המחסנים בארה"ב מתמלאים והזעזועים הכלכליים בדרך

במאי אשתקד, פרופ' רפי אלדור העריך פה שנהיה עדים למלחמת סחורות, בעקבות סגירת הכלכלות מול הייצור הבלתי פוסק בסין. מה המשמעות? שהמחסנים יתמלאו בסחורות ללא קונים, מה שיביא לנפילה חדה ברווחיות של חברות מסחריות, שיורידו מחירים בניסיון להיפטר מסחורה ובעצם יכנסו למלחמה שהצרכן כביכול אמור להרוויח ממנה. בפועל הפגיעה בשורה התחתונה תוביל לפיטורים המוניים וקריסה בשווקים בניסיון לאזן את המאזנים של החברות המקרטעות.   אם זה יתגשם, זה הולך לכאוב. כי מה שקורה כרגע, מזכיר במידה מסוימת את התנאים שלפני המשבר הגדול של 1929, שהפיל את המדדים בוול סטריט, כשאז לקח להם 25 שנה להתאושש מהנפילה החדה והשבר הכלכלי שנוצר.   נקודות השקה נוספות לתקופה ההיא היא האופטימיות בשווקים, כשבעשור שלפני הנפילה הגדולה מדד הדאו ג'ונס עלה ב-400%, במה שכונה שנות ה-20 השואגות, בשל הניצחון האמריקאי במלחמת העולם הראשונה והשפע הכלכלי שהניצחון הביא עמו. ההבדל המהותי, נכון לכרגע, הוא מדיניות הפד', שהיום הרבה יותר מעורב ואף הוריד את הריבית כדי להתמודד עם השפעות המשבר – מה שב-1929 לא קרה ובכך העמיק את השבר.   כל המחסנים בלוס אנג'לס מלאים לאחר הרבעון הראשון של 2020, שבו סין נסגרה בשל המגפה, הדרקון האדום חזר לייצר כמעט בכל הכוח, יחד עם מדיניות של צמיחה מבוססת על כוח הקנייה של מעמד הביניים המתחזק במדינה. השבוע הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו המעודד רכש של מוצרים המיוצרים בארה"ב בניסיון לעודד צריכה אמריקאית שנפגעה בעקבות המגפה, אבל גם בניסיון להחזיר את הייצור לארה"ב, שסובלת, נכון לכרגע, מ-6.7% אבטלה.   בימי הקניות המסורתיים של בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי וגם תקופת הקריסמיס, היו ירידות משמעותיות ברכישות של האמריקאים שלרוב מסתערים, פיזית ודיגיטלית, על הסחורות של הקמעונאיות. גם בסין העצמאיים והעסקים הקטנים מתקשים להתאושש מהשפעות המגפה, יחד עם התחלה מחודשת של סגירת מחוזות בסין בשל התפרצות מחודשת של הקורונה בשטחה.   נכון לכרגע, יש לחץ מאוד כבד על המחסנים, כשהמלאים ממשיכים להצטבר ללא רוכשים לסחורות. עד כמה הבעיה יכולה להיות אקוטית? כמות הסחורות המיובאות לארה"ב בדצמבר האחרון עלו ב-23% ביחס לסחורות שיובאו בחודש המקביל ב-2019. המשמעות של זה? לא פחות מ-42 ספינות משא עוגנות מחוץ לנמל בלוס אנג'לס שממתינות לפרוק את סחורתן, מאחר ואין מחסן אחד פנוי במרחק של 100 ק"מ מהנמל. תוסיפו לזה מחסור בעובדי נמל בשל הקורונה ומה שמקבלים הוא סיר לחץ על היבואנים ועל המלאים.   "זה מטורף", אמר פיל לוי, כלכלן בפלקספורט, חברת שילוח מסן פרנסיסקו. "המחירים נמצאים בשיא והכול קורה במקביל, כי האנשים פועלים מתוך תחזית וצפי, אבל יש יותר מדי חוסר ודאות מוחלט", הוסיף.   הבעיה היא עולמית ולא ברור איך היא תיפתר מדובר בבעיה כלל עולמית, כשהסבירות היא שדברים יתדרדרו לפני שהם ישתפרו. עד כמה הבעיה אקוטית? לפי חברת אושן אינסייטס המספקת נתונים על מצב המסחר הימי הגלובלי, שליש מ-20 הנמלים הגדולים בעולם לא הצליחו להוציא ספינות עם סחורות בזמן. ויש לזה גם משמעויות בשטח. העלות של המוצרים התעשייתיים עלו בממוצע של 4.2% בחודש דצמבר האחרון וב-27% מאז אפריל.   זה פוגע בחברות. חברת WDFC, המייצרת את WD-40, דיווחה ברבעון האחרון שעלות הגבוהה יותר של המטען יחד עם עלויות גבוהות של אחסון, פגעו בשולי הרווח. גם יצרן הטלוויזיות ומערכות הסטריאו, באנג אנד אולפסון (BO.CO), נאלץ לעבור לשילוח אווירי יקר כדי להתמודד עם בעיית השילוח הימי העולמית.   "האתגרים הללו יצרו לחצים אינפלציוניים על החברה שלנו ועל חברות רבות נוספות", אמרה שלי סימסון, סמנכ"לית חברת השילוח ג'יי.בי האנט (JBHT) בשיחת המשקיעים האחרונה של החברה. "השוק צופה שהמצב ימשך עם לחצים אינפלציוניים על תעריפי ההובלה", הוסיפה.   מחירי השילוח המאמירים לא מספיקים כדי לייצר את הלחץ האינפלציוני, אבל השפעתם על מחירי הנפט והמשך הסיוע המוניטרי, צפויים לייצר מצב שבו אחרי סיום המגפה האינפלציה תעלה בחדות. אבל זה גם פוגע בייצור בארה"ב, מאחר והלחץ מקשה על המשך יבוא מסין, כשנכון לכרגע, השבר בשרשרת האספקה העולמית עדיין לא התאוששה מ-2020, כשכרגע התיקון לא נראה באופק.