שווי בלתי נתפס - האם ענקיות הטכנולוגיה הן כבר לא "סתם" חברות אלא סוג של מדינות?

מניות הטכנולוגיה המשיכו לעלות אמש והן נסחרות בשיא - הנאסד"ק נושק ל-11,000 נקודות, הוא שם מאחור את הקורונה, הוא לא מתרגש מדיבורים על משבר. הטכנולוגיה חיה ובועטת. זה לא רק במדד, זה גם בדוחות הכספיים. השאלה - אם יש התאמה בין המחירים בשוק לבין הביצועים - לא בטוח. אבל בינתיים הכל נראה וורוד.  אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק פרסמו תוצאות טובות בחמישי האחרון והמניות זינקו בשישי (למעט גוגל).
    
שווי השוק של ענקיות הטכנולוגיה האלו - ונוסיף את מיקרוסופט לרשימה - הוא סוגיה שנהיית חשובה מכדי שאפשר יהיה להתעלם ממנה. זה שווי שמבטא ערך כלכלי פנומנלי, מדובר בערכים של שווי מדינות לא שווי חברות. כן, החברות האלו הן סוג של מדינות ואם אוספים את כולן ביחד מקבלים מדינה עם כוח ועצמה משמעותיים.

חמש המניות של חברות אלו לבדן עלו מתחילת השנה בשיעור משוקלל של 37%. לעומתן – שאר 495 המניות האחרות במדד S&P500 הניבו במשותף תשואה שלילית של 5%. ביחד ההניב המדד תשואה חיובית של 2%. כך לפי חישוב שערך בנק ההשקעות גולדמן זאקס.

המשמעות היא פשוטה: לכאורה שוק המניות שכולל כמובן גם את חמש הגדולות סיפק השנה למשקיעים תשואה חיובית. בפועל, מניותיהן של 495 חברות נסוגו השנה, חלקן בשיעור ניכר. התנועה הרוחבית של 495 המניות האחרות בשוק משקפת הרבה יותר טוב את הכלכלה האמריקאית שהתכווצה ברבעון השני ב-33% בגילום שנתי עקב מגיפת הקורונה. זו כלכלה ששיעור המובטלים בה אמנם ירד באחרונה אבל הוא עדיין עמד בסוף יוני על 11.1%.

חמש הגדולות הן כבר לא סתם גדולות. הן מפלצות. אפל למשל, שמנייתה זינקה ביום שישי ב-10% הגיעה לשווי מפלצתי של 1.9 טריליון דולר. שווי השוק שלה גבוה מהתמ"ג של ברזיל (1.8 טריליון דולר) ומתקרב לתמ"ג של איטליה (2.0 טריליון דולר). מדובר בתמ"ג של 2019 כמובן. ב-2020 צפויה בשתי המדינות ירידה בתמ"ג.כלומר השווי של אפל עולה על תמ"ג של ברזיל ואיטליה. ענקית המסחר המקוון, אמזון, הגיעה לשווי של 1.65 טריליון דולר. יותר מהתמ"ג של ספרד ורק קצת מתחת לדרום קוריאה.

כשסוכמים את שווי השוק של חמש המפלצות יחדיו מגיעים ל-7 טריליון דולר. זה הרבה יותר מהתמ"ג של יפן (4.9 טריליון דולר), מעל מחצית התמ"ג של סין (13.6 טריליון דולר), וכשליש מהתמ"ג של ארה"ב (21 טריליון דולר שהן מהוות כמובן חלק משמעותי ממנו).
 
תמחור לשלמות
שלוש המפלצות הללו - גדולות בשווי השוק וגם ברמת כוח האדם המועסק בהן.חמישתן מעסיקות כיום יחדיו 1.28 מיליון איש – אמנם פחות מ-1% מכוח העבודה בארה"ב, ועדיין מדובר בהיקף משמעותי כשמעבר לכך - היקף האוכלוסיה שמשתמש בשירותים שלהם הוא עצום - מיליארדים רבים.

אילו היו חמש הגדולות מתקבצות לאי בודד ומקימות להן מדינה משלהן – מדינת FAAMG - זו היתה יכולה להיות מדינה עשירה מאוד. סופר עשירה. זו מדינה שמייצרת הכנסה ממוצעת שנתית לעובד של 1.2 מיליון דולר. במובן מסוים ההכנסות לעובד דומות להכנסה לנפש, או תמ"ג לנפש. לפי נתוני הבנק העולמי המדינות בעלות התמ"ג הגבוה לנפש הן: מונקו, ליכטנשטיין ולוקסמבורג. בכולן התמ"ג  לנפש גבוה מ-100 אלף דולר. אבל אלו מדינות זערוריות, חסרות השפעה על הכלכלה העולמית. המדינה ה"נורמלית" הראשונה היא שווייץ שבה מגיע התוצר לנפש ל-82 אלף דולר בשנה. בנורווגיה התוצר לנפש עומד על 75 אלף דולר בשנה ובארה"ב על 60 אלף דולר. בישראל התוצר לנפש הוא 42 אלף דולר בשנה. כל המספרים הללו רחוקים שנות אור מ"התוצר המפלצתי" של 1.28 מיליון האזרחים-עובדים במדינת FAAMG.

עכשיו תארו לכם איזה כוח פוליטי עצום מרכזות 5 הגדולות בידיהן, ועד כמה הן מעוותות את המצב הכלכלי האמיתי. כלכלת ארה"ב וכלכלות שאר העולם חוות כעת תוצר מתכווץ, אבטלה גואה, הן נזקקות לתוכניות תמרוץ נרחבות, ומעמיסות על עצמן עוד ועוד חובות. במדינת FAAMG לעומת זאת החיים מעולם לא היו טובים יותר.  

כל אלו כמובן שעשועים מספריים שאפשר להמשיך איתם עוד ועוד. אבל הקפיצה בשווי של 5 הגדולות מגלמת גם לא מעט סיכון. בעיניים של משקיע במניות ערך המניות של כל ה-5 נעות בין מצב של "קצת יקרות", ל"יקרות מאוד" ועד "מנופחות". אפשר אולי לומר שהן נמצאות כרגע בבועה משל עצמן (יחד עם עוד כמה עשרות טכנולוגיה שנסחרות במחירים שנעים מ"לא סבירים" ועד "מנופחים מאוד"). מדיניות של "בועה" הפכה למטבע לשון באחרונה בארה"ב בעקבות הקורונה. כזוהי למשל "בועת ה-NBA" – ליגת הכדורסל המקצוענית שמרכזת שחקנים מ-22 קבוצות לטורניר מרוכז נטול צופים שבסופו תיקבע האלופה.

אז אם כבר בועה - נראה ש-5 הגדולות של וול סטריט גם הן הפכו לסוג של בועה. גם כשהכלכלה מסביבן קורסת, הן ממשיכות לצמוח במכירות, ברווחים בעובדים, וברווחי עתק למנהלים ולבעלים.

בועה – כמו שכולנו יודעים – לא יכולה להתנפח עד אינסוף. די בסיכה קטנה כדי לשחרר ממנה אוויר במהירות. במחירים שבהם נסחרות חמש הגדולות לא נשאר הרבה מקום לרווחים עתידיים. אין בהם שום פרמיה שיכולה להצדיק את הסיכון הגדול שטמון במניות הללו.

כולן "מתומחרות לשלמות". כלומר הציפייה מהן היא שהן יכו את תחזיות המכירות והרווח רבעון אחרי רבעון – ויעשו זאת עוד הרבה רבעונים קדימה. למרבה הצער, החיים אינם מושלמים. משבר כלכלי אמיתי אם יתפתח עלול לבלום גם את הצמיחה שלהן. מיקרוסופט, הוותיקה שבהן, כבר ידעה בעבר שנים של חוסר צמיחה. זה יכול לקרות גם לשאר החברות. חשוב להבין שברמת המחירים הנוכחית קיים סיכוי לא קטן להיפוך מגמה כדי להחזיר את מחירי המניות לפרופורציות שפויות. לא ברור מתי הרגע הזה יגיע, אבל מי שחושב שהוא זה שתמי יידע לזהות את הריקוד האחרון במסיבה רצוי שיכלכל את צעדיו  מחדש בקפידה.

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. כיום הוא כותב את הספר "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". ניתן לרכוש את הספר בהד סטארט 

הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר. אין לראות בכתוב משום המלצה כלשהי לקניה או מכירה של ניירות ערך כלשהם.