הסקטור הפיננסי מחבק את המחשב הקוונטי: "לא רוצים לאחר את הרכבת"
המהפכות הטכנולוגיות – שבעבר האנושות נזקקה לאלפי או עשרות אלפי שנים כדי לשכללן – הופכות יותר ויותר מהירות: בשנות ה-50 של המאה הקודמת מחשב היה בגודל של חדר ויכולות המחשוב שלו היו פחותות מהסמארטפון שנמצא אצלנו בכיס. כמובן, כמו בכל תהליך אחר, ככל שיש יותר שחקנים בזירה שמפתחים, מחדשים ומיישמים בשטח, הטכנולוגיות החזקות שורדות ומשנות את חיינו, כשגם ההסתגלות לטכנולוגיות הללו הופכת ליותר ויותר קלה.
כבר למעלה מעשור מדברים בעולם על מחשוב קוונטי. בניגוד למחשב רגיל, שמשתמש בביטים של 0 ו-1, אצל מחשב קוונטי ה-0 יכול להיות גם 1 ולהיפך, ביחידות שנקראות "קיוביט". השינוי שנשמע אולי זניח, מאפשר למחשב יכולות מחשוב חדשות ופותח עולם חדש של יכולות חישוביות, שאותו אנחנו רק מתחילים לגלות.
הסקטור הפיננסי תמיד ראשון לחבק טכנולוגיות חישוביות
הסקטור הפיננסי, תמיד היה בין הראשונים לקבל וליישם טכנולוגיות חדשות (Early Adopters), שיאפשרו לנהל כספים וסיכונים בצורה טובה יותר. עד כמה אחורה נמשכת מערכת היחסים הזו? ב-1959 בנק אוף אמריקה (BAC) שילב לראשונה מחשבים כדי לנהל את הספרים בצורה אוטומטית.
לכן, הכניסה של יכולות מחשוב קוונטיות למערכות הפיננסיות היא סימן חשוב לבאות עבור הטכנולוגיה ונותן לה זרז משמעותי לפיתוחים נוספים. המחשבים הקוונטיים לא יעשו את כל העבודה של המחשבים הישנים, אבל יהיו להם ייעודים ספציפיים שישרתו לא מעט זרועות של הסקטור, כמו גילוי מעשי רמייה וגידור סיכונים.
בכנס שנערך החודש, אמר ראש תחום המחשוב הקוונטי בגולדמן זאקס ויליאם זנג, כי המחשבים הללו "ישפיעו בצורה מהפכנית על הבנק", ועל הסקטור הפיננסי בצורה רחבת היקף. לפי חברת הייעוץ בוסטון קונסולטינג גרופ, מאז יוני השנה, הבנקים והמבטחים הגדולים בעולם כבר העסיקו למעלה מ-100 מומחים בתחום – גם בארה"ב וגם באירופה. מי כבר שם? ג'יי.פי מורגן (JPM), סיטיבנק (C), BBVA (BBVA) וסטנדרד צ'רטר (STAN.L), הם רק חלק מהשמות.
הטכנולוגיה בדרך, אבל כולם כבר רוצים לקחת חלק
כרגע, מה שמפריע לחברות לבצע הטמעה של המערכות הללו היא בעיקר המגבלה הטכנולוגית, כשחומרה היא הבעיה המרכזית, אבל גם היכולת של המחשב הקוונטי לתפקד לאורך זמן, בשל העובדה כי לא פותחו מחשבים מספיק חזקים. ב-IBM סבורים שהם יכולים לפתח מחשב של 1,000 קיוביט עד 2023 (של גוגל הוא "רק" 53 קיוביט), כשגם IBM וגם גוגל מדברות על פיתוח מחשב בעל 10,000 קיוביט עד 2030.
מייק ביירצ'וק, מחברת Q-CTRL שמפתחת תוכנות קוונטיות אומר שהרבה יותר קל להטמיע אלגוריתם כלכלי מאשר תהליך תעשייתי חדש וסבור כי בשל גודלו של הסקטור הפיננסי, כל שינוי קטן הוא בעל השלכות פיננסיות גדולות בתחום. אנליסטים בתחום צופים שבתוך 18 חודשים כבר יהיו אלגוריתמים קוונטיים, אבל כנראה שלוח זמנים יותר ריאלי נע בטווח של בין 3 ל-5 שנים.
"אף אחד לא רוצה לאחר את הרכבת הזו", אמר ביירצ'וק לאקונומיסט, "אבל החדשות הפחות טובות הן שגם אם תהיה פריצת דרך, יש סבירות שישמרו עליה בסוד, כדי להשיג יתרון עסקי. הרי ככה גם החלו את הסחר בתדר גבוה (HFT)", הוסיף.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.ו.... מה חתכתם באמצע? (ל"ת)שי 27/12/2020 21:51הגב לתגובה זו1 0סגור