מדריך

מה עדיף - השקעה אקטיבית או פאסיבית ואיך זה שוורן באפט הימר שקרן סל תנצח משקיע אקטיבי?... וצדק

מה זו השקעה אקטיבית, מה זו השקעה פאסיבית ומה ההבדל בעמלות ודמי הניהול שאתם משלמים בהשקעות האלו
הלל בש | (21)

כבר כמה דורות, שמתקיים דיון עירני בין חסידי ההשקעה האקטיבית, לבין משוכנעי ההשקעה הפאסיבית. כל אחד מהצדדים בטוח שאסטרטגיית ההשקעה שלו היא הנכונה והיחידה, וכי כל האחרים מפסידים כסף! אז מה הטענות העיקריות של כל אחד מהצדדים ומי מהם צודק?   השקעות אקטיביות ניתן להגדיר השקעות אקטיביות (Active Investing) בהרבה דרכים שונות (לרוב לפי מטרות המגדיר). ההגדרה הרחבה והמקובלת ביותר הינה: השקעה מנוהלת, עם שיקול דעת ממשי למנהל ההשקעות לקנות ולמכור ניירות ערך. ההחלטות של מנהל ההשקעות נובעות מבחינה של תנאי השוק (המאקרו) ומהיכרות טובה של נייר הערך הספציפי, כמו מניה או אגרת חוב (מיקרו).

לרוב, ההחלטה מתבססת על ניתוח הנתונים והערכה אודות העתיד של החברה, הענף והשוק. המטרה המוצהרת של ניהול השקעות אקטיבי הינה להשיג תשואה גבוהה יותר מהתשואה של השקעה מקבילה במדד שוק מרכזי ("להכות את השוק"). לדוגמא: מנהל השקעות בתחום המניות הגדולות בישראל, מבצע השוואה תקופתית של התיק האקטיבי שלו, למדד תל אביב 35. מדד ת"א 35 הינו מדד טכני, שכולל את 35 החברות עם השווי השוק הגבוה ביותר, בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הרכב המדד מתעדכן אחת לתקופה לפי החישוב הנ"ל ללא תלות או קשר להישגים העסקיים של החברות בפועל.

מנהל ההשקעות האקטיבי שלנו מנסה למצוא מחט בערמת שחת ולקנות רק את החברות הטובות יותר, שערך המניה שלהן יעלה יותר מהאחרות. דוגמאות קלאסיות של השקעות אקטיביות כוללות את רוב קרנות הנאמנות, את קרנות הגידור ואת המסחר הטכני והיומי (מסחר לטווח מאוד קצר).   השקעות פאסיביות למונח השקעה פאסיבית (Passive Investing) הגדרה ישירה ופשוטה: השקעה רחבה בכלל החברות בענף או השוק, בתצורה שאינה דורשת ניהול מושכל כלשהו. זוהי השקעה שמוגדרת לטווח האסטרטגי הארוך, ומטרתה להשיג תשואות ממוצעות. הכוונה בממוצעות, הינה שהמשקיע הפאסיבי לא ירוויח את התשואות הקיצוניות הטובות שניתן להשיג על ידי השקעה רק בחברות המוצלחות ביותר. אך מצד שני הוא לא יגיע למצב של המשקיעים הפחות מוצלחים שהשקיעו רק בחברות הכושלות ביותר בשוק. כיוון שקשה מאוד לזהות מראש מי החברות הטובות או הגרועות, המשקיע הפאסיבי מחליט להשקיע בכולם. כך ניתן להימנע מהסיכון שחלק ניכר מההשקעה תגיע לחברה גרועה (שתיצור הפסד ממשי).

המשקיע הפאסיבי מפזר את השקעותיו בצורה טכנית בין שלל ההשקעות השונות. חלק יעלו, חלק ירדו - אך בממוצע הוא יצא עם רווח. רוב האנשים מבלבלים קצת בין השקעות פאסיביות להשקעות במדדים (Index Investing). זאת, בגלל שהשקעה במדדי שוק מרכזיים (כמו תל אביב 35) הינה אסטרטגיה פאסיבית מוכרת ונפוצה. אבל, חשוב להדגיש כי ניתן להיות משקיע פאסיבי שאינו בהכרח משקיע רק במדדי שוק מרכזיים.   עמלות הבדל מהותי הנגזר מסגנון ההשקעה השונה בין אקטיבי לפאסיבי, הינו העמלות. נתונים מהשנים האחרונות מראים כי בממוצע מנהלי השקעות אקטיביים גובים כ-1.4% בשנה עבור השירותים שלהם. לעומתם, בהשקעות פאסיביות יש עמלה ממוצעת שמגיעה לכ- 0.6% בשנה. המנהלים האקטיביים מסבירים, שהם צריכים את העמלה המוגדלת על מנת לממן את משאבי המחקר, העדכניות והמיומנות - הנדרשת מהם להיות סוחרים ממולחים ולהצליח במלאכתם.

אך עדיין, מדובר על פער לא מבוטל של 0.8% בשנה, שבעצם מחייב מנהל השקעות אקטיבי להצליח ליצור תשואה עודפת של כאחוז, רק על מנת להגיע לשוויון עם המקבילה הפאסיבית. כמו כן, הנתונים הנ"ל קצת מוטים כי מדובר על ממוצעים. רק לסבר את האוזן: בקרן גידור טיפוסית מנהל הקרן דורש עמלות של 2% מהקרן ועוד 20% מהרווח השנתי.   מה אומרים הנתונים? מחקרים רבים בוצעו במטרה להשוות בין השקעות אקטיביות לפאסיביות. ממחקרים אלו עולה תמונה ברורה ומאוד עקבית. לטווח של שלוש שנים רצופות, רק 30% מההשקעות האקטיביות מצליחות להשיג תשואה עודפת, יותר מהשקעה פאסיבית מקבילה. ככל שתקופת ההשקעה הולכת ומתארכת, המצב הולך מדחי אל דחי. רוב המחקרים מורים כי לטווח של 6 שנים ומעלה, רק 5% מההשקעות האקטיביות מצליחות להשיג תשואה טובה יותר מהפאסיבית המקבילה. היינו, למשקיע אסטרטגי (לטווח של 6 שנים) יש סיכוי של 1 מתוך 20 למצוא השקעה אקטיבית שתשיג לו תשואות עודפות, וסיכוי של 95% שהוא ירוויח פחות מאשר השקעה פאסיבית. לפי התוצאות, יש משקיעים אקטיביים מוצלחים מאוד, אבל הם מיעוט שבמיעוט. רוב הניהול האקטיבי הפרטני אינו נותן ערך מוסף ממשי, ביחס לעמלות המוגדלות שהוא גובה.   אז למה עדיין משקיעים באקטיבי? התשובה לכך מתחילה בהטיות הפסיכולוגיות של המשקיע. המשקיע הבודד בטוח שהוא מצא את מנהל ההשקעות הייחודי והמיוחד, שהינו טוב יותר ומוצלח יותר מכל יתר מנהלי ההשקעות המתחרים על התשואות בשוק ההון. כל אחד מאיתנו בטוח (בביטחון יתר מופרז ולא הגיוני), שמצאנו את אותו מנהל השקעות מופלא -שנמצא באותם 5% מורווחים וטובים. זה נובע גם מהטבע התחרותי שלנו, ומהרצון שלא להיות פראיירים בשום מצב. כשהמציאות טופחת על פנינו, ואנו מגיעים למסקנה שטעינו, אנו לרוב עוברים לדבר החם הבא - למנהל ההשקעות החדש והמיוחד. גם הפעם אנחנו בטוחים שמצאנו את היהלום שבכתר, וכי הפעם נרוויח הרבה יותר... וכך אנו חוזרים שוב ושוב על אותם שגיאות השקעה.

המקור לרצון שלנו להאמין למנהל השקעות כל יכול, הינו החשש של רוב המשקיעים מהתוכן המקצועי של שוק ההון. זה נראה להם מורכב וזר, כמו שפה זרה מארץ רחוקה. כל אחד מאיתנו חושש מטעות, ולכן אנו מעדיפים למסור את כספנו למישהו אחר (שאמור להבין יותר), ושאם הוא יטעה, לפחות יש את מי להאשים.

בנוסף להטיות הנפשיות של המשקיע, ראוי לציין את מערך השיווק המאוד מפותח שיש לענף ההשקעות האקטיביות, שמסוגלים למכור קרח לאסקימוסים, גם ביום מושלג.   ההימור של וורן באפט בתחילת שנת 2008 (ממש לפני תחילת המשבר הפיננסי של הסאב פריים) המשקיע האגדי וורן באפט ערך הימור על מיליון דולר. לפני שניכנס לפרטים, נזכיר רק כי לוורן באפט (עם נכסים של כ- 100 מיליארד דולר) הפסד של מיליון דולר, זה כמו שאני אוציא מהכיס שלי מטבע של 10 אגורות, אחתוך אותם ל- 100 שביבי מתכת דקים ואז אפסיד את אחד השביבים... ההימור היה במבנה הבא: באפט ישקיע מיליון דולר מכספו בקרן סל (ETF) זולה ופשוטה שמחקה את מדד השוק S&P500 (500 החברות בעלות השווי שוק הגדול ביותר בארצות הברית), לעשר שנים. במקביל, משקיע אקטיבי כלשהו, ישקיע מיליון דולר בכל השקעה אקטיבית שיראה לנכון לאותה תקופה. בתום 10 שנים, נבדוק כמה כסף נצבר נטו (בניכוי העמלות המקובלות בכל סוג השקעה), ומי שצבר הכי הרבה כסף יקבל את כל הקופה. קרן הגידור היוקרתית קרן פרוטוג'ה מניו יורק, לקחה על עצמה את ההימור, הוציאה מיליון דולר מכספה ויצאה לדרך. ההתחלה הייתה קצת מדאיגה (משבר פיננסי) וההשקעות עברו דרך חתחתים עם עליות וירידות, אבל התוצאות בסופו של דבר הדהימו את כולם: במהלך 10 שנים (2008-2018), קרן הסל הפאסיבית על מדד S&P500 הניבה תשואה נטו של כ- 126% (לאחר עמלות), מול התשואה נטו של קרן פרוטוג'ה של כ- 36% בלבד. באפט הראה תשואות של למעלה מפי 3 לטווח ארוך. כדרכו של באפט (שהתחייב למסור 99% מהונו לצדקה), כל כספי ההימור נתרמו לארגון חסד.   אז מי צודק? נראה כי הנתונים מורים כי כל השקעה צריכה להיות פאסיבית באופייה, וכי הסיכוי לרווח ממשי מהשקעה אקטיבית הינן מאוד נמוכות. אבל כאן המקום לסייג ולציין כי עדיין ישנן השקעות אקטיביות מוצלחות מאוד, וכי אפילו וורן באפט הינו אגדי בזכות היכולת האקטיבית שלו... אז למרות ההמלצה הכללית לרוב המשקיעים, ראוי לשים לב שיש מקום מסוים להשקעות אקטיביות ולניתוחי עומק של שוק ההון.   הספקטרום של עולם ההשקעות בעיני, שוק ההון כולל ספקטרום רחב של סגנונות השקעה. בקצה האחד: משקיעים אקטיביים קיצוניים (קרנות גידור, מסחר טכני וסחר יומי). בקצה השני: משקיעים פאסיביים קיצוניים (המחזיקים את כל ניירות הערך שבעולם, ללא בחינה או נימוק כלשהו). רובנו, צריכים למצוא מקום נוח ומתאים המשלב בין ליבת תיק ההשקעות שלנו, שצריכה להיות פאסיבית ולטווח ארוך, לבין חלקים לא מבוטלים אחרים - שניתן ורצוי להשקיע אותם במבנה אקטיבי. היינו, צריך לנסות ולשלב את סגנונות ההשקעה. אולי לא דרך מנהלי ההשקעות הגדולים (עם מנגנון השיווק המנופח), אלא דרך קצת יותר לימוד והעמקה בתוכן המקצועי. אולי השקעות ערך טובות, שהחלטנו עליהם לאחר ניתוח מעמיק בחברה ובענף, והבנה ממצה של המודל העסקי והתוצאות הפיננסיות (דוחות כספיים). זה לא בהכרח מתאים לכל אחד, אבל יכול להתאים למי שאינו חושש מלימוד מתמיד וצמיחה אמיתית.   במונחי תשואה, ניכר כי השקעות אקטיביות קלאסיות, של מנהלי השקעות חכמים ונבונים לא מביאות את התוצאות הרצויות. ככל שמשקיעים לטווח ארוך יותר, רוב מנהלי ההשקעות האקטיביים יוצרים תשואת חסר, ביחס להשקעה פאסיבית מקבילה. זה נובע מאופי ההשקעה, מהתחרות הרבה ובעיקר ממבנה העמלות הלא סימטרי. עובדות אלו מחייבות את המשקיעים להפסיק לסמוך בעיניים עצומות על אחרים. להתחיל ולחפש תשואה אקטיבית חדשה, מתוך ידע והבנה. בשבועות הקרובים נציג כמה אפשרויות טובות לכך.       הלל בש  ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    גואד 20/10/2020 01:44
    הגב לתגובה זו
    מאמר מעניין מאוד , מימי הלימודים שלי בקורס אצליך היתי אוהב לשמוע על הדברים האלה ועד היום אתה עדיין מספר דברים מענינים יותר ויותר
  • 14.
    ד"ר משה פרץ 19/10/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    הילל, נהנתי לקרא את המאמר.
  • 13.
    אנונימי 15/10/2020 09:10
    הגב לתגובה זו
    בחלק מן ההשקעות האקטיביות החשיפה המנייתית קטנה מ 100%. קחו את הקרן של ריי דאליו לדוגמא על אחת מהקרנות מגיעה עד 30% מניות ומספקת תשואות סבירות ביותר והכי חשוב כמעט ולא מפסידה.כאשר גופים מנהלים כספים גדולים מאוד (קרנות פנסיה וכו) יותר חשוב לא להפסיד מאשר להרוויח אף אחד לא רוצה שגיל הפרישה שלו יהיה בשנה של משבר.אז מצד אחד נכון שהשקעה פסיבית לאורך זמן כמעט תמיד מנצחת, יש מקום להשקעות אקטיביות וצריך להתסכל על זה יותר כתשואה מול סיכון מאשר תשואה בלבד.
  • 12.
    אבי 14/10/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
    קניתי אותן בסוף מרץ ואני בפלוס בתיק כבר ב 40 ומשהו אחוז. צריך לקנות חברות טובות ולא לגעת
  • פרייאר 23/10/2020 08:57
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה הטיימיניג
  • אנונימי 15/10/2020 09:10
    הגב לתגובה זו
    לא חייבות להיות אפילו טובות
  • 11.
    תודה הלל! מאמר מעולה ומלמד (ל"ת)
    צעיר 14/10/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מי יודע 14/10/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
    ואיך להציל את הרווח שנצבר עד לנקודה שבא הנפילות משפיעות על שיקול הדעת ופה צריך לקחת החלטות לעומת השקעה פסיבית שבא הרגש לא משחק תפקיד ברגעים אלו.
  • אידיוט 14/10/2020 16:49
    הגב לתגובה זו
    תמיד להעדיף הידע ולא הרגש. הרגש מוגבל ומטעה.
  • 9.
    משקיע 14/10/2020 12:21
    הגב לתגובה זו
    כתבה בהירה, מנומקת, מלוות בדוגמאות והשוואות מצוינות. תמשיכו עם כתבות איכות כאלו. בתור משקיע פאסיבי-אקטיבי, הכתבה מתארת בדיוק את האסטרטגיה בה אני נוקט. אני מרכז את רוב ההשקעות שלי בתיקי השוק, בעיקר מבוסס S&P, אבל גם תל אביב 90 (דווקא לא 35) מתוך הבנה שלטווח הארוך לא יהיה ניתן להכות את המדד. לצד זה, אני משקיע כן במניות נבחרות או תעודות סל על מדדים נבחרים בכל מספר חודשים על מנת להשיג תשואה עודפת על תיק השוק. חושב שזו השיטה הנכונה למי שיש את הזמן להשקיע ולהבין את התחום לעומק. בכל אופן, נהניתי מהקריאה, מחכה לכתבות הבאות
  • 8.
    אידיוט 14/10/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
    אם כולם מרוויחים לטווח רחוק מי מפסיד???
  • אלה שפועלים לטווח היומי ללא מידע פנים (ל"ת)
    1 14/10/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
  • באפט 14/10/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    ורק המבין יבין. כל השאר.. יפסידו כסף
  • 7.
    האיש צודק ברוב הכתוב (ל"ת)
    דוד הגנן 14/10/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הייתי בניהול תיקים כ 7 שנים. במסלול של כ 25-30 אחו 14/10/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    הייתי בניהול תיקים כ 7 שנים. במסלול של כ 25-30 אחוז מניות. אצל מנהל תיקים ידוע וכן בניהול תיקים מיקצועי ללקוחות יחסית גדולים בשני בנקים. בכולם התוצאות היו גרועות בהרבה הן מקרנות השתלמות ופוליסות חיסכון בעלות פיזור והן מחלוקה בין מדד תא 125 ומדד s&p 500... החלוקה במדדים פאסיבים היתה טובה בהרבה מהשאר. תראו את מדד אגיו של תיקים מנוהלים ותראו שהוא תמיד מפגר
  • משקיע 14/10/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
    למרבה הצער אתה צודק בקשר לתשואות חלשות באפיקי השקעה בארץ, כולל קרנות השתלמות, קופות גמל ותכניות השקעה אחרות. היידע וההבנה של מרבית מנהלי ההשקעות לוקה בחסר יחד עם תובנות ארכאיות שמזמן פג תוקפן. אין אף גוף ניהול השקעות בארץ שמשתווה עם מנהלי השקעות בארה"ב.השוואת עמלות ניהול בטלה מול הפרשי תשואות משמעותיים בין גופי הניהול השונים.הסוד הגדול בניהול השקעות הוא ניפוץ מיתוסים ובזה כשלו כל גופי הניהול בארץ.
  • 5.
    מעניין ומועיל (ל"ת)
    איתן 14/10/2020 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד המאמרים הטובים והברורים ביותר שקראתי בנושא זה (ל"ת)
    משקיע 14/10/2020 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבל שלא לקחתי את ההימור-הייתי לוקחת את באפט בסיבוב.. (ל"ת)
    בידי 14/10/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 14/10/2020 09:44
    הגב לתגובה זו
    כשיש לו 100 מליארד באפט יכול להזניח 1 מליון $ מעניין אם היה שם 100 מליון בניסוי?לא
  • 1.
    עוד טור מעולה (ל"ת)
    זיו 14/10/2020 09:42
    הגב לתגובה זו