"הסיכון הגדול של 2021 הוא שהשוק מתמחר סיום מהיר של המשבר"

זה לא סוד שביחס לעולם, ישראל מתקדמת מאוד במתן חיסונים. ואנחנו באמת מתקדמים. נכון לכרגע, ניתנו כ-5.8 מיליון מנות של חיסונים מתוצרת פייזר (PFE) ומודרנה (MRNA), כשלמעלה מ-3.6 מיליון קיבלו את 2 המנות – כלומר למעלה משליש מהישראלים חוסנו. בשל כך, ישראל מהווה מקרה בוחן בינ"ל למדינות רבות בנוגע לאפקטים של חיסון המוני, בין אם ברמת התחלואה, ההדבקה, החזרה לשגרה עסקית ועוד לא מעט ברומטרים אחרים, כשכל העולם מצפה, ואפילו חושק בכך שיהיו חיוביים.

אבל האם ישראל היא באמת מקרה בוחן? לא בהכרח. כמו שהמגפה היכתה בכל מקום בצורה אחרת, גם מבצע החיסונים והמוטציות החדשות שמתפשטות, סביר להניח שישתנו ממקום למקום. לדוגמה ניקח את ארצות הברית, שנכון לכרגע רק 33 מיליון בני אדם קיבלו לפחות מנת חיסון אחת. כלומר פחות מ-1% מהאוכלוסייה קיבלה את 2 מנות החיסון. אז עם המוטציות הבריטיות והדרום אפריקאיות ועוד אי אילו מוטציות שצפויות להמשיך ולהפציע – כולל כאלה מוטציות שיכולות להגיע בתגובה לחיסון עצמו, כמו באיידס – יש ערובה שמבצע החיסונים שם יהיה יעיל? רק הזמן יגיד.

השוק אופטימי במסווה 
בכל מקרה, כשמגיעים לשווקים, מאז מארס השחור של 2020, אז כל המדדים והמניות בעולם קרסו בחדות, רק כדי לחזור ולהתאושש באפריל בעקבות הזרקות אשראי אדירות של הפד' לשוק הריפו ופעילויות הרחבה כמותית באופן כללי, כמו גם התערבות מסיבית מצד ממשלות העולם במשבר.

בתחילת מארס שנה שעברה, מנכ"ל ברקליס ישראל, אילן פז, העריך שלשוק ייקח עד 15 חודשים להתאושש מהמשבר. באותו היום של הראיון אגב, ישראל נכנסה לשוק הדובי בעקבות המגפה. הוא טעה. אבל כולם טעו מאז וימשיכו לטעות על גלי ההדף שמספקת לנו המגפה. באותה עת, ההערכה שלו הייתה פסימית יחסית לשוק.

היום, 11 חודשים לאחר אותו ראיון, רואים שאותה הפסימיות הייתה גם היא בעצם אופטימיות במסווה. כך גם המצב בשווקים. אופטימיות במסווה. למרות הנתונים הלא כל כך מעודדים בכלכלה הריאלית, שטרם החלה באמת את תהליך ההתאוששות, מרבית המדדים וחלק ניכר מהמניות, כמעט ואינם מפסיקים לעלות מאז אפריל אשתקד.

אמנם יש איזה תיקונונצ'יק פה, או איזו ירידה שם – הכול בדרך כלל בשל מאזן הפד', למרות שגם הראלי בגיימסטופ השפיע – אבל העקום הכללי הוא למעלה בחסות הריבית האפסית שמוזילה את הכסף ופחות או יותר מחייבת להשקיע את הכסף במניות, אג"ח, נדל"ן או כל סוג אחר של השקעה שלא כולל את שכיבתו של הכסף בבנק.

אפשר לומר את זה ביתר שאת מאז שפייזר וביונטק (BNTX) הציגו את החיסון הראשון שאושר על ידי ה-FDA בפחות מ-4 שנים. אז, דיברנו בצדק על תחילת הסוף של המגפה. כי נקודת הציון הזו באמת מסמלת את סיום השלב הראשון במגפה ותחילת תקופת המעבר לקראת סיומה. השאלה האמיתית היא מהי משכה של תקופת המעבר הזו – תשובה עדיין אין.

"הסיכון הגדול הוא תמחור יציאה מוקדמת מהמשבר"
בבנק ההשקעות פימקו סבורים שהאופטימיות הזו מסוכנת לפורטפוליו שלנו. "אחד מהסיכונים הגדולים לשווקים ב-2021, הוא הימור על כך שהחיסונים יביאו לסיומה המהיר של המגפה", אמר רוברט מיד, ראש מחלקת אסיה ואזור הפסיפי בבנק בראיון לבלומברג. "כנראה שהסיכון הגדול ביותר הוא תמחור מוקדם של יציאה מהמגפה, כשלשווקים מאוד קל להפוך לאופטימיים מדי", הוסיף.

אגב, גם מיד קצת אופטימי. להערכתו יש סיכוי לא רע שנראה את האינפלציה עולה באופן יחסי, כשנראה חזרה לצמיחה בכלכלות המתפתחות אבל גם באלה המפותחות. מיד אומר שהאסטרטגיה שלו לשווקים בנויה על כך שהכלכלות יראו עלייה במחירים, אבל יעדי האינפלציה לא יצליחו להדביק את הפער לידעים של הבנקים המרכזיים, בשל העובדה שהריבית הנמוכה תישאר לפחות בין 3 ל-4 שנים.

"אינפלציה זה משהו שצריך להיות מודאג לגביו, אבל אני לא רואה סכנה באופק של 12 החודשים הקרובים", המשיך. "אנחנו לא חושבים שנראה תמחור מחדש משמעותי של עקום התשואות, מאחר והבנקים המרכזיים צופים בשוק ומודאגים משיפט בעלויות ההלוואה לרוחב הכלכלה כולה".

פימקו הורידה את עמדת תשואת היתר על מכשירים הקשורים לאינפלציה. הריבית הריאלית לאג"ח של משרד האוצר האמריקאי ל-10 שנים – מה שמהווה אינדיקטור לאינפלציה ממוצעת בשווקים לעשור הקרוב – עלה למעלה מ-25 השנה, בשל האופטימיות בקשר למבצע החיסונים והתאוששות בצמיחה, לאחר שבאמרס עמד על 0.5%.