אמרו לכם שעד הבחירות בארה"ב המדדים יעלו - רגע לפני הבחירות, מה ישפיע על המניות בחודש הקרוב ומה יהיה אחרי הבחירות?

מאז מארס זינק הנאסד"ק ב-70%. מתחילת השנה המדדים המובילים בארה"ב הניבו  תשואה נאה. מניות הטכנולוגיה בראש אבל גם הדאו ג'ונס וה-S&P במצב טוב. הקורונה הורגשה לשלילה במארס האיום ובאפריל, אך מהר מאוד המגמה השתנתה. התמיכות הכספיות של הממשל בעסקים הריאליים ובשווקים הפיננסים לצד תמיכה ישירה באזרחים, סיפקו חמצן וביטחון כלכלי. חוץ מזה, היה ברור לרוב הציבור - "זו שנת בחירות וטראמפ יעשה הכל כדי לנצח". כל משקיע שני ברחוב אמר - "השוק יעלה כי זה מה שטראמפ רוצה". הנחת הבסיס היתה שעד הבחירות הסנטימנט החיובי יימשך. עם טענה כזו אי אפשר להתווכח. לא טוענים כאן שהמניות זולות והן צריכות לעלות, אין כאן עניין של תמחור והערכת שווי. אלא עניין של דינמיקה של שווקים, של פסיכולוגיה, של עדר. כשאנשים חושבים שהמניות יעלו אז הן יעלו. זה הרי הבסיס למסחר בשווקים. משקיעים על סמך מה שחושבים שיהיה. 

וככה נוצר בחצי השנה האחרונה שוק מניות תוסס לצד כלכלה מקרטעת בגלל משבר הקורונה. אבל, השאלה הגדולה היא - האם החגיגה בנאסד"ק עומדת להסתיים? אוטוטו בחירות וכל הזמן אומרים שהשוק יעלה עד לבחירות, אז מה זה אומר על אחרי הבחירות?

נתחיל בזה שברגע שאומרים עד...זה לא אומר שזה עד התאריך הספציפי. נו באמת, אם המשקיעים יודעים שב-3 בנובמבר יהיו בחירות, הם לא יחזיקו מניות ב-1-2 בנובמבר, הם יתחילו לממש כבר באוקטובר. 

חוץ מזה, הרעיון של העליות עד הבחירות נובע מהערכה שטראמפ יעשה הכל כדי לזכות בבחירות - יעביר כספים לציבור, יעביר כספים לחברות, יגרום לפד' לתמוך בשווקים. אבל, האם הציבור כל כך מטומטם? האם הוא לא מבין ששימוש בכל הנשק כדי לתמוך בכלכלה עלול לעלות ביוקר ביום שאחרי? אין לי תשובה. במקרים רבים הציבור לא רואה רחוק, אלא מסתפק במה שיש לו בנקודת הזמן הנוכחית, וכשהמניות בשיא, הציבור מרגיש עשיר, מרגיש מסופק ומרוצה. הרי אף אחד לא יודע באמת מה יקרה ביום שאחרי הבחירות ובשנים שאחרי הבחירות. גם בפעם קודמת שטראמפ נבחר השווקים מאוד חששו מהיום שאחרי וכמה ימים אחרי השווקים דווקא זינקו. במילים אחרות - כן, יש הנחה שאחרי הבחירות, הנשיא המיועד כבר לא ישתולל כדי להציל את הבורסה. אז מה? לא בטוח שזה מה שיזעזע את השווקים.

למעשה, מה שצריך לזעזע את השווקים זה לא טראמפ, זה לא בחירות זה המחירים. מניות הטכנולוגיה הנסחרות בוול סטריט במכפילי רווח של מעל 40 וה-S&P500 במכפיל רווח של קרוב ל-30. זה יקר היסטורית, וזה יקר למרות התמיכות הממשלתיות. אחרת זה כבר היה אפילו גבוה יותר. עם זאת, צריך להפנים שמכפילי הרווח צריכים לעלות לעומת המכפילים המייצגים של לפני כמה שנים (סביב ה-15-20). מכפיל רווח מבטא למעשה את התשואה הצפויה מהמניה ואם מדובר בחברה צומחת אז התשואה תלך ותעלה. מכפיל רווח של 40 מבטא תשואה של 2.5% - נשמע נמוך, אפילו מאוד נמוך, אבל יש משקיעים שמסתפקים בתשואה של 2.5% על מיקרוסופט כי זו מיקרוסופט הגדולה והטובה. הם כנראה לא מגלמים את הסיכון ומסתכלים על התשואה בלי על המחיר שכנגד - הסיכון. אבל חייבים לומר שבשנים האחרונות המשקיעים האלו הרוויחו בגדול.    

אז אומנם יש סיבה טובה לירידות - תמחור גבוה, אבל זו לא סיבה חזקה לטווח הקצר-בינוני, אלא לטווח הבינוי-ארוך. השווקים עולים בחודשים האחרונים כתוצאה משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא כאמור התמיכה הממשלתית בשווקים ובכלכלה עצמה. השנייה שלא צפויה להשתנות - הריבית אפסית והיא תישאר אפסית. היא אפסית כבר תקופה ארוכה אבל תמיד היה הסיכוי/ חשש שהנה היא הולכת לעלות. אלא שהבנקים המרכזיים בעולם שידרו בחודשים האחרונים באופן נחרץ - אין סיכוי לעליית ריבית! והם לא רק מדברים הם גם מתנהלים כך בפעולות השוטפות. בקיצור, הסיכון לכאורה של עליית ריבית ירד מהשולחן, וזה מגביר את הצורך באלטרנטיבות השקעה שיספקו תשואה עודפת. האלטרנטיבה הכי נגישה ואפילו אטרקטיבית (לפחות על סמך ביצועי העבר) היא מניות. אז יש טריליונים של דולרים בעולם שמחפשים תשואה והם מגיעים קודם כל למה שהם מכירים - אותן מניות טכנולוגיות ידועות - אפל, גוגל מיקרוסופוט, אמזון, נטפליקס ועוד.

אז סיכום ביניים - עלולות להיות ירידות בגלל שאוטוטו מגיעים לבחירות וטראמפ עשה הכל שיהיו עליות עד הבחירות. אחרי זה כבר סיפור אחר. כמו כן, הירידות עלולות להגיע בגלל תמחור גבוה.  

מנגד - אחרי הבחירות הקודמות שבהן זכה טראמפ היו עליות ובכלל - הריבית נמוכה ואין סיכוי שהיא תעלה וזה פקטור מרכזי להמשך העברת כספים מהאפיק הסולידי למניות.

את טיעוני הבעד נגד האלו, רבים לוקחים בחשבון. יש טיעון נגד המשך העליות שעלול להיות מאוד משמעותי והוא נמצא ב"שלב המתפתח". צריך להתייחס אליו, למרות שהוא עדיין לא בכותרות הראשיות - משבר הדואר. 

בבחירות הנוכחיות על רקע מגפת הקורונה, הורחבו אפשרויות ההצבעה דרך הדואר. טראמפ כבר הכריז שלא ייקבל את הבחירות באם יתבססו ויוכרעו על הצבעות בדואר בטענה שמדובר בזיופים של הדמוקרטיים. זו אמירה קשה והוא צייץ, אמר, הכריז עליה מספר פעמים. כלומר זו לא פליטת פה. המשמעות היא שטראמפ עשוי שלא להסכים לתוצאות הבחירות באם התוצאות יהיו נגדו ואז ההכרעה תתגלגל לבית המשפט העליון. כן, נשמע דמיוני, אבל קיימת אפשרות שבית המשפט העליון יכריע את תוצאת הבחירות לנשיאות. אגב, זה קרה ב-2000 כאשר בית המשפט העליון נתן גושפנקא לתוצאות בקליפורניה שגרמו לבחירותו של ג'ורג בוש הבן ולא אל גור (שהפסיד בפלורידה ב-530 קולות בלבד) 

גם הפעם, במדינות שבהם יהיה קרב צמוד, ההכרעה עשויה להיות בידי בית המשפט כשלרוב זה יעלה עד לבית המשפט העליון. כלומר, ארה"ב עלולה להגיע למשבר חוקתי לא פשוט, על רקע ההצבעות בדואר, כשבסופו של דבר 9 השופטים בבית המשפט הם אלו שיכריעו לגבי הסוגיות שבמחלוקת (היו או לא היו זיופים). וכאן יש תחושה שטראמפ עושה הכל כדי לחזק ולהתחזק. בקדנציה שלו מונו 2 שופטים רפובליקאים לעליון (שופט בעליון מוחלף רק במותו), וכעת ממנה טראמפ את איימי קוני בארט, פרופסור למשפטים בת 48 הנחשבת לשופטת יחסית שמרנית לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. טראמפ ממנה אותה בדקה ה-90 של הקדנציה שלו והביקורת כלפיו היא שהוא היה צריך לחכות לאחר הבחירות.

כך או אחרת, בארט צריכה לקבל את אישור הסנאט אך לא נראה שתהיה בעיה - קיים בו רוב רפובליקאי של 53 לעומת 47 דמוקרטיים ולמרות ששני סנאטורים רפובליקאים הודיעו כי יתנגדו לקיום ההצבעה עדיין יש רוב למנוי. המינוי הזה יהפוך את בית המשפט העליון לשמרן - 6 שמרנים מול 3 ליברלים. זה חיזוק גדול מאוד לרפובליקאים והחשש הוא שזה יעזור להם גם במשבר חוקתי אם וכאשר יפרוץ.

משבר כזה אם יהיה ואני מחזיר אתכם לשנת 2000 הוא סוג של סחבת, חוסר הכרעה ואי וודאות פוליטית אבל לא רק פוליטית. השווקים לא אוהבים את זה. השווקים לא יודעים תמיד לעכל משברים מסוג כזה. אז קחו את זה בחשבון למרות שיכול להיות שזה לא "כצעקתה". יכול להיות שטראמפ לא ייצטרך את בית המשפט כדי לזכות. יכול להיות שטראמפ לא יפעיל את בית המשפט אם יפסיד. הוא כבר הוכיח לפני הבחירות הקודמות שלפני בחירות מותר להגיד הכל - הוא הרי אמר שישים את הילרי קלינטון בכלא. בכל מקרה - עוד נקודה לקחת בחשבון.