"הטכנולוגיה שלנו עדיפה על הטכנולוגיה של סנדיסק; נגיע בשנה הקרובה להסכמי מסחור"

על Weebit Nano (סימול:WBT.AX) הישראלית שנסחרת באוסטרליה כנראה לא שמעתם, היא פועלת בשוק השבבים עם התמחות ספציפית בתחומי הזיכרון. החברה עברה בשנה האחרונה סוג של מהפך והחזירה את האמון למשקיעים. מדובר עדיין בסוג של סטארט אפ, אבל בשיחה עם מנכ״ל החברה, קובי חנוך, מתברר שהחברה עברה את שלב הפיתוח והפוטנציאל עשוי להיות מאוד משמעותי. כמה משמעותי? מניית החברה זינקה בחודשיים מ-30 סנט אוסטרלי, ל-2 דולר אוסטרלי - יותר מפי 6.  השווי מסתכם ב-150 מיליון דולר, כבר לא קטנה, אבל אליבא חנוך יש לחברה עוד לאן להתפתח. ״ווי ביט היא חברת ישראלית שהתחילה לפני כ-5 שנים, פועלת בתחום המוליכים למחצה ומפתחת טכנולוגיה חדשה של 'זיכרונות לא נדיפים' למחשבים. כלומר, אלו התקני זיכרון ששומרים על המידע גם ללא חיבור חשמל, הדוגמא המוכרת לכך היא USB״.   מהי הטכנולוגיה בה אנו משתמשים כיום?  ״כיום אנו משתמשים בטכנולוגיה שנקראת 'זיכרון Flash' בדומה לפיתוח USB של סנדיסק. זוהי טכנולוגיה ישנה, בעלת מגבלות רבות הן ביכולת והן בייצור. הטכנולוגיה שלנו מתקדמת הרבה יותר, מהירה יותר, צורכת פחות הספק, זולה יותר וקלה יותר לייצור.   היכן היתרונות באים לידי ביטוי? ״השבבים המתקדמים ביותר כיום הם בגודל של 14, 10 ואפילו 7 ננו-מטר, בעוד שרכיב הזיכרון בטכנולוגיה הקיימת תקוע בגודל של 40 ננו-מטר. זהו מבטא יתרון חשוב לוויביט. לנו אין את המגבלה הפיזיקלית הזאת. עוד לא הגענו לרמות אלו, אך על בסיס תוצאותינו אין שום סיבה טכנית שלא נגיע לגאומטריות הכי קטנות. כלומר, חברות יוכלו להוריד עלויות, למקם את רכיב הזיכרון ליד טכנולוגיה אחרת, לחסוך במקום ועוד״.    ״יתרון נוסף, הוא בסביבת הייצור. אנשים שלא נמצאים בתעשייה לא מבינים עד כמה סביבת הייצור בתחום השבבים היא רגישה. היא כל כך עדינה, שהיא נקייה יותר מפי 1,000 מחדר ניתוח. אם לאותה סביבה מכניסים חומרים ומרכיבי ייצור חדשים, השינויים התפעוליים שנידרש והעלויות הנלוות הם מטורפים. אנחנו היחידים שמשתמשים אך ורק בחומרים סטנדרטיים, ולא סתם, אלא הכי סטנדרטיים בתעשייה וזהו יתרון אדיר בתחום זה. עם הכלים והחומרים הבסיסיים ביותר בכל מפעל ייצור, ניתן לייצר את הטכנולוגיה שלנו עם מינימום התאמות חדשות״.   ״לצד זה, הטכנולוגיה שפיתחנו מהירה הרבה יותר, זולה יותר מהטכנולוגיה הקיימת, וצורכת פחות הספק ומכאן שהבטרייה דורשת פחות אנרגיה ולכן חיה זמן ארוך יותר. אלו דברים שמעמידים אותנו במקום טוב.״    מהו המודל העסקי שלכם? ״אנחנו הולכים לקראת שני שווקים בהם ניתן למכור את הטכנולוגיה שלנו ולכל אחד מהם מודל קצת שונה. התחום הראשון, נקרא מערכות משובצות. כלומר, על צ׳יפ בודד נמצאת מערכת שלמה בעלת חיישנים ומערכות שונות, שלצידם נמצא הזיכרון. מכאן, שאנו עוטפים את הזיכרון שלנו ומטמיעים אותו בתוך השבבים. אנחנו מוכרים את ה-IP לחברות הייצור ומקבלים תשלום על רישיון ולעיתים על התאמות ספציפיות שנדרשות להתאמת סביבת הייצור. ההכנסות הגדולות מגיעות מתמלוגים על מכירת המוצר לאחר מכן, בדומה מאד למודל של חברת סיוה (סימול:CEVA)״.    ״השוק השני, שאליו נלך בהמשך, הוא שוק הצ׳יפים שהם כולם זיכרון, Stand Alone Memory. בתחום זה אנו עתידים לייצר צ׳יפים או למכור רישיון לחברות טכנולוגיות המייצרות אותם״.    מה היקף השוק הפוטנציאלי?  ״היום התחום הזה מאד חם. כל רכיב אלקטרוני בין אם זה סלולרי או לפטופ, מכונת כביסה או מצלמת אבטחה, קיים נושא הזיכרון. אפילו לתחום הרכב הוא צפוי להיכנס בעתיד הלא רחוק. ככל שהאיכות גדלה, כמות הביטים של הקובץ גדלה ונדרש זיכרון גדול יותר, ולכן התחום נמצא בצמיחה אינסופית. הזיכרונות כיום מהווים חצי מעולם המוליכים למחצה, למרות שאנשים לא מודעים לכך. היקף השוק מוערך בכ-60 מיליארד דולר וצפוי לצמוח עד 2025 לכ-100 מיליארד דולר״.   טכנולוגיית הענן לא מהווה עליכם איום?  ״כל המידע שאנו מגבים בענן, בעצם מאוחסן בחוות אדירות של טכנולוגית זיכרון לא נדיף. בכל שנה אנחנו צורכים יותר זיכרון לא נדיף מאשר כמות הזיכרון שצרכנו בכל ההיסטוריה עד לשנה שעברה, ולכן זהו איננו איום אלא יתרון״.    איפה אתם עומדים כיום מבחינת מו"פ והתקדמות עסקית? "במרכז מחקר ופיתוח בו אנו עובדים, הגענו לשלב הסופי, הטכנולוגיה קיימת ועומדת בסטנדרטים של השוק. עברנו שלבים אחרונים של הכנה ומסחור, בדקנו שהכל יציב ועמיד והטכנולוגיה מוכנה לקראת ייצור מסחרי. אנחנו מנהלים מגעים עם חברות להבאת הטכנולוגיה למפעלים שלהם, ולבחון כיצד היא מוטמעת בפסי הייצור״.   ״הורדנו משמעותית את רמת הסיכון של סטארט-אפ. תמיד יש סיכון טכנולוגי אבל הוא מאד נמוך. הטכנולוגיה מוכנה, אנחנו מיועדים לעבור למפעל ייצור מסחרי ולהגיע להסכמי מסחור ראשוניים כבר בשנה הקרובה, גם עם מרכזי ייצור וגם עם לקוחות שירכשו את הטכנולוגיה. המניה שלנו מגיבה בהתאם וקפצה בחודשים האחרונים, לצד מחזורים מאד גדולים, אנשים מתלהבים״.    למה דווקא להיסחר באוסטרליה? אתם לא מעדיפים שווקים עם יותר חשיפה ?  ״כאשר החברה הוקמה, עשינו צעד חריג. באותו שלב, הגיעה משלחת לארץ מהבורסה באוסטרליה וחיפשו חברות טכנולוגיות, זה השתלב מאד טוב עם מצב דאז. לפני כמה חודשים עשינו גיוס, וכעת אנחנו תחת הזרקורים האוסטרליים. אולי זה לא המקום הטבעי לחברות שבבים, אין שם אנליסטים טכנולוגיים שבאמת מבינים אותנו, מצד שני זה שוק שהוא מאד פתוח לטכנולוגיות חדשות, שוק שבו אנשים פתוחים לסיכון בחברות סטארט-אפ ובסה״כ אנחנו די מרוצים. את הגיוס האחרון ביצענו בסבב די מהיר, גייסנו סכום די גדול שמאפשר לנו אורך נשימה קדימה״.    כמה גייסתם? לכמה זמן זה מספיק?  ״גייסנו פחות או יותר 6 מיליון דולר, ובקופה יש כ-9 מיליון דולר אוסטרלי. בשביל לפתח את הטכנולוגיה שלנו, נדרש מרכז ייצור מאד מתקדם, כאשר הזול ביותר עולה יותר ממיליארד דולר. אפילו לאפל ולקוואלקום אין אחד משלהם. עשינו שיתוף פעולה עם חברת LETI  הצרפתית, כשברקע ממשלת צרפת רוצה למשוך חברות טכנולוגיה, ולכן על כל יורו שאנו משלמים ל-LETI  אנחנו מקבלים 60% בחזרה, זה מאפשר לנו לעבוד בתקציב נמוך מאד. הכסף יספיק לנו עד לסוף השנה הבאה״.    מי המתחרים שלכם, החברות הגדולות לא נכנסות לתחום?   ״יש מספר חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיה זיכרון חדשה, ניתן לספור אותם על יד אחת. זה תחום מאד קשה, צריך השקעה מאד גדולה, מתקנים מתאימים וצוות מיומן. מן הצד השני, יש ביקוש מאד גדול. היתרון שלנו עליהם הוא ענק, כל החברות מפתחות טכנולוגיות עם חומרים לא סטנדרטיים, וכפי שציינתי מקודם, זוהי אחת הבעיות הגדולות שקיימות בייצור שבבים. אנחנו פיתחנו טכנולוגיה מ-100% רכיבים סטנדרטיים שמתאימים לכל מפעל ייצור.   ״בעולם הטכנולוגי, ובעיקר בעולם המוליכים למחצה, לחברות הגדולות קשה להתמודד עם טכנולוגיות חדשות. הם מעדיפים לרכוש את הסטארט-אפים שמפתחים את הטכנולוגיה הנדרשת. זה קורה כל הזמן. המשקיעים שלנו מסתכלים על זה בעיניים האלה, אני כל הזמן אומר שאני רוצה לבנות חברה מספיק גדולה, כשנקבל הצעות נוכל לסרב להם״.    ״אנחנו עכשיו בתהליך רישום פטנטים, כל כמה חודשים יוצא רישום חדש של פטנט, רק בשנה האחרונה כבר רשמנו 8 פטנטים״.    איך אתם עשיתם זאת ואחרים כשלו?  ״לפני הטכנולוגיה יש אנשים, אנחנו סטראט-אפ עם אחד הבורדים המרשימים אי פעם. דדי פרלמוטר, יו״ר החברה, היה מועמד מספר 2 למנכ״לות אינטל העולמית, כל המוצרים של אינטל עברו תחת ידיו. יואב ניסן כהן משמש כדירקטור ובתפקיד בחברה במשרה חלקית, יואב שימש כמנכ״ל של חברת ״טאואר סמיקונדקטור" במשך 10 שנים, ואף ביצע את הדוקטורט שלו תחת פרופסור פורמן שהמציא את תחום הזיכרון הלא נדיף. אטיק ראזה, שהפך את AMD לאחת החברות החזקות בתעשייה, ומתחרה הגדולה של אינטל, נמצא בבורד.    "וגם יתר הצוות שלנו, אם זה אנשי התפעול והשיווק, כולם בעלי ניסיון רב ופעלו בחברות הגדולות בעולם. אני בעל ניסיון של 40 שנה בתחום המוליכים למחצה ואחראי על כמה סטארטפים בעבר. זה צוות שבתעשייה המשקיעים מסתכלים עליו״.    מה מונע מחברות להשתמש בטכנולוגיה שלכם?  ״הרבה חברות מחפשות טכנולוגיה כזאת, השוק מאד חם עכשיו. התגובה האנושית כאשר יש טכנולוגיה חדשה היא הססנות, אף אחד לא רוצה להיות שפן ניסיונות. כולם רוצים לראות שהמוצר עובד אצל מישהו ואז לקחת אותו לעצמן. ברגע שהלקוח הראשון יראה את החיסכון בעלויות ואת היתרון הטכנולוגי, הדלת שלנו תיפתח אל כל השוק. המכירה הראשונה קשה מה-100 אחריה, זהו האופי האנושי, אבל תמיד יש את האדם עם מספיק חזון שיתפוס את הפוטנציאל״.    מה המטרות שלכם כעת?  ״להתחיל למכור. להתחיל למכור. להתחיל למכור. לעבור למפעל ייצור מסחרי, למצוא לקוח ראשון שיממש את הפוטנציאל וירוץ איתו קדימה. הגענו תוך 4-5 שנים לייצור, המתחרים שלנו עובדים כבר 10 שנים ונמצאים מאחורינו. הטכנולוגיה היא מאד רוחבית ושמשמת את כל העולם, זה מאתגר מצד אחד כי לכל חברה יש דרישות שונות, אבל הפוטנציאל הוא בלתי נגמר.    ״זוהי תקופה מרתקת ומלהיבה, אנחנו באנרגיות מאד גבוהות. עכשיו מתחילה התקופה של הכיף אחרי שנים של עבודה מאד קשה.״