טראמפ החל לבצע מניפולציה בדולר ושוק המט"ח גועש

למרות שההתעלמות של וול סטריט מהאירועים החריגים בימים האחרונים בארה"ב  מושכת את רוב תשומת הלב, הסיפור הכלכלי הגדול מתרחש בשוק המט"ח. כנראה על רקע ניסיון להקפיץ את השווקים לקראת הבחירות בנובמבר הקרוב, טראמפ יוצר זעזוע משמעותי בשוק המט"ח ומחזיר את מלחמת המטבעות למרכז הבמה.  אנחנו עוקבים בביזפורטל כבר תקופה ארוכה אחר הצפי להצפה של השווקים בדולרים (עוד באפריל האחרון) ולנוכח השאלות הרבות חשוב להסביר כיצד טראמפ הולך להשפיע על כמות הדולרים בשווקים. אם בכל הקורסים בכלכלה מלמדים היום כי רק הבנק המרכזי שולט על כמות הכסף בשווקים, הרי שהמהלכים של טראמפ כפי שיפורטו כאן בהמשך מוכיחים כי מדובר בשטות מוחלטת. במהלך השנים האחרונות יצר הממשל האמריקני שוק משני, שנועד להוות "גיבוי" למערכת הבנקאית ולוול סטריט בפרט. כעת, לא רק שהממשל האמריקני יכול לשלוט על כמות הכסף בשוק, רמת ההשפעה שלו בשוק לא פחותה מפעילות הפד'. נתחיל בעובדות: למרות שהדולר הוא מטבע הרזרבה הפופולארי ביותר בעולם, הצרכן הגדול ביותר של דולרים בשוק נותר הממשל האמריקני וככל שהגירעון של ארה"ב גדל, גם הממשל לוקח "חלק גדול יותר בעוגה" הנקראת - דולר.  מי שמנהל את קופת האוצר האמריקני הוא הפד', כלומר הממשל האמריקני לא משקיע את הכסף שיש לו בנכסים בשוק אלא מאחסן אותו בחשבון של הפד' (כמו רזרבות של הבנקים). מדובר בנתון קריטי, כל פעם שקופת האוצר האמריקני גדלה (בעקבות גביית מיסים/הנפקות אג"ח), המשמעות היא שאותה כמות של דולרים יוצאת מהשוק - אם הממשל האמריקני מגייס יותר מידי צפויה להיות מצוקה של דולרים בשוק.  אבל גם הפוך, אם הממשל האמריקני עובר ל"מוד של הוצאות" - יש יותר דולרים בשוק.  הטריק הנ"ל של הממשל האמריקני לשליטה על כמות הכסף בשוק צבר תאוצה ב-2015. עד שנה זו, קופת האוצר האמריקני הייתה זניחה. מאז היא זינקה לרמות של 300-400 מיליארד דולר. המטרה היא ברורה - ככל שהקופה גדולה יותר, כך הגיבוי לשוק גדול יותר. והאמת, שהם לא מסתירים את זה. באתר הפד' מופיע הסבר מאוד פשוט מדוע הממשל האמריקני החל לאגור כסף - "במטרה להתמודד עם מתקפות סייבר או משברים כלכליים נוסח 2008".   

הקטע מאתר הפד' שמסביר מדוע הממשל אוגר כסף עכשיו, איך באמת עובד הגיבוי?

בכל פעם שמתעוררת מצוקת נזילות בשווקים, כל מה שהממשל האמריקני צריך לעשות הוא להגדיל הוצאות באופן זמני. כאשר הממשל מגדיל הוצאות (כמו לדוגמה על תשלום משכורות), בסופו של דבר אותו סכום מגיע בצורה של פיקדונות למערכת הפיננסית בארה"ב. כאשר יש גידול בפיקדונות במערכת הבנקאית, הבנקים פחות חוששים להעניק אשראי לשוק ולכן השווקים נרגעים. מדובר באפקט זהה לחלוטין לתוכנית רכישות מצד הפד'. אם מישהו שואל כיצד הירידות החדות של סוף 2018 נגרמו - זו הסיבה. הממשל האמריקני "נאלץ" להקטין את הקופה שלו בעקבות העובדה כי המחוקקים בארה"ב לא הגיעו לסכמה על תקרת החוב. כתוצאה מכך, 400 מיליארד דולר זרמו לשווקים בתחילת 2019 (עד ספטמבר האחרון).  מה קורה בתקופה האחרונה ומה יקרה בהמשך? כפי שציינו בתקופה האחרונה, הממשל האמריקני ניצל את העובדה שהפד' מימן את כל הנפקות האג"ח שלו בחודשים האחרונים והגדיל את הקופה שלו לרמה של 1.44 טריליון דולר (ביום שישי האחרון). מצוקת נזילות לא הורגשה בתקופה האחרונה בגלל שהצעדים של הפד' היו כה אגרסיביים.  כעת זה משתנה, אותו סכום מטורף שצבר הממשל האמריקני בחודשים האחרונים צפוי להציף את השווקים בחודשים הקרובים. אנחנו מדברים על סכום של 640 מיליארד דולר מיום שישי האחרון עד לסוף החודש הקרוב. מדובר בהזרקה חסרת תקדים.  קופת האוצר האמריקנית: ככל הנראה הגרף החשוב ביותר לתקופה הקרובה בשווקים באופן טבעי, כאשר כמות הדולרים בשוק עולה משמעותית, הערך של הדולר מתחיל לרדת. ומצוקת הנזילות כבר לא קיימת וזה בדיוק מה שהשווקים חווים בימים האחרונים - מחאות אלימות בארה"ב? בעולם נורמלי המהלך היה גורם להקשחת תנאי המימון בשוק. היום יש כל כך הרבה נזילות בשוק שכל הדיווחים לא רלוונטים. חשוב להדגיש כי אנחנו רק בתחילת התהליך והלחץ על הדולר רק ילך ויגבר. המטרה של טראמפ ברורה - להוביל את וול סטריט לשיאים חדשים עד הבחירות ואנחנו ממשיכים לטעון כי הוא יצליח במשימה זו, עם כל האירועים החדשותיים. עבור שוק המט"ח אפשר לטעון שמדובר ב"הכרזת מלחמה". אם טראמפ טען בשנים האחרונות כי סין ומדינות נוספות מבצעות מניפולציה בשוק המט"ח, המניפולציה שהממשל האמריקני מבצע כעת בשווקים ובפרט בשוק המט"ח גדולה בהרבה - מעולם לא ביצע הממשל האמריקני מניפולציה בסדרי גודל כאלו.  כפי שציינו אמש (לכתבה המלאה), לבנק ישראל אסור לשבת מהצד בסיטואציה כזו. כיוון שלא מדובר בכוחות שוק טהורים, אלא מניפולציה של הגוף הגדול והחזק ביותר כנראה היום בעולם. בתוך כך, נציין כי חלק מהמדינות דווקא נהנות מהמהלכים של טראמפ. לדוגמה - השווקים המתעוררים. לאחר הלחץ שהורגש על מדינות אלו, המטבעות של מדינות כמו ברזיל וטורקיה מזנקים בימים האחרונים (הדולר צונח? השווקים המתעוררים הם המרוויחים).