המיליארדר חיים סבן: "הטלויזיה בעולם נופלת באותן רעות חולות"

כבר בתחילת שנות ה-90, עולם הברודקאסטינג, (השידורים הטלוויזיוניים בארה"ב), כבר הבין שחיים סבן – מי שהפך ברבות השנים למיליארדר שהונו האישי מוערך ב-2.8 מיליארד דולר ואחד מהיהודים המשפיעים בעולם – הוא לא פראייר. מאז שפתח את החברה שלו ב-1980 ועד עצם היום הזה, סבן עדיין נחשב לאחד האנשים המשפיעים בעולם השידורים האמריקאי והאירופאי.   נכון שהעולם הטלוויזיוני השתנה מקצה לקצה ב-30 השנים האחרונות, אבל בסוף, עדיין זה שוק שנשלט על ידי תאגידי ענק בינ"ל ובו יש כמה צמתים מרכזיים. סבן יושב על אחד מהצמתים הללו. בראיון שערך לעיתונות האמריקאית הוא ניתח את העסקאות המרכזיות מהשנים האחרונות בתחום המדיה בארה"ב, בהן העמדת חברת דיירקט טיוי למכירה, מיזוג דיסני ופוקס ועוד.   לאחרונה פורסם בוול סטריט ג'ורנל ש-AT&T AT&T INC מעוניינת למכור את חברת דיירקט טיוי, לפי שווי של 15 מיליארד דולר. ב-2015 רכשה חברת הטלקום הגדולה בארה"ב את דיירקט ב-49 מיליארד דולר, אבל יחד עם החוב זה הגיע לקצת יותר מ-67 מיליארד דולר. המטרה הייתה להגיע לכוח משולב של 26 מיליון בתי אב מנויים בארה"ב עם יכולת מוגברת למכירת באנדלים וגם מה שבוודאי היה מגדיל את ההכנסות מפרסום. זה לא עבד.   סבן, שישב בדירקטוריון של דיירקט באותה התקופה, אמר כי AT&T עשו את הדבר הנכון לשעתו, אבל נפלו בשל הבעיות המובנות של הטלוויזיה המשודרת. "AT&T עשו את הדבר הנכון כשהם קנו את דיירקט טיוי.

"אני הייתי בדירקטוריון של דיירקט והיא נמכרה ב-50 מיליארד, היום הם מוכרים אותה ב-15 מיליארד דולר", אמר סבן בלא מעט סיפוק. "הם נפלו קורבן לחולאים המסורתיים של עולם השידור המודרני, אז אפשר לומר שניצחנו", הוסיף.   הרעות החולות האלה הן אותן רעות חולות של הטלוויזיה בישראל: עלויות גבוהות מאוד על הפקת תוכן ותשתיות, מול תחרות הולכת וגדלה במסכים שמחוץ לטלוויזיה, כלומר המחשבים והסמארטפונים, שם גם אין להם את אותה הכנסה מפרסומות או ניטור של מידע על הרגלי השימוש של לקוחותיהם.   סבן גם התייחס למיזוג בין פוקס לדיסני ב-2019, בעסקה ענקית בהיקף של למעלה מ-71 מיליארד דולר. איל תקשורת אחר, רופרט מרדוק, החליט לפרק את 2 הזרועות הגדולות של החברה שלו ולהתמקד בקור ביזנס שלו – שידור חדשות וספורט. את יתר הערוצים: סרטים, סדרות ואולפנים מכר לדיסני. הסיבה: הוא הבין שאין לו יכולת להתחרות יותר ברמה הגלובלית.   "הייתי המום שמרדוק מכר, כי הוא לא אוהב למכור שום דבר", אמר סבן. "אבל הוא הבין שהוא גדול מדי להיות קטן וקטן מדי כדי להיות גדול. הוא ניסה לרכוש את וורנר כי הוא הבין שהוא צריך עוד גודל, גם ברמת ההפצה. כשבוב אייגר מדיסני בא אליו עם ההצעה הוא אמר בסדר, אני אלך מהכיוון הזה של מכירה. אבל אני מניח שלמרדוק יש מניות, אז הוא בסדר גמור", סיכם.