"הראלי יותר פסיכולוגי ממציאותי – הבנקים המרכזיים פועלים נכון"

בתקופה שאנחנו חיים בה, רבים מדי קופצים כדי לתת הערכות ותחזיות, כאלה שבימים כתיקונם לא בהכרח מחזיקות מים. זה משהו אינהרנטי בצורת המחשבה שלנו כבני אדם. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה יהיה, בהתבסס על המידע הקיים. זה לא תמיד נכון.

אז תתארו איזה מרענן זה לשמוע בנקאי שמודה שאינו יודע. הוא מסרב לתת הערכות קונקרטיות. הוא מסביר, הוא מעריך והוא נותן תחזית, אך מציג את מכלול האפשרויות.  הוא תופס תפקיד בכיר בבנק שמנהל למעלה מחצי טריליון דולר -  פרדריק דוקרוזה, אזרח שוויצרי שעל פיו מחקריו ועצותיו, לקוחות פרטיים ענקיים לוקחים החלטות לגבי תיק ההשקעות שלהם. 

"כבר 15 שנה שאני נותן תחזיות. לפעמים אני צודק, לפעמים אני טועה. אין לי בעיה עם זה. אבל היום, בכנות, אנחנו פשוט לא יודעים מה יהיה", אומר דוקרוזה בראיון בלעדי לביזפורטל.

"אנחנו מנטרים את כל הדאטה היומי שמראים את ההשפעה המתמשכת על הכלכלה. אני כלכלן, לא אפידמיולוג, אז המצב קורא לענווה וככלכלן ואסטרטג מה צריך לעשות עכשיו ובעתיד, בהתבסס על העובדות ומה שאני יודע בוודאות".

אז מה אנחנו כן יודעים בוודאות?
"הפעם, בניגוד למשברים אחרים, בלתי אפשרי לדעת ובלתי אפשרי לתת תחזית אמיתית. יכול להיות שהשווקים ירדו ב-5%, 10% או 12%, אי אפשר לדעת בוודאות. זה גם לא יהיה רציני לנסות. למשל, קרן המטבע הבינלאומית בדיוק פרסמה תחזית מעודכנת שכזו,  שבו היא חתכה את תחזית הצמיחה העולמית - האמת זה מגוחך".

איך אתה מסביר את העליות בשווקים?
"הראלי שנמשך מאז מארס נובע מהרצון פשוט לשכוח את 2020 ולהסתכל קדימה, זה יותר פסיכולוגי מאשר מבוסס מציאות. הפעילות של הבנקים המרכזיים עוזרים לאפקט הפסיכולוגי הזה.

"אנחנו רואים דברים שלא ראינו אף פעם. לפני חצי שנה מי חשב שהממשל בארה"ב יעניק 2,000 דולר בחודש למשפחה? או שבאירופה מדברים על קרן של טריליון אירו להתאוששות? אז הכול השתנה בגלל המגפה. אני מהאופטימיים, אני חושב שהריבאונד היה תוצאה של כתוצאה מהמדיניות הזו".

מה אתה חושב על המדיניות האקטיביסטית של הבנקים המרכזיים?
"אפשר לנהל שעות דיון על האם היה נכון להתערבות כזו מצד הבנקים המרכזיים ושהם מנהלים את השווקים. לדעתי זו הצלחה עצומה. לדעתי הם, כולם, עשו את הדבר הנכון. עוד לא מצאתי טיעון משכנע שאומר שהם לא היו צריכים להתערב. כשאני שואל את המתנגדים מה היה קורה אם לא הייתה התערבות, האם היו מוכנים לקבל לארוך זמן 30% אבטלה או 40%? מה עם גל פשיטות רגל חסר תקדים?

"מ-2009 אנחנו יודעים שאם נותנים לשווקים לקרוס, זה משפיע באופן רוחבי ומוביל למיתון, אז נכון יש הרבה סיכונים ואפקטים, אבל בזכות ההתערבות נמנענו מהתרחיש החמור יותר. אי אפשר לדעת מה היה אילו – אלא מה העובדות מראות לנו. יש אנשים מהאסקולה האוסטרית שטוענים שכולם צריכים לפשוט רגל במיתון ואסור להתערב בכלל בשווקים – אני לא קונה את זה".

מה ישפיע על התאוששות הכלכלה הגלובלית?
"כיום, יש 2 דינמיקות שמשחקות תפקיד מרכזי. הדה-גלובליזציה ומלחמת הסחר מוביל לירידה בכמות הסחר הגלובלי ולהאטה בצמיחה, כשהגלובליזציה הורידה את המחירים של מוצרים והם יכולים לעלות עכשיו. זה גם יכול להוביל לאינפלציה.

"בנוסף לזה, יש שינויים מחזוריים שנובעים מהמגפה. לא תהיה לנו התאוששות בצורת V, לא נחזור לפעילות שלפני המגפה לפחות בשנה שנתיים הקרובות. כשמסתכלים על רמות הפעילות הכלכלית אנחנו צופים התאוששות בצורת U.

"המצב משאיר צלקות ארוכות טווח על הכלכלה, כמו אחוזי אבטלה גבוהים מאוד. אנחנו לא מאמינים באינפלציה אבל יש כוחות ניגודיים שפועלים על השוק. אנחנו עדיין זהירים מאוד עם מה שקורה בשווקים".

יש אסכולה שאומרת שהכול תלוי בפד', יש כאלה שטוענים שהפד' לא יצליח מול הקורונה. מה אתה חושב?
"לטעמי שתי הגישות צודקות. בינתיים הזרקות הכספים לשווקים עובדות ואנחנו משוכנעים שהבנקים המרכזיים ימשיכו לתמוך בשווקים. אי אפשר להתווכח עם זה. אבל אני מאמין שהרבה חברות יפשטו רגל או שיהיו במצב כלכלי לא טוב, כמעט בכל הסקטורים. אבל זה יותר ברמת המיקרו ולא המאקרו. צריך לבחון כל סקטור וכל חברה בנפרד".

אילו סקטורים יכולים לסייע לכלכלה להתמודד?
"אנחנו מאוד זהירים ובררניים. לפעמים גם צריך לשלם יותר על מניות טובות. אבל זה עדיף על לקחת סיכון עם חברות זומבי. השקעות ירוקות, השקעות טכנולוגיות, ערים חכמות, כל אלה מניות צמיחה חדשות שנראות כמו אפשרויות טובות לצמיחה.

ממה הלקוחות שלך הכי מפחדים?
"בחצי שנה האחרונה מרבית הלקוחות מודאגים. היו לנו הרבה יותר פניות מלקוחות. כל המשקיעים היו מודאגים מהראלי בשווקים שאיש לא האמין בו. אף אחד לא מאמין שהכלכלה צומחת. אבל השוק עולה".

"השאלה השנייה היא שהכול נראה יקר מדי שוב, אז האם המצב ישתפר והשווקים ימשיכו לעלות, האם תהיה רוטציה בין מניות הצמיחה לערך. או מדפנסיבי למחזורי. יש הרבה סקטורים והרבה שווקים. אבל יש את מניות הצמיחה, כמו מניות האינטרנט הגדולות, כאלה שבשלב מסוים היו 20% ממדד ה-S&P, אז השאלה היא האם יש תחלופה בין המניות החזקות למניות שמפגרות אחריהן – זו הרוטציה מהצמיחה לערך. היה גל כזה שהחל לפני שלושה שבועות והמלצנו ללקוחות שלנו לשנות עמדות, אבל שינינו את ההמלצה בגלל שהשווקים עלו מהר מדי".

מי יכול להרוויח מהמצב?
"אם המצב בעולם ישתפר, אירופה בטווח הזמן הקרוב יכולה בהחלט לצאת כמנצחת הגדולה של המצב. בהשוואה בין אירופה לארה"ב, או אירופה ביחס לבריטניה, לראשונה מזה 20 שנה, לאירופה יש אפסייד יותר מהשווקים האחרים. אנחנו הרבה יותר חיוביים כלפי השוק האירופי, בגלל המהלכים של הממשלות בצרפת וגרמניה.

"לאירופה תמיד היה איזה תירוץ לפגר אחרי השווקים, אבל הקורונה בהחלט יכולה להוות תמריץ טוב ולגרום לה לתפקד טוב יותר מיתר העולם. יש הרבה מערכות בחירות בהרבה מדינות באירופה בזמן הקרוב. צריך להבין שהמצב מורכב ועדיין יש כברת דרך. אבל האינדיקטורים כמו ה-PMI והנתונים הכלכליים הם טובים - כך שאנחנו התחלנו להיחשף יותר לשווקים באירופה".

לאילו אינדיקטורים צריך לשים לב בזמן הקרוב?
"לא צריך להסתכל על כמות הנדבקים, אלא על הדרך בה מנהלים את המגפה. זה הדבר החשוב ביותר להמשך הדרך. באירופה הייתי שם לב גם למערכות הבחירות של המדינות, כי זה הולך להשפיע על האופן שבו יחליטו על חבילת החילוץ לאיחוד".