"לפד' באמת נגמרה התחמושת, רק הממשל יכול להציל"

מאז המשבר הכלכלי של 2008 הבנקים המרכזיים בעולם הפכו לשחקנים המרכזיים בשווקים. במקרים רבים, יו"ר הבנקים הפכו לכוכבים בתקשורת כאשר כל התבטאות שלהם מצליחה להשפיע על כלל השווקים בעולם. עם זאת, הייתכן שלבנק המרכזי הגדול בעולם נגמרה התחמושת להתמודדות עם האטה בכלכלה הריאלית?

בטור דיעה מפתיע במיוחד, מסביר וויליאם דאדלי, מי שהיה בעבר נשיא שלוחת הפד' בניו יורק, מדוע לדעתו התמריצים של הפד' כבר לא עובדים על הכלכלה הריאלית ומדוע רק הממשל האמריקני יכול להציל את כלכלת ארה"ב.

"אף בנק מרכזי בעולם לא ירצה להודות שנגמרה לו התחמושת. לרוע המזל, הבנק המרכזי בארה"ב קרוב לנקודה זו. המשמעות היא שהשגשוג העתידי של ארה"ב תלוי יותר מתמיד בתוכניות ההוצאה הממשלתית - דבר שעל הנשיא והקונגרס להכיר בו.

תמיד יש משהו שהפד' יכול לעשות - זה יכול להיות הורדת הריביות לטווח הארוך ע"י רכישת אגרות חוב ואג"ח מגובה משכנתאות, או ע"י התחייבות לשמור על הרכישות לתקופה ארוכה. הפד' יכול להבטיח כי יותיר את הריביות הקצרות טווח ברמה נמוכה לתקופה ארוכה או עד שהאינפלציה והאבטלה יגיעו ליעדים מסויימים. הבנק יכול לקבע את הריביות הארוכות  (שליטה על העקום) והוא יכול אפילו להוריד את הריביות לרמה שלילית.

אבל פועולות אלו מפספסות את הנקודה העיקרית. גם אם הפד' יעשה יותר ויותר, הוא לא יספק תמיכה גדולה יותר לכלכלה הריאלית. הריביות כבר ברמה הנמוכה ביותר שהן יכולות להיות והתנאים הפיננסיים מרחיבים במיוחד. מחירי המניות גבוהים, כאשר המשקיעים דורשים פיצוי קטן בלבד על לקיחת סיכונים נוספים. הדולר החלש כבר תומך ביצוא האמריקני. כאשר הריבית על משכנתאות ל-30 שנה נמצאת ברמה של 3%, האם הורדה נוספת של 0.5% ע"י פעולות של הפד' יעשו הבדל משמעותי? בקושי. שוק הנדל"ן בארה"ב כבר פועל היטב. 

יותר מכך, הגירוי שמספקות הריביות הנמוכות מתפוגג בהכרח. הורדת ריביות מחזקת את הכלכלה בכך שהיא מביאה את הפעילות העתידית להווה: כסף זול מעודד אנשים לקנות בתים ומכשיר חשמל עכשיו ולמא מאוחר יותר. אבל כאשר העתיד מגיע, פעילות זו חסרה. הדרך היחידה להמשיך את העיניינים היא להוריד את הריבות עוד יותר, עד שהן מגיעות לגבול התחתון של הריביות. בארה"ב הגבול הוא 0%. 

כאשר הריבית נותרת נמוכה לאורך תקופה ארוכה, מדיניות זו עשויה אפילו לגרום לזנק. בארה"ב, המדיניות המוניטרית של הפד' כבר דחפה את אגרות החוב ומחיר המניות למחירי שיא, כך שהתשואה העתידית צפויה בהכרח להיות נמוכה יותר. תשואה של 0.7% על אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 10 שנים אפילו לא מכסה את ציפיות האינפלציה. כתוצאה מכך, האזרחים בארה"ב נדרשים להגדיל את החיסכון שלהם. 

גם אם האזרחים לא חוסכים כעת, התשואות הנמוכים בשוקי האג"ח בסופו של דבר יגבו מחיר. קרנות הפנסה הממשלתיות והמקומיות לדוגמה, יתקשו לעמוד בהתחייבויותיהן. כדי להשלים את הפער, המדינות יצטרכו לעלו מיסים או לקצץ את ההטבות למבוטחים. כל אחת מהפעולות תשאיר אנשים עניים יותר, דבר שידכא את הצמיחה.

אז מה צריך לעשות כעת? ללא ספק, הפד' צריך להמשיך להתחייב להשתמש בכל הכלים לרשותו. עם זאת, הם חייבים להדגיש כי המדיניות המוניטרית של הבנק יכולה לספק תמיכה מוגבלת בלבד לכלכלה. זהו התפקיד של המחוקקים בארה"ב להעניק לכלכלה את מה שהיא צריכה. המשמעות היא שהמחוקקים בארה"ב צריכים להציג תוכנית תמריצים פיסקלית גדולה". 

נזכיר כי הטור של דאדלי מגיע ברקע לכישלון של המחוקקים בארה"ב להגיע להסכמות על תוכנית תמריצים פיסקלית. עם זאת, נציין כי הסבירות להשקה של תוכנית תמריצים מיד לאחר הבחירות גבוהה במיוחד.