אנחנו בתוך בועה, אבל...

כמה מכם היו רוצים לחזור בזמן? נגיד – 20 שנה לאחור? מפתה? ובכן, אני לא הייתי מתנגד לכך. זה לא שבגיל 50 פלוס אני חש זקן מדי. ממש לא. אבל בכל זאת היה נחמד – ולו לכמה ימים - להתעורר בבוקר עם קצת יותר שיער על הראש, קצת פחות קילוגרמים באזור הבטן, וכושר שמספיק כדי לשחות בקלילות יחסית 5 קילומטר בים.

אמנם מכונת זמן שכזו עדיין אין ברשותי. אבל יש לי משהו דומה: מסכי הבורסה האמריקאית. במיוחד אלו שמראים את מניות הטכנולוגיה המובילות. כמי שעוקב אחר מה שהמניות הללו עשו בחודשים האחרונים, אני מתחיל לחזור – לפחות בתחושה – לימים העליזים ההם של השנים 99' ו-2000.

אני לא יודע כמה מכם עקבו אחר שוק ההון האמריקאי בשנים הללו. אני עקבתי מקרוב. באותן שנים הייתי עיתונאי צעיר ורעב שזה עתה הגיע לעיתון "הארץ" אחרי שהות של שנתיים ב"גלובס". מסכי הבורסה המרצדים ריתקו אותי. רוב הזמן הם היו ירוקים כמובן.

אלו היו השנים של בועת האינטרנט הגדולה. בועת הדוט.קום. הבועה הזו הלכה וגדלה, הלכה והתנפחה, לממדים שלא ניתן היה לשער. מדד בורסת נאסד"ק שריכזה אז את רוב מניות הטכנולוגיה (בדומה להיום), הלך וטיפס, הלך והאמיר, עד שהגיע לגבהים בלתי נתפסים. ביולי 95' נגע מדד בורסת נאסד"ק לראשונה ב-1,000 נקודות. בסוף 99' הוא כבר עמד על 4,060 נקודות – זינוק של  300% ב-4.5 שנים, שהם 40% בממוצע לשנה. עוד חודשיים וקצת חלפו וב-9 במארס הגיע מדד נאסד"ק לשיא של 5,048 נקודות.

• בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, הזוכה בתואר איש השנה, בראיון מיוחד
• סגירה בוול סטריט: סיסקו ירדה ב-7.3%, טבע איבדה 4.1%

החברות הבולטות אז בבורסת נאסד"ק היו כאלו שכיום כמעט לא מכירים אותן. אמריקה און ליין למשל (AOL) – ספקית האינטרנט הגדולה בארה"ב (שרכשה שנתיים קודם את מירביליס הישראלית). בשיאה מיזגה AOL לתוכה את חברת המדיה טיים וורנר. מניית החברה הממוזגת קרסה כמה שנים לאחר מכן.

עוד חברות בולטות היו חברת ציוד התקשורת הפינית, נוקיה, וחברת ציוד התקשורת הקנדית נורטל. לצידן כיכבו בכותרות חברות כמו אנרון ווורלדקום שבהן התגלו שערוריות חשבונאיות חמורות.

החברות הישראליות הבולטות אז היו כור (אחזקות), גילת לויינים (ציוד תקשורת), אי.סי.איי (ציוד תקשורת), סאיטקס (קדם דפוס דיגיטלי), אינדיגו (מדפסות דיגיטליות), מרקורי (בדיקת תוכנה), אורכית (ציוד תקשורת), צורן (שבבי מדיה) ואמ סיסטמס (אחסון נתונים).

• המחשוב הקוונטי במבחן: D-Wave יורדת שוב לאחר התלהבות רגעית
• הודות לגוגל: מניית רובלוקס קופצת ב-4%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

חברת אפל מחשבים שהיתה אז במשבר קשה נסחרה בפחות מ-10 מיליארד דולר. פחות מטבע הישראלית.

המסיבה היתה שמחה. הדולרים זרמו כמים מכיסי המשקיעים לכיסי היזמים, חברות קיקיוניות גייסו הון בבורסה בזו אחר זו, ומחירי המניות שלהן נסקו אל על.   איש לא צילצל בפעמון לרגעים אחדים נדמה היה שהמסיבה לא תיגמר לעולם. אבל לפתע כבה האור. איש לא צלצל בפעמון כשזה קרה. ובכל זאת, תוך 5 שבועות בלבד, קרס מדד נאסד"ק ב-36% ל-3,200 נקודות. המהפכה הטכנולוגית נמשכה – עד היום היא נמשכת - אבל בועת המניות התפוצצה ברעש גדול. מאות חברות איבדו את כספי המשקיעים, והגיעו לסוף דרכן. שוק המניות כולו המשיך לנוע דרומה גם בשנתיים שלאחר מכן. נקודת השפל במדד נאסד"ק נרשמה באוקטובר 2002 - 1,108 נקודות – צלילה של 78% מהשיא!

רק אז נפסקו הירידות והחלה עליה מתמשכת, שנעצרה מעט במהלך המשבר הפיננסי של 2008.

15 שנים תמימות לקח למדד נאסד"ק לחזור ל-5,000 נקודות – השיא שכבש בשנת 2000. בינתיים התחלפו המניות המובילות. מי שמובילות כיום את מדד נאסד"ק הן חברות כמו גוגל (אלפאבית), אפל, אמזון, נטפליקס ופייסבוק. מניות אלו אף זכו לכינוי חיבה – FAANG. אליהן ניתן להוסיף עוד חברות חדשניות ומלהיבות כמו יצרנית המכוניות טסלה ויצרנית השבבים הגראפיים אנבידיה.

שבע מניות אלו עלו תוך שנה ב-127% בממוצע. כלומר – ביותר מכפליים.  מאז 1 באפריל השנה – נקודת השפל שאליה נפל השוק עקב מגיפת הקורונה - הן עלו בשיעור ממוצע של 70%! משקלן של מניות אלו, יחד עם מניית מיקרוסופט, במדד נאסד"ק 100 מגיע קרוב ל-50%. ואכן, על גבן של מניות הטכנולוגיה המובילות נסק מדד נאסד"ק בתלילות וכבש שיאים חדשים. נכון לשעת כתיבת שורות אלה – 7 ביולי 2020 – נסחר מדד בורסת נאסד"ק סביב 10,440 נקודות.   

בתוך חמש שנים בלבד השלים המדד זינוק של 100%. במונחים שנתיים מדובר בתשואה נהדרת של כ-14% לשנה. כל זה קורה בשעה שהריביות הממשלתיות הן אפסיות – ויותר חשוב, גם אין ציפיה שהן תעלינה פתאום. אין פלא על כן שהכסף רץ ומחפש תשואה בנכסים מסוכנים, ומניות בראשם.

אני לא נביא. אין לי כדור בדולח. אני גם לא קורא בקפה, לא בכוכבים ולא בקלפי טארוט. אני לא יודע מה צופן העתיד. למרות זאת, אחרי ניסיון לא קטן בשוק, אני מרשה לעצמי לומר שהמחירים שבהם נסחרות חלק ממניות ה-Faang  ונספחותיהם נראים לי מופרכים מהיסוד.

טסלה למשל (שווי של 255 מילארד דולר) עקפה לפני מספר שבועות את טויוטה (175 מיליארד דולר). טויוטה היא חברת המכוניות הגדולה בעולם. היקף ההכנסות השנתי שלה הוא כ-280 מיליארד דולר. כמעט פי 11 מהכנסותיה של טסלה. היא כמובן גם הרבה יותר רווחית מטסלה. אבל לסוחרי המניות בארה"ב זה לא מפריע כלל. טויוטה היא העבר – טסלה היא העתיד. גם העובדה שטסלה עדיין צפויה לרשום הפסדים ברבעונים הקרובים לא מפריעה לאף אחד.

האנליסט ריין ברינקמן מג'יי פי מורגן העריך באחרונה ששוויה של מניית טסלה צריך לעמוד על 275 דולר. זהו מחיר שמייצג נפילה של כ-75% מהמחיר הנוכחי שלה. אבל וול סטריט בשלה – וטסלה עפה לשמיים כמו טיל בליסטי מבית היוצר של אלון מאסק.

עוד דוגמא היא נטפליקס (שוי שוק של 220 מיליארד דולר). באחרונה היא עקפה בשוויה את חברת המדיה הגדולה בעולם, דיסני (205 מיליארד דולר). איש לא נראה מוטרד מכך שהתחרות בתחום הסטרימינג עולה מדרגה. נטפליקס קיבלה כנפיים.

דוגמא אחרת היא אנבידיה שעקפה באחרונה את השווי של אינטל. מי היה מאמין. גם חברות הטכנולוגיה הוותיקות יותר הצטרפו לחגיגה. אפל, שבבסיס שלה היא חברה של מוצר אחד, אייפון, נסחרת ב-1.6 טריליון דולר. אמזון, שהרוויחה בשנה האחרונה 10 מיליארד דולר – סכום זניח לחברה בסדר הגודל שלה (כ-3% מההכנסות) – נסחרת בשווי של 1.5 טריליון דולר.

אז מה אני אומר? דבר פשוט: מניות יכולות לעלות עד מעבר ליכולת הדמיון שלנו. בתקופת בועה הכל אפשרי. אבל  בסוף - חוקי הפיסיקה והכלכלה מתיישרים. הם חייבים להתיישר. What goes up – must go down, כפי שזמזמו חברי להקת אלן פארסונס.

וכדאי מאוד שזה יקרה. כי אם זה לא יקרה, שוק ההון יאבד את תפקידו החשוב במשק מודרני כזירה לגיוס הון באופן יעיל. הון שמחולק ביעילות בין מיזמים שונים בהתאם לרמת הסיכון בהם.

הבעיה הגדולה היא התזמון. איש לא יודע מתי זה יקרה. השיבה למציאות יכולה לקחת עוד חודשים רבים. זה יכול לקרות, היום, מחר בעוד חודש או בעוד שנה. אבל זה יקרה. וכשזה יקרה – אל תחכו שמישהו יצלצל בפעמון כדי לבשר לכולם שתקופת העליות הסתיימה והמפולת נמצאת ממש מעבר לפינה.   הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker וכיום כותב את הספר "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון".

הכותב עשוי להחזיק בפוזיציות בנכסים המוזכרים במאמר. אין לראות בכתוב משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך כלשהם