אי של יציבות: ניו זילנד מנצחת את ישראל בקורונה וגם בכלכלה

בשנת 2017, קרה משהו בניו זילנד שאיש לא ציפה שיקרה. מה קרה? מסתבר שגילו שמדינת האיים השוכנת מזרחית לאוסטרליה ונחשבת לאחת המדינות המבודדות בעולם, היא בעצם קצה של יבשת "חדשה" שהתגלתה ושקעה לפני עידנים מתחת למים. ליבשת, אגב, נתנו את השם זילנדיה. כלומר בהיקש קל, האיים היפים והשלווים האלה, הם רק הראש שמציץ מעל פני המים, כשהסיפור האמיתי, כרגיל, מתחבא בין הגלים. וכך גם במדינה השלווה הזו, שבני האדם מהווים בה רק 5% מכל בעלי החיים השוכנים באי.   בניגוד לעברה המפואר כיבשת ששקעה, הסיפור של ניו זילנד הוא אחר והאמת שקצת פחות דרמטי. המדינה, כמדינה, מעולם לא הייתה מעצמה. להיפך, היא קמה כקולוניה בריטית בכלל במאה ה-19. סביר להניח שרק אם כל יתר העולם יטבע בים או ייכנע לקורונה, ניו זילנד תהפוך לאימפריה. וגם בלי שזה יקרה, אפשר קנא במדינה, שבה יש יותר כבשים מבני אדם והיא במקום ה-3 בעולם במדד החופש הכלכלי.   עוד סיבה לקנא בניו זילנד היא הניהול למופת של משבר הקורונה. דיווחנו כאן כבר על העצומה הבריטית שקראה להכריז מלחמה על ניו זילנד ולהיכנע, כי החוק הבינ"ל קובע שהמדינה המנצחת מנהלת את המנוצחת. בקיצור הבריטים מעדיפים את ראשת הממשלה הניו זילנדית, ג'סינדה ארדרן הסוציאל דמוקרטית, על פני בוריס ג'ונסון השמרן המנותק. אולי צריך לעשות עצומה כזו גם בישראל.   רק ביום חמישי האחרון דווח כאן בישראל, על שיא של נדבקים של 1,758 נשאים וחולים חדשים מאומתים בקורונה. לפי הנתונים של ממשלת ניו זילנד, באותו פרק זמן, התגלה חולה אחד מאומת. נכון לכרגע, יש במדינה רק 27 חולי קורונה פעילים, כשעד כה מתו רק 22 בני אדם. אגב, מאז פרוץ המשבר, סך כל המקרים המאומתים במדינה עומד על 1,198 בני אדם, כשעוד 350 חשודים אך לא מאומתים. כלומר בסך הכול, 1,548 מקרים. או מה שאנחנו קוראים לו בישראל, יום שלישי. אז כן, לקנא.   עכשיו תגידו שיותר קל לנהל את ניו זילנד כי זה אי באמצע שום מקום. אבל זה קשקוש. ניהול של משבר הוא ניהול של משבר. או שמצליחים או שנכשלים. הווילה בג'ונגל, כאמרתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק על ישראל, היא גם סוג של אי. רוב הגבולות שלנו גם כך סגורים הרמטית. כלומר אנחנו סוג של אי במזרח התיכון. אז ניהול המשבר שם וניהול המשבר פה הוא לא כזה שונה. הוא פשוט מצריך היערכות נכונה. שם זה קרה ולאורך זמן. פה פחות. את התוצאות, איך אומרים, רואים בשטח.   ההיסטוריה של ניו זילנד בקצרה לא משנה איך תסתכלו על זה, מבחינה גיאוגרפית ניו זילנד היא באמת חור. חור באמצע האוקיינוס אם נהיה פיוטיים לרגע. כך שאם האחות הגדולה אוסטרליה, המדינה המוזרה והמלאה ביצורי ביעותים, תקועה איפשהו בדרום האוקיינוס השקט, ממש בין כלום לשום מקום וליטראות של מים, אז ניו זילנד נמצאת למעלה מ-1,600 קילומטרים מזרחית ליבשת הקנגורו והקואלה. בקיצור, חור בסוף העולם.   איך הכול התחיל מבחינת המערב? ב-1642, אבל טזמן (Abel Tasman), החוקר ומגלה הארצות ההולנדי הגדול ביותר בכל הזמנים, גילה למערב את איי ניו זילנד. עזבו את העובדה שבאיים חיו כבר מאות או אלפי שנים שבטים מאורים, שאוכלוסייתם הגיעה לכ-100 אלף בני אדם כשטזמן נחת בחופי האיים. המערב אוהב לחשוב שהוא מגלה הכל. אגב, אם השם של החוקר מוכר לכם, אז הוא גילה גם את איי פיג'י, את טונגה וגם את טזמניה – עם אותו שד חמוד. את כולם גילה באותה הפלגה אחת.   מאז האירופאים, הגיעו יותר ויותר לאיים הנידחים. עברו כמעט 200 שנה על השעון, כשב-1840 חתמו נציגי הממלכה הבריטית וראשי השבטים המאורים על הסכם שהעניק לבריטניה שליטה וחסות על מדינת האיים החדשה. עברו 107 שנים, כלומר 1947, עד שבריטניה נסוגה מהאיים – למרות שהמלכה נותרה ראשת המדינה באופן סמלי. לא סתם הדגל הניו זילנדי עדיין מכיל בתוכו את דגל אנגליה.

גיאוגרפיה, דמוגרפיה ו-14,000 רעידות אדמה בשנה כיום מוערך שבמדינה חיים 5 מיליון בני אדם, מה ששם אותה ב-2018 במיקום 121 בעולם מבחינת כמות אוכלוסיה. 67.5% מהתושבים הם ממוצא אירופי כלשהו, 14.6% ממוצא מאורי והיתר פולינזים ואסייתיים.   המדינה מחולקת ל-2 איים מרכזיים, כשבאי הצפוני שוכנת הבירה וולינגטון והאזור המיושב ביותר היא העיר אוקלנד. כמו שכתבנו קודם, האוכלוסייה האנושית מהווה רק 5% מסך כל בעלי החיים באי. תמיד אוהבים לדבר על הכבשים הניו זילנדיות, אבל עובדה מעניינת היא שמכל היונקים שחיים באיים, היחידים שלא יובאו על ידי בני האדם הם העטלפים.

בבחירות האחרונות כאמור, נבחרה ג'סינדה ארדרן בראשות ממשלת שמאל סוציאל דמוקרטית, כשהיא בת 37 בלבד. הרבה גבות הורמו בעולם כשהיא הצליחה לתפוס את השלטון ותהו איך בחורה צעירה וחסרת ניסיון תצליח לנהל מדינה. בינתיים, רק על פי הקורונה, ארדרן מקרקסת את כל המקטרגים.

בשל העובדה שהמדינה יושבת על קצה הלוח הטקטוני הפסיפי-הינדו-אוסטרלי, ישנן לא מעט רעידות אדמה באיים. יותר נכון, יש 14,000 רעידות אדמה בשנה. רובן לא מזיקות. אבל ישנן כאלה הרסניות במיוחד. האחרונה שבהן הייתה בעיר קרייסטצ'רץ' ב-2011, שפחות או יותר החריבה את העיר והביאה למותם של 185 בני אדם.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור

אגב, העיר עוד לא התאוששה לחלוטין מאז, כפי שקורה להרבה ערים שנפגעות בצורה אנושה ברעידות אדמה. אנשים פשוט ממשיכים הלאה למקומות חדשים ועתיד חדש ולא נשארים לבנות את שנהרס.   ניו זילנד איתנה כלכלית וכנראה שתמשיך כך כולם אוהבים לדבר על העיזים בניו זילנד ועל פרי הקיווי – שאותו ניכסו מהסינים – אחד האירועים הכי משמעותיים בהיסטוריה המודרנית של ניו זילנד ושהביאה למדינה לא מעט הכנסות בשני העשורים האחרונים, זה הצילום של טרילוגיית סרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון, שיצאו לאקרנים בתחילת המאה.   הנופים היפיפיים והפסטורליים, היוו השראה ללא מעט מטיילים והרפתקנים והכניסו הרבה כסף למדינה. בין מארס 2018 למארס 2019, ההכנסות כתוצאה מתיירים מחו"ל הסתכמו ביותר מ-17 מיליארד דולר. יותר מ-5% מהאוכלוסייה שם מועסקת בתעשיית התיירות. כאמור, הקורונה חתכה את צינור החמצן הזה.   ברבעון הראשון של השנה, בעקבות התפרצות המגפה בעולם, הכלכלה הניו זילנדית התכווצה ב-0.2%, לראשונה מאז שנת 2009 – אז משבר הסאב-פריים הרעיד את השווקים בעולם. אבל לא כל כך צריך לדאוג לכלכלה הניו זילנדית.

על פי מדד החופש הכלכלי העולמי – שמפורסם כבר 25 שנה – ניו זילנד שומרת על המקום השלישי והמכובד מאוד, אחרי סינגפור הראשונה והונג קונג השנייה. ישראל, אגב, נמצאת במקום ה-26 עם 74 נקודות. לא רע, אבל עדיין הרחק מאחורי ניו זילנד. הציון המשוקלל שלה הוא 84.1. שזה לא פחות ממדהים.

החופש העסקי שם עומד על 90.4 נקודות. בישראל, שמתגאה על היכולת לעשות עסקים, הפער הוא עצום, כשאנחנו רק עם 72.2 נקודות. יותר מ-18 נקודות. גם בזכויות קניין (93.3 נקודות) ויושר ממשלתי (93.9 נקודות) המדינה מובילה. אז באופן כללי טוב ונוח לעשות עסקים בניו זילנד.

• "המניה שמשגעת את השווקים - פי 23 ביומיים; האם ניוזמקס היא ה-DJT הבאה?"
• המניה הישראלית שמככבת במומלצות של גולדמן זאקס; "אלה המניות שיכולות לשרוד מלחמת סחר"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

נתוני המאקרו מעודדים והבורסה שורדת את המשבר התמ"ג של המדינה עומד על 198 מיליארד דולר, או קצת למעלה מ-40 אלף דולר לנפש, כשהצמיחה הממוצעת ל-5 שנים היא 3.4%. שיוער האבטלה במדינה עומד על 4.5% בלבד. כלומר הכלכלה הניו זילנדית פורחת באופן כללי, חוץ מקוץ אחד בישבנה – הבזבוז הממשלתי שכל הזמן גדל ומגדיל את הגירעון, במיוחד נוכח התוכניות החברתיות החדשות של ממשלת השמאל.   אז נכון, זה מקשה על המדינה להתפתח יותר, אבל שוב, החיים שלהם תותים. הנה רק שתי נקודות השוואה שמראות כמה המצב שלהם טוב. בישראל היחס של החוב-תוצר עומד על 1.5% מהתמ"ג, בניו זילנד זה 0.8%. בישראל החוב הציבורי נושק ל-60% מהתמ"ג, בניו זילנד זה רק 29.4%. בקיצור, יש לנו מה ללמוד.   בגזרת שוק ההון, הבורסה הניו זילנדית היא לא הכי סחירה בעולם. אם ב-2019, בורסת תל אביב הייתה במקום ה-30 בעולם מבחינת היקף המסחר, אז זו של ניו זילנד השתרכה הרבה מאחור, במקום ה-42 מתוך 60. ועדיין צריך לזכור שזו מדינה קטנה, שבעוד כמה שנים כבר נהייה עם פי 2 אוכלוסייה מהם.   עם זאת, מאז תחילת השנה ונכון לכתיבת שורות אלה, המדד המרכזי במדינה ירד בפחות מ-1%. מדד ת"א 35 איבד בתקופה המקבילה כ-17%. יש שם חברות נסחרות שמבחינת שווי, הן גורמות למרבית החברות הישראליות להחוויר. שווי המדד המרכזי הניו זילנדי, ה-NZX 50, עומד על למעלה מ-164 מיליארד דולר אמריקאי. שתיים מהחברות הגדולות הנסחרות במדד, הן אבאנו הלת'קר גרופ (סימול: ABA.NZ) עם שווי שוק של 71.5 מיליארד דולר ובנק ווסטפאק עם שווי שוק של 45 מיליארד דולר. אמנם טבע הייתה גדולה יותר בעבר, אבל היום היא רק כ-46 מיליארד שקל.   לסיכום, נכון שניו זילנד לא נאלצת להתמודד עם הרבה מהבעיות שישראל מתמודדת עמן, אבל אי אפשר לתרץ הכול במצב הביטחוני. זו אחת המדינות המפותחות בעולם עם שירותים נאים ומכבדים לאזרחים. הפתיחות הממשלתית וההגינות שם מאפשר לעשות עסקים בחופשיות וסביר להניח שמי שיחפש בחור שנמצא בקצה העולם, בוודאי ימצא שם לא מעט הזדמנויות – במיוחד בתקופת הקורונה – כשבלי ציניות בכלל – ניו זילנד היא אי של יציבות.