מיתון? האמריקאים הוציאו 14% פחות בבלאק פריידיי וסייבר מנדיי

מקור השם בלאק פריידיי מגיע מהעיר פילדלפיה, בשל משחק פוטבול בין צבא היבשה לחיל הים האמריקאי שהיה נערך אחרי חג ההודיה. המשחק היה מביא עשרות אלפי אנשים לצפות, מה שהפך לכאב ראש אמיתי עבור השוטרים המקומיים, שהחלו לכנות את היום "יום שישי השחור", או בלאק פריידיי.

למרות שוורסיה כזו או אחרת של חג הקניות קיימת כבר לפחות 100 שנה, הקמעונאים בעיר החלו להשתמש בשם ומשם הוא הפך ליום חג לאומי עבור הצרכנים והקמעונאים, שהשתמשו במילה שחור בצורה אחרת לחלוטין. כלומר, הם עברו לשחור, כלומר לרווח – ע"ש הדיו השחור שהיו ממלאים את הטפסים.   עבור לא מעט קמעונאים בארה"ב, גם הבלאק פריידיי וגם אחיו הצעיר, הסייבר מאנדיי, הם בעלי חשיבות עצומה לשורה התחתונה, כשלעיתים רבות מדי, בולמוס הקניות של 5 הימים הללו שלאחר חג ההודיה מאפשר לקמעונאים להיות רווחיים. וולמארט WALMART (WMT) ואמזון AMAZON (AMZN) אולי פחות תלויות במכירות האלה, אבל ארה"ב היא לא רק הגולייתים ששולטים בשוק ורבים וטובים סובלים ויסבלו מהירידה במכירות.

מה הנתונים אומרים? ימי המכירות הללו – שהולידו חיקויים כמו יום הרווקים בסין, נגיע לזה – גדלו משנה לשנה. ב-2016, 100 מיליון אמריקאים הגיעו לחנויות פיזיות לקנות בבלאק פריידיי וסך המכירות הכללי, כולל המקוונות, הגיעו ל-7.9 מיליארד דולר. בשנה שעברה, רק המכירות ברשת הגיעו ל-7.4 מיליארד דולר, לעומת 1.9 מיליארד ב-2013. בקיצור, האמריקאים אוהבים את הימים האלה, אפילו מאוד. זה טוב לצרכנים, לקמעונאים ולכלכלה האמריקאית בכלל.   אבל השנה המגמה התהפכה. לא רק שהייתה ירידה מהותית בהגעה של האמרקאים לחנויות הפיזיות, הם גם הוציאו פחות – הרבה פחות – כולל באינטרנט. לפי איגוד הקמעונאים האמריקאים, המכירות התכווצו פר לקוח מ-362 דולר ב-2019, ל-312 דולר ב-5 ימי המבצעים, כשבשנה שעברה 190 מיליון צרכנים קנו ב"חגים", לעומת 186 מיליון השנה.   בסייבר מאנדיי לבדו הייתה עלייה של 15% ברכישות אונליין לעומת אשתקד והגיעו ל-10.8 מיליארד דולר. אבל מה שברור הוא שהמכירות ברשת לא הצליחו למלא את החור שהקמעונאים חשו עם ירידה של 37% בתנועה בחנויות.   באיגוד הקמעונאים האמריקאי אמרו כי הירידה נובעת מהעובדה שחנויות רבות החלו להעניק מבצעים כבר מחודש אוקטובר, מה שהוביל לירידה במכירות. אבל זה נכון רק אם מתעלמים מהעובדה שהאבטלה בארה"ב מרקיעה שחקים, מהעובדה שאין עדיין חבילת תמריצים למשק – כשהשיחות בין הדמוקרטים לרפובליקאים עדיין תקועות – וחוסר הביטחון הכללי שנובע לאחר שקרוב ל-14 מיליון בני אדם – למעלה מ-4% מהאוכלוסיה, שעומדת על כ-330 מיליון בני אדם – כבר נדבקו בקורונה (נדבקים מאומתים) ו-271 אלף בני אדם מתו מהמגפה.   איך תשפיע המגפה על השורה התחתונה של הקמעונאים? "תקופת החגים הולכת להיות תקופה קשה לקמעונאים רבים", אמרה פאולה רוזנבלום ממכון המחקר RSR לוושינגטון פוסט. "הרבה קמעונאים מצליחים לנקות מדפים, אבל מאות ואלפי קמעונאים עצמאיים כבר פשטו רגל ונראה שהמצב הולך להחמיר לפני שהוא הולך להשתפר", הוסיפה.   "מדובר בהתאוששות דו ערכית", המשיכה. "אחוז החסכונות גבוה, אבל האפשרות לפינויים מסיביים של שוכרי דירות חזרה להיות על השולחן ועדיין אין תוכנית תמריצים חדשה באופק. להרבה מאוד אנשים, חג המולד הקרוב לא יהיה שמח כל כך", סיכמה.   אבל המכה של מרבית הקמעונאים האמריקאים היא כפולה. למה? השנה מרבית הקמעונאים האמריקאים לא הרוויחו מספיק (יחסית לעבר) ביום הרווקים הסיני של עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), לאחר שלא פחות מ-55% מהצרכנים הסיניים הודיעו שבכוונתם להתמקד במוצרים מקומיים, לנוכח ההשפעות של מלחמת הסחר על הסנטימנט הצרכני שם – יחד עם שינוי המדיניות הסיני להתבסס על צריכה פנימית.   אמנם אפל APPLE (AAPL) ונייק NIKE (NKE) חצו את רף ה-15 מיליון דולר במכירות, אבל הן 2 החברות האמריקאיות היחידות שעשו זאת, בעיקר בשל העובדה שהן מייצרות בסין ומסוגלות לשחק על הרגשות הלאומיים הסיניים. אז הקמעונאים האמריקאים בעצם "נדפקו" 3 פעמים – בבלאק פריידיי, בסייבר מאנדיי וגם ביום הרווקים.     מה המשמעות של כל זה? קודם כל שארצות הברית, בשל הניהול הכושל של המגפה שם, מראה את הסימנים הראשונים של התמתנות הצריכה. מה שיותר חשוב זו השורה התחתונה של הקמעונאים בארה"ב. הם זקוקים לימי הקניות הללו כמו אוויר לנשימה – רק שכמו חולה קורונה קשה, כשתתחיל עונת הדוחות הבאה, נקווה שלא נגלה שלא מעט קמעונאים זקוקים להנשמה מלאכותית כדי לשרוד.