מה תהיה האינפלציה בארה"ב ואיך זה ישפיע על השווקים?

הכלכלנים של חברת ניהול הכספים הגדולה בעולם - בלקרוק (BlackRock) שמנוהלת על ידי לארי פינק, פרסמו הערכתם כי האינפלציה בארה"ב תעלה ל-2.5%-3% בשנה במהלך 5 השנים הבאות. זו עלייה בקצב האינפלציה שעומד בשנים האחרונות על 1%-2%. יודגש כי יש כלכלנים שחוששים מאוד מעלייה בקצב האינפלציה ואף מזהירים מאינפלציה גבוהה יותר.  

"הנומינלי החדש הוא אחד משלושת נושאי ההשקעה של בלקרוק לשנת 2021 עקב מהפכת המדיניות שהחלה ב-2020 על רקע משבר הקורונה", אומרים כלכלני בלקרוק ומוסיפים - ציפיות האינפלציה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מאז אוקטובר 2018. ציפינו שממשלה דמוקרטית מאוחדת תאיץ את הנומינלי החדש, מכיוון שתמיכה פיסקלית משמעותית עשויה לחזק את הריסטארט הכלכלי, והמהלכים האחרונים אכן מגשימים תחזית זו. 

לקריאה נוספת:
> איך בונים חברת ניהול נכסים שמנהלת כ-9 טריליון דולרים ואיך מנהלים כזו? "בעדינות, עם מקל גדול ביד"
> "נוצר קרע בין היבוא ליצוא – זה מעלה את חוסנו של השקל"
> הפד' כבר לא מאמין שמודל החיזוי הבינלאומי עקומת פיליפס עדיין רלוונטי
> בכיר בפד: השנה נתחיל לראות תהליכים אינפלציונים שעוד לא ראינו
> אין תשואה בלי סיכון: ממה צריך להיזהר ב-2021

"אנו רואים הזדמנות לעלייה של תשואות נומינליות, זאת ככל שהאינפלציה תעלה, אך עם זאת מצפים שהפד יישען על עליות חדות. כתוצאה מכך, ניתן יהיה לראות תשואות נומינליות בטווח הקרוב, והתשואות הריאליות יוותרו שליליות"

כלכלני בלקרוק מתייחסים למדיניות של בנקים מרכזיים בעולם - "חלק מרכזי במהפכת המדיניות הוא מסגרת המדיניות המתפתחת של הבנקים המרכזיים הגדולים. הפדרל ריזרב הוביל את המהלך בכך שהוא אותת על נכונות לאפשר לציפיות אינפלציה גבוהות מדי לפצות על פספוסי העבר - תוך שהוא מתחייב לשמור על ריביות נמוכות בעתיד הנראה לעין. ישיבת המדיניות של הפד השבוע, שהשאירה את הריבית אפסית, מאוששת תפיסה זו.

"השינויים בתשואות מצביעים על כך שהשווקים כנראה יבחנו את החלטת הפד לרסן כל עלייה חדה בתשואות הנומינליות. זו חלק מהסיבה שאנחנו לא רואים את עליית התשואות הנומינליות כקו ישר. אחת מתופעות הלוואי האפשריות של הזינוק העצום ברמות החוב שנגרם עקב שינוי המדיניות היא שהעלאת הריבית תהפוך להיות טעונה פוליטית עבור הבנקים המרכזיים, ותקיפות של הבנק עלולות לפגוע בכל ניסיון לנרמל את המדיניות."

על ציפיות האינפלציה אמרו מומחי בלקרוק: "אנו צופים אינפלציה של בטווח של 2.5% -3% במדד המחירים לצרכן במהלך חמש השנים הקרובות. אינפלציה גבוהה יותר ועלייה מוגבלת בתשואות הנומינליות אמורות לשמור על תשואות ריאליות שליליות, ולתמוך בנכסי סיכון (מניות). בסביבה זו, הדולר האמריקאי עלול לחוות לחץ מכיוון שמשקיעים ככל הנראה יחפשו נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר מחוץ לארה"ב.

"אנו מאמינים שדולר יציב או חלש במהלך 12 החודשים הקרובים יתמוך בשווקים המתפתחים. אנו צופים שתהיה צמיחה חזקה יותר, אינפלציה גבוהה יותר ותשואות ריאליות נמוכות יותר, ושהפצת החיסון תאיץ בנקים מרכזיים להגביל את עליית התשואות הנומינליות. מבחינה טקטית אנו מעדיפים נכסים בסיכון – מניות ואשראי, למרות שיש סיכוי טוב לאי יציבות בנכסים אלה, כיוון שהשווקים עברו השנה שינויים משמעותיים. לטווח הארוך אנחנו ניטרליים במניות בהתחשב בערכן העולה, ואנחנו במשקל חסר באג"ח עקב הריבית הנמוכה והאינפלציה."

מומחי בלקרוק התייחסו גם לשוק העולמי ואמרו: "אנו צופים תזרים מתמשך לנכסים באסיה כיוון שמשקיעים גלובליים רבים לא מושקעים כלל כעת, ומצבה של סין במדדים העולמיים משתפר. הסיכונים לנכסים החשופים לסין כוללים את רמות החוב הגבוהות של סין, פיחות ערך היואן וסכסוכים בין ארה"ב לסין. אך אנו מאמינים שמשקיעים מקבלים פיצוי טוב על סיכונים אלה. מבחינה אסטרטגית אנו מעדיפים פיזור השקעות במגוון של מדינות וחשיפות לסין במשקל עודף, ומבחינה טקטית אנו מעדיפים להשקיע בשווקים מתעוררים, במיוחד במדינות אסיה - מעדיפים מניות EM (שווקים מתפתחים), במיוחד אסיה, ובמשקל חסר באירופה וביפן".

אבל יש גם מי שסבורים אחרת. פרופ' רפי אלדור אומר ש"ככל שהריבית הריאלית קרובה ל-0, נמשיך לראות עליות בשווקים. לדעתי לא תהיה אינפלציה כי למרות הגירעון הממשלתי הגדול, יש חיסכון של משקי הבית כי אנשים מפחדים, אז הם מוציאים פחות, ככה הביקושים יורדים, אז לדעתי לא תהיה אינפלציה". בראיון לביזפורטל הוא הסביר כי הוא סבור שלבנק ישראל אין באמת יכולת להשפיע על הדולר וסבור כי נראה גל של פיטורים בעקבות הדולר החלש

"הקפיצה בתשואות - התממשות תרחיש האימה של משקיעי האג"ח" אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס בתגובה לעליה בתשואה באג"ח ממשלת ארה"ב מעל המספר העגול - 1%. לדבריו "כדאי לזכור שהעלאות הריבית הגלומות אינן אומרות שהריביות אכן יעלו, ובמיוחד לא בישראל, בה המשך התחזקות השקל עלול בכל רגע, לפי בנק ישראל, להגיע לרמה שהשפעתה המקררת על הכלכלה תהיה לא לינארית, מה שייאלץ את בנק ישראל להעמיק את ההרחבה המוניטרית".

"באופן דומה, המשקיעים ממשיכים להעדיף רכישת אג"ח צמודות, בישראל בתשואות שליליות, כשהם משוכנעים שוב שאינפלציה אוטוטו מגיעה. בעשור האחרון ציפיות דומות התבדו ברובו המוחלט של הזמן והשאיר את מחזיקי האג"ח הצמודות עם תשואות נמוכות ואף שליליות".

מי שמסכים עם הציבור שמחזיק אג"ח הוא רונן קפלוטו, מנהל ההשקמי שעות הראשי בקסם קרנות ו-ETF שהסביר בראיון לביזפורטל שבד"כ הממשלות מדפיסות כסף דרך הבנקים המרכזיים שמעבירים אותו לבנקים המסחריים ושם הכסף נעצר. ואילו ב-2020, לראשונה, בגלל הקורונה, ממשלות רבות עקפו את הבנקים המסחריים והעבירו כספים ישירות לאזרחים, אם זה כמענקים, כתשלומי אבטלה, כפיצויים, וכו. וכך בעצם כמות הכסף שמוחזקת ע"י האזרחים - עלתה.

קפלוטו מעדיף כרגע אג"ח מקומיות, ארוכות וצמודות מדד. קפלוטו מסמן גם את האפיק הקונצרני שככל הנראה ייהנה מעליות המחירים. החלק המנייתי בתיק ייהנה ככל הנראה מהרוח הגבית שתביא לו העלייה באינפלציה שתתווסף לקטר הנוכחי בדמות הריבית האפסית ויחד ידחפו אותו מעלה ב-2021. 

ויש גם מי שבכלל מפקפקים ביכולתו של הבנק האמריקאי לשלוט בשווקים. דר' אביחי שניר ושלומי ממניה אומרים כי "לא הרבה מבינים את זה, אבל ההחלטה של הנגיד האמריקאי, ג'רום פאואל לנטוש את יעד האינפלציה לטובת "אינפלציה ממוצעת", היא הודאה במשהו שעד היום היה טאבו. כבר 12 שנים, מאז תחילת משבר הסאב-פריים, שכלכלנים מוניטריים מתווכחים על התפקיד של עקומת פיליפס בכלכלה המודרנית. ההודעה של פאואל אומרת שהבנק המרכזי האמריקאי מוכן לתת לכלכלנים להמשיך להתווכח כמה שהם רוצים. מבחינתו, הוא בחר בצד שלפיו, לפחות בינתיים, עקומת פיליפס מתה".