איך זה שלא היה תיקון משמעותי בוול סטריט והאם יהיה תיקון באוקטובר?

לא זכור לי שאי פעם, בחמישים השנים האחרונות, היתה הצדקה גדולה יותר לתיקון בוול סטריט כמו בששת החודשים האחרונים. מדדי המניות, בשורה התחתונה, מגיבים בעיקר על ציפיות, נכון? בהחלט נכון וזו מוכח אמפירית. הנפילות של פברואר-מרץ 2020 היו תגובה, בהחלט הגיונית, לציפיות שנוצרו במהלך אותם ימים כשהבינו המשקיעים שמתפתחת מגפה רצינית שתחייב סגרים שישתקו חלקים גדולים מהכלכלה, מה שיביא למיתון. הוסיפו לכך את רמות שיא כל הזמנים אליהן הגיעו המדדים באמצע פברואר ואת כותרות האימים על "משבר נוסח 2008" שמתקרב והרי לכם הסבר לתיקון פברואר-מרץ.

אלא שמשהו קרה בדרך ל-"משבר נוסח 2008" ומדד הS&P, עלה ב-54% בשישה חודשים. מה קרה בששת החודשים? המצב רק התדרדר. המגפה מתפשטת ואיתה הסגרים ואווירת הנכאים לגבי העתיד הכלכלי. אפילו טראמפ (שהכריז הבוקר שנדבק בקורונה) ובטח לא הפד', מסוגלים לשכנע משקיעים, לאורך התקופה הזו, שלאור התחזיות לא יברחו מהמניות. בטח לא בספטמבר-אוקטובר, חודשים שמועדים לפורענות.

אז איך זה שאין תיקון משמעותי, מה הגורם לכך? אני כותב, מאז 2009-10, שהתמזגות מהפכת הטכנולוגיה לתוך כלכלת המאה ה-20 תרחיב לאורך שנים את הביקושים, תייעל ותגדיל רווחיות, תוריד מחירים, תימנע אינפלציה, תלחץ את הריבית מטה ומה שהכי חשוב תמשיך לייצר ולהגשים חלומות. זה מה שכן קרה וקורה, ולכן המניות הן המשחק היחיד בעיר.

לפני מספר ימים הסתבר שביטחון הצרכנים בארה"ב בספטמבר עלה ל-101.8, 18% מעל לרמתו באוגוסט ו-13.1% מעל לציפיות המומחים. הקפיצה החודשית הגדולה ביותר מאז 2003 וזה לפני תקופת הבחירות והחגים בהם קונים האמריקאים כמטורפים. מילא זה אבל הסקטור הפרטי הוסיף 15.4% עובדים בספטמבר כאשר לאוגוסט עודכנו המספרים ב-12.4%. מה מאפשר זאת? ההתמזגות הטכנולוגית כמובן - המסחר המקוון, המכונית החשמלית וכמותם. קשה לי להאמין שגם את אוקטובר נעבור ללא תיקון אבל אם זה יקרה אז אפילו ניצחון של ביידן לא יעזור כי נגד התקדמות המהפכה והשלכותיה אי אפשר לעצור.

יש כותרות רבותיי ויש מציאות בואו ונראה מה תהיינה תוצאות הרבעון השלישי והתוצר ונמשיך משם. והנה  לכם עוד דוגמה: במבחן של עלות/תועלת יסתבר שתרומת הווירוס הסיני לכלכלה היתה גדולה בהרבה מהנזק שגרם: הוויכוח לגבי ההאשמות שהקומוניסטים בבייג'ין יזמו את הינדוס הווירוס במטרה להכות כלכלית את ארה"ב יימשך עוד זמן רב ולבטח ככל שהעובדות הולכות ומגבות את הטענה האמריקאית ששחרור הווירוס נעשה בכוונת זדון. אבל, ושלא במתכוון כמובן, הווירוס תורם משמעותית לקידום מהפכת הטכנולוגיה בכלל ולתחומי כלכלה שונים כמו מסחר מקוון, פיתוח חיסונים, למידה מרחוק ועוד. על כך אין ויכוח.

דברנו כאן על חיסונים ומניעה ועל למידה מרחוק ומסחר מקוון והיום נדבר על התחום שלדעתי ייהנה אפילו יותר מהאחרים, תחום הרדיולוגיה (Diagnostic imaging) שכולל את השימוש ברנטגן ובקרינה רדיואקטיבית לאבחון ולטיפול רפואי. מדובר בתחום ברפואה שעוסק באמצעי דימות רפואיים, בדיקות בלתי פולשניות שמתארות בצורה גרפית (תמונות) חלקים פנימיים בגוף, באמצעות טכנולוגיות שפותחו לצורך אבחנה קלינית או מחקר פיזיולוגי ושמסייעות באבחון מדויק של הבעיה. הרדיולוגיה אגב חודרת במהירות גם לתעשיות שאינן רפואיות כמו לאנרגיה, חומרי גלם, מזון ועוד.

מדובר בתעשייה עתיקת יומין, שתחילתה ב-1895 כאשר הפיזיקאי הגרמני וִילְהֵלְם קוֹנרָד רֶנְטְגֶן הציג לראשונה את האפשרויות שטמונות ביכולות האבחון של קרן הרנטגן (או RAY X) ושמאז נוספו, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, אמצעי דימות נוספים כגון האולטראסאונד, ה-CT (טומוגרפיה ממוחשבת), ה-MRI, האנגיוגרפיה (הדמיה של כלי דם) ועוד. מכשור הרדיולוגיה מאפשר לרופא המאבחן לקבל תמונה של האיבר הפגוע. התמונה מפוענחת ע"י טכנאי מהיימן במעבדה ובעזרת התמונה יכול הרופא להחליט על הטיפול.

בעשור האחרון ובמיוחד מאז פרצה מגפת הקורונה עולה חשיבות התחום בצורה משמעותית. זה קורה לא רק בגלל ההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת אבחנה מדויקת יותר. אלא גם בגלל המגמה שמתפתחת בתחום הבריאות - המעבר מריפוי למניעה. חברות טכנולוגיות ורפואיות רבות הבינו את משמעות המעבר למניעה ונכנסו לתחום. כיוון שהצלחת המניעה מותנית באבחנה מדויקת וכיוון שההתקדמות הטכנולוגית משפרת משמעותית את התמונה ואת יכולות הפענוח נפתח כאן פוטנציאל מסחרי בנושאים כמו השליטה בהעברה, בעיבוד ובאחסון מידע, בייצור של אפליקציות הקשורות כמו יכולת הפענוח, התאמת אסטרטגיות וכמובן השימוש בבינה מלאכותית.

בקצור, יש כאן מגזר תעשייתי בן למעלה ממאה שנים וישנוני למדי שעובר שיבוש טכנולוגי שירחיב אותו משמעותית, משהו בסגנון השיבושים בתחומי הרכב או התקשורת. אין זה פלא לפיכך שחברות רבות נכנסות במרץ לנישה שב-2019 גלגלה 33.7 מיליארד (רק התחום הרפואי) אבל אם קצב המרת הדגש לכיוון ההמרה יימשך, כפי שנראה היום, מדובר על  סכומים גדולים פי כמה. 

וישנה גם נקודה ישראלית. בשנת 1970 פותחה בישראל, ע"י מהנדסים מחברת אלסינט (סימול:ELT) ז"ל, מערכת ההדמיה-הדיגיטלית הראשונה בעולם לאבחון רפואי, מערכת ששפרה משמעותית את איכות התמונה של האיבר הנבדק. אלסינט, בראשות ד"ר אברהם סוחמי ובעידוד קבוצת דיסקונט השקעות ואלרון שהובילו דן טולקובסקי (בן ה-99) ועוזיה גליל (בן ה-95), פיתחה טכנולוגיה משבשת שאפשרה לחברה להוביל את התחום גלובלית. היה זה אחד ההישגים הגדולים של המדע הישראלי המעשי. ב"סביבה עסקית/ממלכתית תומכת" יכולה הייתה ישראל להיות היום מעצמת אבחון רפואי בממדים שעשתה זאת טבע בתחום הגנרי אבל "סביבה עסקית/ממלכתית תומכת" מעולם לא היתה בישראל ולמעשה כול החדשנויות הטכנולוגיות שהתחילו כאן, מההדמיה דרך הדפוס (סאייטקס ואינדיגו), האנרגיה (לוז), המים, החקלאות, ההמצאות המדהימות של הפרופסור שעשוע ואפילו הרשתות החברתיות עברו, בקצב שהולך ומתגבר, לידיים זרות ומדוע? כי אצלנו, מסיבות שונות ומשונות, מועדף האקזיט על הדרך הארוכה והקשה של יצירת "טבע מספר 2". חבל, כי יש למדינה הזדמנות לעזור לחברות להתקדם למעמד מוביל ברמה הגלובלית שהרי ה-Diagnostic imaging מתאים לישראל כמו כפפה ליד ממש.  

ישראל מובילה בפיתוח אפליקציות, בעבוד ושימור מידע, בהגנת סייבר ושימוש באינטליגנציה מלאכותית, תחומים שחשובים לתחום הרדיולוגיה המתחדש ולמעבר לאבחנה. המעבר יימשך, לדעתי, שנים רבות וקצב המעבר יהיה תלוי בתחומים הנ"ל כך שבאמת נוצרת הזדמנות נוספת אמיתית. יש מספר גדול של חברות ישראליות שמתאימות לשמש כנדבך ליצירת חברה מובילה בתחום (בדיוק באותו מהלך שבאמצעותו בנה אלי הורוביץ ז"ל את טבע). אנחנו עוקבים מזה זמן אחרי חברה פרטית מופלאה בשם זברה מדיקל כדוגמה שיושבת בקבוץ שפיים ושמוגדרת כחברת ניתוח תוצאות הדמיה רפואית באמצעות למידה עמוקה ואינטליגנציה מלאכותית. ניתוח תוצאות ההדמיה מהווה את לב המעבר לרפואת אבחנה. החברה כבר קבלה 5 אישורי FDA לשימוש בטכנולוגיות שפתחה והיא כבר מייצרת ענין רב אצל חברות בתחום, קרנות הון גדולות ולאחרונה אצל קהילת החתמים של וול סטריט, שרעבה להנפקות מעניינות של שיבושים טכנולוגיים ועוקבת מקרוב וזאת כיוון שמוצרי החברה כבר נמצאים בשוק. יש לחברה הנהלה שמסוגלת להוביל את החברה וזאת בתנאי שיצליחו לעמוד בלחץ האקזיט והצעות לאקזיט יגיעו ללא ספק.

האישור האחרון מה-FDA ניתן על מכשיר לאבחנה של שברי לחץ בחוליות. המכשיר, באמצעות פתרונות של בינה מלאכותית, מסוגל לפרשן מתמונה שברי לחץ שגורמים לדילול (בריחת) סידן בעצם. מניעה של בריחת סידן (אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס) היא דבר גדול בבריאות בארה"ב שם מגיעה עלות הטיפול השנתית במחלה (שמכונה "הרוצח השקט") ללמעלה מ-50 מיליארד דולר לשנה וזה לפני הקורונה. מסתבר, אליבא ארגון הלאומי לטיפול באוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס בארה"ב שרוב חולי האוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס הם מבוגרים שגם חשופים לקורונה ושהמכשיר של זברה מזהה חולי אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס (רשת בתי החולים Apollo Hospital בהודו מפעילה המכשיר זה כמה חודשים) וזה כשלעצמו זירז האישור מה-FDA. זברה אגב נבחרה כאחת מעשרת החברות  החדשניות ביותר ב-2020. שווה להיכנס לאתר החברה  שם תמצאו סרטון קצר ומצוין על מה ואיך הם עושים. מכשירי החברה יוצרים מצב שבו רופא אורתופד כדוגמה שעומד לנתח בעמוד השדרה מוזן בנתונים מהמערכת של זברה אודות כול האופציות והאפשרויות שלפניו "כאילו שלידו ניצב המומחה המוביל בתחום שעוזר לו להחליט". החברה עובדת בשותפות עם גוגל, ענקיות הבריאות ג'ונסון אנד ג'ונסון (שגם משקיעה בולטת בחברה) פיליפס, ענקית הבינה המלאכותית, Nuance Communications (סימול:NUAN), , אוניברסיטת אוקספורד ועוד.

במדינה טיפה יותר רגועה ופחות להוטת אקזיט הייתה הממשלה בודקת שמא כדאי להפוך את נושא שיבוש הרדיולוגיה לפרויקט ממלכתי לפני שגם הידע משם יעבור לידיים נוכריות וזה כבר בתהליך. שתי ענקיות ההדמיה המובילות, פיליפס ו-GE, כבר קנו חברות ישראליות רבות בתחום ההדמיה (פיליפס רכשה את אלגוטק  ואילו GE רכשה בזמנו את טכנולוגיות אלסינט המתפרקת). נציגי GE מסתובבים בימים אלו בישראל לצורך איתור חברות הדמיה צעירות. משרד המסחר והתעשייה צריך לדעתי ליזום מהלך שיפתה (כן, יפתה) חברה מהסוג של נייס (סימול: NICE) כדוגמא ללכת על הנושא. צריך לשכנע את מר ברק עילם להוביל מהלך בתמיכה ממשלתית (מענקים בעיקר). מדוע נייס מתאימה להוביל מהלך כזה? כי לחברה הזו, בניהולו של מנהל כזה, יש את כול הדרוש לכך. חברה כמו נייס יכולה לאמץ ולהפעיל מערכות PACS (Picture Archiving and Communication System) שמאפשרת אסטרטגיית הדמיה ארגונית מלאה שהמשתמש יכול להגדירה כרצונו ולבנות סביבן חברה מובילה גלובלית בתחום הרדיולוגי. לא בשונה ממה שעשה הורוביץ בטבע. נכון, הרפואה אינה תחום ההתמחות של נייס אבל ההדמיה בהחלט כן. זה כמובן לא יקרה בביצה הישראלית אבל הרעיון מעניין בכול זאת.

איך להשקיע ב-Diagnostic imaging? החברות שמובילות את תחום ההדמיה הן ענקיות מהסוג של GE, היטאצ'י (סימול: HTHIY), סימנס הלת'קר (סימול:SNL.DE), פיליפס (סימול:PHG) ועוד. אבל התחום עובר שיבוש גדול והמעורבות של חברות מוליכים למחצה, עיצוב שבבים ותכנה תגדל משמעותית. כלומר, משקיע שמעוניין "לכסות" את כל האפשרויות יצטרך לבנות פורטפוליו מורכב ביותר שיכיל חברות כמו נבידיה (סימול:NVDA), תרמו פישר (סימול:TMO), מדטרוניק (סימול:MDT) אבוט (סימול:ABT) טלדוק (סימול:TDOC) ועוד. זה אומר בחירה קשה ביותר. עדיפה לפיכך ההשקעה בסלים ויש 3 סוגי סלים שלמעשה כוללים את כול הדרוש וגם מציגים בצועים מצוינים לאורך השנים. סל המוליכים למחצה, ה- SOXX, סל הציוד הרפואי, ה- IHI וסל התכנה לחברות הטכנולוגיה, ה-IGV (או סלים מקבילים). גם סל הבריאות הגדול, XLV, מכיל את המובילות כולן.