האם המגפה תוביל לתור הזהב של הנחושת?
לפני 3 חודשים כתבנו כאן על הנחושת ואיך הסחורה הוותיקה נחשבת לאחד הברומטרים החשובים בכלכלה העולמית. בפשטות, כשמחיר הנחושת צולל ביחס למחיר הזהב – שתי מתכות שדומות מאוד, הן בוורסטיליות והן באופן הכרייה ובעלויות שלה – סימן שיש ירידה חדה בדרישה העולמית וזה אינדיקטור המצביע בברור על התכווצות כלכלית, או מיתון אם תרצו. בינואר עמד מחיר הסחורה על 6,300 דולר לטון מטרי. לקראת סוף מארס ירד בכ-30%, לרמה של 4,617 דולר, וכיום, יחד עם הראלי בוול סטריט והעלייה העקבית בדרישה, המחיר עלה כמעט ב-30% חזרה לרמה של 5,901 דולר. כלומר, לנחושת יש עוד 10% כדי להגיע למקום הייתה לפני תחילת המגפה. אבל יש כאלה שצופים שדווקא ההתאוששות מהמגפה, בחסות השקעות רחבות היקף בסקטור האנרגיות המתחדשות, תובלי לתור זהב של המתכת הוותיקה. במכתב למשקיעים שפרסם הניג גלוישטיין, אנליסט סחורות בקבוצת אירואסיה, הוא אומר כי בנוסף לסקטור האנרגיה המתחדשת, גם השקעות בדיגיטציה, שם הנחושת היא מוצר חובה, יובילו להתאוששות במחיר. "יש בום שמתקרב בדרישה לנחושת", כתב גלוישטיין. "השקעות עצומות במגמות ירוקות ודיגטיציה, בעיקר ב-5G, מכוניות חשמליות ואנרגיות מתחדשות, ובמיוחד באסיה ואירופה, ייצרו את התנאים לבום", הוסיף. ראוי לציין שהנחושת חשובה במיוחד לשלושת הסקטורים הללו ומהווה נדבך חשוב בייצורם. עם זאת, ב-2020 הצפי הוא שמחיר הנחושת דווקא ירד ב-5%, בשל המיתון העולמי שנוצר בחסות המגפה. אבל הערכות הן שתוכניות התמריצים הגלובליות יעזרו להחזיר את הדרישה לנחושת למחיר שלפני המגפה ב-2021, כשהצפי של גלוישטיין הוא להתאוששות של 4%. מה חושבים בבנקי ההשקעות על הנחושת? בבנק אוף אמריקה (סימול: BAC) העריכו מוקדם יותר החודש כי הם מצפים לעלייה של 5.4% במחיר הסחורה ב-2020, לרמה של 5,621 דולר לטון מטרי. את הצפי ל-2021 הם הותירו את המחיר ללא שינוי במחיר של 6,250 דולר לטון מטרי. בתחזית שלו, קבעו האנליסטים של הבנק כי "החבילות הפיסקאליות המשמעותיות" של ממשלות העולם, מובילים לציפייה שיהיו יותר רכישות של חומרי גלם, בעת שיותר ויותר מדינות יורדיו את ההגבלות בנוצרו בשל המגפה. בבנק מורגן סטנלי (סימול: MS) גם מעריכים כי הסקטור ישוב לאיתנות במהרה ויגיע לרמות תמחור שלפני פרוץ המגפה. הסיבות הן דומות: חבילות תמריצים, השקעה בתשתיות בסין וגם בעיות בשרשרת האספקה; כולם יובילו להתאוששות. השינויים שידחפו את מחיר הנחושת בשבוע שעבר, סוכנות האנרגיה של האו"ם קראה לממשלות העולם להשקיע טריליון דולר בשנה ב-3 השנים הקרובות, כדי לסייע לעולם לצאת ממיתון. ההערכות הן שבלי קשר, ב-5 השנים הקרובות ישקיעו בסקטור 5 טריליון דולר, לאחר שב-5 השנים שחלפו הושקעו 1.5 טריליון דולר. כלומר, ההשקעות בסקטור לא רק יהוו קרש קפיצה להתאוששות כלכלית אלא גם מקפצה לנחושת. לפי גלוישטיין, ההשקעות הללו יעלו את המחיר של הסחורה בעשור הקרוב ב-2.5%, מה שסביר להניח שיעלה את הצריכה של הנחושת ל-30 מיליון טונות עד 2030. "ישנן שינויי מדיניות משמעותיים באסיה ואירופה, והם ישחקו תפקיד משמעותי כגורמים שידפו את ההתאוששות בדרישה ובמחיר", כתב גלוישטיין. "השינויים בסקטור התחבורה, יהיו המנוע המרכזי שיוביל לעלייה של שימוש בנחושת. התעשייה מהווה כיום 1% מסך הדרישה לנחושת העולמית, כשאנליסטים רבים צופים שעד סוף העשור המספר יעלה ל-10%", הוסיף. בנוסף, כחלק מהשינויים המבניים שעוברים על החברה והכלכלה בסין, שבה חוזק מעמד הביניים יחד עם המעבר לכלכלה מבוססת צריכה ויצרנות של שירותים, ממשלת סין צפויה להשקיע מאות מיליארדים על השקעה בדיגיטציה של הכלכלה שלה – יחד עם המעבר לאנרגיות ירוקות. "הנחושת יהיה מפתח מרכזי בכל התעשיות הללו – אז ברוכים הבאים לעידן הנחושת", כתב. סין עדיין מובילה עולמית, אבל המתיחות עם אוסטרליה תכריע ככלל הכתבות כאן בעת האחרונה, ראוי להדגיש שבתקופות של חוסר ודאות – אבל באופן כללי – כדאי להתייחס להערכות של אנליסטים עם כוכבית. גם זה המקרה. אז נכון שמדינות החצי הכדור הדרומי, שבהן יש את מאגרי הנחושת הגדולים בעולם צפויות להרוויח, אבל לעולם לדעת מה המצב הפוליטי והמדיני יוביל. בדיוק כמו שקשה לדעת לאן תוביל מלחמת הסחר. כאמור סין אמורה להוביל את העולם בהתאוששות של הנחושת, אבל יחסיה התמדרדרים עם אוסטרליה, מספקיות הנחושת הגדולות בעולם – כמו גם עלייה במתיחות עם כמה מדינות נוספות, בהן הודו – יכולה להשפיע על הדרישה והמחיר.
סין היא יבואנית הנחושת הגדולה בעולם, כשבשנה שעברה היא ייבאה 13 מיליון טונות של הסחורה. סין צפויה לנסות להמשיך לנגוס בכוחה של ארצות הברית ברחבי העולם ולהגביר את השפעתה על המדינות המפיקות את הנחושת. אבל עדיין, סין נמצאת בנקודה מהותית מבחינת היחסים הבינלאומיים שלה. הסיפור עם אוסטרליה הוא נקודה יחסית קריטית. אוסטרליה בשנה שעברה יישרה קו עם ארצות הברית ומרבית המערב וקבעה שענקית הטכנולוגיה הסינית Huawei – הנחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם ה-5G – לא תוכל להיות חלק מהקמת התשתיות במדינה מחשש כי היא סוס טרויאני של הממשל הסיני. במקביל, אוסטרליה גם הצטרפה להאשמות נגד סין על חלקה בהתפרצות המגפה, מה שהוביל להחלת מכסים על מוצרים מאוסטרליה. גם ההתקרבות של אוסטרליה להודו – שהמתיחות בינה לבין סין מרקיעה שחקים בחודשים האחרונים - כששתי המדינות הסכימו ביניהן על הגברת שיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי. השאלה איך אוסטרליה תוכל להמשיך במאבק נגד סין, מאחר וסין היא אחת מרוכשות הנחושת הגדולות של אוסטרליה. בהתאם לכך, הגזרה עלולה להתלהט ואף להשפיע על מחיר הסחורה – בדיוק כמו שמלחמת המחירים בנפט הביאה למפולת ההיסטורית במחירי הסחורה. כמו כן, פתיחתה של מלחמה, עלולה לדרדר את המחיר עוד יותר, למרות החשיבות שלהנחושת לתעשיות הנשק.
