיחה, וכל זאת כשהביג טק נושאת על כתפיהם את השוק.

ההסתמכות של וול סטריט על כוחן של המעצמות, יכולה גם לעלות ביוקר במקרה שהתעשייה תיפול ולא נדרש הרבה לכך, רווחים ירודים, שיעורי צמיחה נמוכים ואי עמידה בציפיות גורמות לתנודתיות גבוהה במחירי המניות האלו.

קיימת מחשבה/ תהייה בשנים האחרונות האם החברות האלו גדולות מדי מכדי ליפול. יש מצבים שהמדינה תתמוך בחברה כדי שזו לא תיפול, אך מדובר במצב שבו החברה היא נכס אסטרטגי למדינה. אולי זו ההתייחסות לגוגל שבמובנים מסוימים שולטת על העולם ומחזקת בעקיפין את כוחה של ארה"ב. אולי זה גם המצב לחברות האחרות. רק תרחש אמיתי יציף את השאלה הזו אצל מקבלי ההחלטות שעכשיו דווקא משחקים אותה אנטי הגורילות ובעיקר נגד הפגיעה של חלקן בפרטיות. מכל מקום, לא מדובר על נפילתן כדי לחולל נפילה או מיני נפילה בשווקים - מספיקה ירידה בשיעור הצמיחה, מספיקה התייצבות בתוצאות כדי להחזירן לתמחורים מסורתיים ובהתאמה לירידת ערך מניותיהן.   

מניות הערך משעממות מידי
מאז המשבר הפיננסי של 2008, מניות הערך מפגרות מאחור לעומת תשואות מניות הצמיחה. משקיעי ערך אוהבים לקנות דברים בטוחים, ולכן הם רוכשים מניות ״זולות״ ביחס ליסודות החברה. מניות הערך נסחרות במכפילים נמוכים ביחס לשווי המזומן, נכסי החברה והדיבידנד השוטף, כלומר מניות משעממות אך מבוססות. לעומתם משקיעים בצמיחה מוכנים להמר על האי ודאות בעתיד בתמורה הן מקבלים סיכוי לאפסייד. הם קונים מה שיהיה לחברות האלה מחר, ומוכנים לשלם על כך מחירים גבוהים, אפילו גבוהים מדי.

סביר מאוד להניח שאמזון ונטפליקס הן החברות של היום וגם של המחר ויש להן יסודות נהדרים. אולם הסיכון של משקיעי הצמיחה הוא בפרמיה שהם משלמים במחיר המניה על צמיחה זו. אמזון נסחרת כיום במכפיל רווח של 115, כלומר על כל דולר שהחברה מרוויחה אנחנו משלמים 115 דולר. מי שמשקיע באמזון לא מהמר רק על זה שאמזון גדולה היום, אלא תהיה גדולה עוד הרבה יותר מחר. גוגל ואפל במכפיל רווח "סביר" מעל 20, אבל פייסבוק מעל 30 ונטפליקס היא חידה - הרווחים אמנם עולים אבל המכפיל עדיין מאוד גבוה, ויש סיכון גדול שמתבטא באגרות החוב של החברה - קיים חשש שהחברה לא תשרת את החוב, ובהתאמה הריבית על החוב גבוהה יחסית. איך זה ייתכן שחברה ששווה 185 מיליארד דולר לא תשרת את החוב? תעלומה, אם כי בזמן האחרון אגרות החוב עולות ובהתאמה הריבית יורדת - השוק רגוע יותר מבעבר. 

"ביצועי הצמיחה המרשימים יסתיימו וזה כבר קרה בעבר״ אומר המשקיע הוותיק ג׳וש שטראוס, מנכ״ל קרן ההשקעות פקין הארדי שטראוס ״אבל אין לי מושג מתי זה יקרה  - בשבוע הבא או בעוד חמש שנים. כשזה יקרה, השקעות הערך יעלו שוב אך הסיבה לקאמבק תהיה ברורה רק בדיעבד״.

בתקופה האחרונה למדנו, ששעמום יכול להיות דווקא די מהנה.