פייפאל שווה יותר מבנק אוף אמריקה. הכיצד?

זו אינה בדיה ולא חלום חולף. זו המציאות כהלכתה. נכון ל-20 ביולי, 2020, שוויה של חברת שירותי התשלומים באינטרנט, פייפל (PAYPAL)  מגיע לכ-210 מיליארד דולר. שוויו של בנק אוף אמריקה – מוסד פיננסי מבוסס ועתיר הון שקיים מאז 1904 מסתכם ב-200 מיליארד דולר. כמו שאומרים במדורי הספורט - הטבלה לא משקרת. אבל רגע - אולי היא כן משקרת?

בנק אוף אמריקה הוא בנק גדול ומבוסס מאוד. מאז המשבר הפיננסי של 2008 שגרר נפילה קשה של המתחרה העיקרי, סיטיגרופ (נסחר בשוי של 100 מיליארד דולר "בלבד") זהו המוסד הפיננסי הגדול ביותר בארה"ב. המשבר הפיננסי – ובועת הנדל"ן שקדמה לו – גרמו כמובן נזקים גדולים גם לבנק אוף אמריקה. אחד העיקריים שבהם הוא שהבנק "אולץ" על ידי הפדרל ריזרב לבלוע את בנק ההשקעות מריל לינץ' בעסקת מניות שהוערכה אז בכ-50 מיליארד דולר. העסקה בוצעה באותו היום שבו קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.

מריל לינץ' היה באותה עת במרחק ימים ספורים מקריסה. הרכישה הצליחה להציל את מריל לינץ' מכניסה לפירוק. בשלב מסויים דובר על כך שבנק אוף אמריקה ירכוש גם את ליהמן ברדרס, אך בהיעדר ערבויות ממשלתיות מספקות החליט הבנק לזנוח אפשרות כזו.

אבל הרכישה הזו היתה קשה לבליעה והבנק המשיך לספוג הפסדים ונאלץ למחוק מיליארדי דולרים מהונו, תוצאה של עסקות מפוקפקות שביצעו כל הבנקים האמריקאים בתקופת  הגיאות. במהלך 2011 נאלץ הבנק לומר שלום ל-36,000 עובדים.

הנה עוד כמה נתונים משעממים על בנק אוף אמריקה: הבנק משרת לקוחות ביותר מ-150 מדינות. יש לו מעל 66 מיליון לקוחות. הוא מפעיל 4,300 סניפים בעולם ו- 17 מיליון בנקומטים (ATM). היקף הנכסים במאזן הבנק עומד על 2.4 טריליון דולר, וההון העצמי שלו עומד על 265 מיליארד דולר. בנתונים הקיימים הבנק נסחר ב-0.75 מההון שלו בלבד.

הנתון הזה דורש הסבר. שווי שוק להון עצמי הוא אחד הפרמטרים החשובים בתמחור בנקים. הסיבה לכך פשוטה: ההון העצמי הוא "חומר הגלם", שאיתו הבנק מייצר רווחים. על סמך ההון העצמי הוא יכול לייצר הלוואות, ולהעניק שירותים פיננסיים מורכבים לכלל הציבור.

בשנות הגאות (2003-2007) נסחרו הבנקים בארה"ב סביב מכפילי הון של 2 ו-3. אלו היו מחירים מנופחים כמובן. הם נבעו מכך שהבנקים הראו רווחיות חלומית וייצרו תשואה להון של 15% וגם של 20%. אלו מספרים שלא חזרו יותר. הרווחים העצומים נבעו מכך שכל המערכת הבנקאית בארה"ב השתגעה וחשפה את עצמה לסיכונים עצומים. ההמשך ידוע – הבנקים נאלצו להכיר בהפסדי עתק. עשרות בנקים – בעיקר הבנקים הקטנים – התגלגלו לחדלות פירעון.

כיום מקובל יותר להעריך את השווי של הבנקים סביב הונם העצמי. בנק יעיל ורווחי במיוחד עשוי להיסחר במכפילי הון של 1.2 עד 1.4. בנק מקרטע ייסחר סביב 0.8-0.9 מהונו העצמי. ואם הוא יקרטע מספיק זמן ייתכן שיירכש על ידי בנק אחר.

אבל בנק אוף אמריקה כבר עבר את שלב הקרטוע. בשנים 2018 ו-2019 הוא דיווח על רווח נקי שנתי ממוצע של כ-28 מיליארד דולר. הוא גם חילק דיבידנדים נאים ששיקפו למחזיקים במניותיו תשואת דיבידנד של כ-3%. השנה הרווח שלו צפוי להתכווץ כמובן עקב המשבר הכלכלי שמחוללת מגיפת הקורונה. ואכן, הדבר ניכר במנייתו שנסוגה מתחילת 2020 בכ-23%.

ומה עם פייפאל? טוב תודה. הכל יופי טופי. שירות התשלומים באינטרנט שהוקם בשנת 98' לא ידע ימים טובים מאלו. הכנסותיו צומחות עקב הגידול בעסקי המשלוחים והתשלומים באינטרנט, וכך גם רווחיו. פייפאל אגב נרכשה ב-2002 על ידי eBay שביקשה להפוך אותה לסטנדרט התשלום בעסקיה. המהלך הזה גרם לתגובת נגד מצד אמזון שלא אפשרה לשלם על מוצרים דרכה באמצעות פייפאל. בסוף 2014 החליטה איביי להיפרד מפייפאל. החברה פוצלה החוצה והונפקה בבורסה.

פייפאל בניהולו של דן שוכמן, עושה חייל בעסקיה. ב-2016 עמדו הכנסותיה על 11 מיליארד דולר, והרווח על 1.4 מיליארד דולר. בארבעת הרבעונים האחרונים היא עומדת על קצב הכנסות של 18.2 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.9 מיליארד דולר.

זו צמיחה יפה. אבל האם היא תימשך באותה העוצמה? האם היא מצדיקה את העובדה שהחברה נסחרת כיום במכפיל רווח של 105 ומכפיל הון של 12? אני מתקשה להשתכנע.

אז כיצד קרה שפייפאל הקטנה (23 אלף עובדים) עקפה את בנק אוף אמריקה העצום (213 אלף עובדים)? אם יורשה לי לנחש ולצטט את יו"ר הפד לשעבר, אלן גרינספאן – מדובר בהתרוממות רוח לא רציונלית שנושאת את פייפאל וחברותיה למגזר הטכנולוגיה למחוזות בלתי סבירים. זו אותה התרוממות רוח שהעיפה את טסלה מעל לטויוטה את נטפליקס מעל לדיסני ואת אנבידיה מעל לאינטל.

מתישהו – לא מחר ולא מחרתיים – האווירה בשוק תשתנה. כשזה יקרה, אני לא ארצה להחזיק בחשבון הבנק שלי ולו מנייה אחת של פייפאל. גם כך נראה לי שהיא מסתדרת היטב בלעדי.

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker וכיום כותב את הספר "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון".

הכותב עשוי להחזיק בפוזיציות בנכסים המוזכרים במאמר. אין לראות בכתוב משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך כלשהם