המחצית הראשונה של 2020 הסתיימה - מה עברנו ולאן ממשיכים מכאן?

השבירה שראינו בפעילות הכלכלית הייתה חסרת תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שממשלות נקטו צעד כה קיצוני של כיבוי "עמוד השדרה" של כלכלות מודרניות - מגזר השירותים - כדי לעצור את המגיפה. מגזר השירותים מהווה כשני שליש מהכלכלה המודרנית והוא בדרך כלל עמיד מאוד בירידות. זהו ההבדל העיקרי בינו לעומת הייצור התעשייתי, בו מחזור המלאי מציג תנודות מאסיביות כתוצאה מגידול וקיטון בפעילות גם כתוצאה מהאטה כלכלית משמעותית.

אז אכן, הזמן הזה היה שונה, והוביל לירידה בשיעור דו ספרתי בפעילות הכלכלית במשקים מסוימים. בארה"ב, ההערכה היא שההפסד בתמ"ג ברבעון השני של 2020 הגיע לכדי 30%-40% לעומת השנה הקודמת. השווקים הפיננסיים זכו לנסיעה הסוערת והקשוחה ביותר אי פעם, מכיוון שהם לא ראו את זה בא, כמו שקרה לארגוני בריאות עולמיים, פוליטיקאים ווירולוגים (לפחות רובם).

בניגוד לדעת הקהל, השווקים הפיננסיים אינם מסתכלים לאחור. שוקי הסחורות היו במרכז  המהומה, כאשר מחירי האנרגיה פנו לקצוות שלא ייאמנו - בשלב מסוים אפילו למחירים שליליים.  משבר האנרגיה הוחמר על ידי מלחמת מחירים בקרב יצרני נפט שהופתעו, כמו גם ביקושים ששקעו לוואקום מוחלט - ואז, ברבעון השני היו עליות מרשימות של 50% ומעלה. במילים אחרות, מדובר בנסיעה מטורפת שהותירה את מרבית המשקיעים ללא מילים. 

מבחינת מהלכי השוק, הדבר הראוי לציון הוא שערי המטבעות שכמעט ולא חזרו לאחור במהלך הרבעון השני.  בנקים מרכזיים מכוונים לשיעורי ריבית נמוכים במשך שנים, לפחות עד שהכלכלה תחזור לתעסוקה מלאה.

עד מתי כל זה יימשך? המדע אומר לנו שמגיפות ימשיכו עד שתושג חסינות העדר (למשל באמצעות חיסון) או יימצא טיפול יעיל. למותר לציין שבמקרה של הקורונה, תחזיות משתנות מחודשים לשנים. עם זאת, דרגת אי הוודאות פחתה באופן משמעותי בחודשים האחרונים. מאז החדשות הקשות בתחילת השנה למדנו רבות על הנגיף ועל השלכותיו, וגם על הדרכים להכיל אותו ואולי להילחם בו. הטיפולים השתפרו באופן מסיבי. במובן מסוים ישנן כמה הקבלות לאירועי פנדמיה אחרים, בכך שאנחנו לומדים לחיות עם זה.  יחד עם זאת, לצפות לסיום אי הוודאות זה כמו לחכות לגודו.  מוטב לאמץ את העובדה שהחיים ממילא אינם בטוחים. אי הוודאות הקשורה לקורונה עשויה להפוך למנוהלת בחודשים הקרובים. זה כנראה הכי טוב שנצליח שכן בעתיד יהיו גם וירוסים וגם אי ודאויות נוספות.  

כלכלת ארה"ב לעומת אירופה – מי ייצא מזה טוב יותר?
להערכתי, משטרים ליברליים מאוד או סמכותיים מאוד יצליחו לטפל במשבר טוב יותר.  ארה"ב וסין ככל הנראה ייצאו ראשונות מההתכווצות הכלכלית.  מדינות "אמצע הדרך", כמו רוב מדינות אירופה, יאבדו הרבה זמן יקר בניסיון להשיג הסכמה על יישום תגובה כלכלית למשבר. כך שברמה הכלכלית לפחות, הסיכויים הם לטובת ארה"ב. למרבה האירוניה,  הדבר עומד בניגוד מוחלט ללחימה הבריאותית במגיפה עצמה, בה ארה"ב בהחלט עשתה הכל מלבד להצטיין, בהשוואה לאירופה.

מה שבעינינו מוצא חן בתגובה של ארה"ב לכלכלה הוא שזוהי מתקפה חזיתית.  הזרמות הכספים בארה"ב, בסך 5 טריליוני דולר (והספירה נמשכת....) ממוקדות כמעט ב-100% לחודשים הקרובים. לעומת זאת, אירופה שמה את כל הדגש על מתן ערבויות במהלך 12 החודשים הקרובים.  הכסף לתמיכה בצמיחה יבשיל בעיקר בשנת 2023/24 - מאוחר מדי. לכן,  אלא אם האירופאים יתחילו לפעול יחד ולקדם את התוכניות שלהם,  אני סבור כי יהיה להם קשה להגיע לרמות התפוקה הכלכליות של טרום המשבר לפני 2022  או אפילו 2023. ארה"ב ככל הנראה תגיע לנקודה זו בקיץ 2021 וסין כבר ברבעון הרביעי של 2020.

כריסטיאן גטיקר הוא ראש תחום המחקר והאסטרטג הראשי של יוליוס בר שוויץ