ישראל תדביק את הפער הרגולטורי בנוגע לענקיות הטק? לא כל כך מהר

לפני למעלה מעשור, במשרדי גוגל (GOOG) שהיו אז במגדל רובינשטיין בתל אביב, הייתה כתובה בגדול הסיסמה: "Do no evil". בתרגום חופשי זה "לא עושים שום רע". מי שהיגגו את המשפט הסמי-פילוסופי הזה, היו מייסדי החברה, לארי פייג' וסרגיי ברין, שרצו להעניק לגוגל, שכבר אז הייתה ענקית גלובלית, מעטה של נחמדות. זאת בניגוד לדימוי "האח הגדול" האורווליאני שהחל לדבוק בה, בשל שליטתה האבסולוטית בחיפושים המקוונים, בדואר האלקטרוני באמצעות הג'ימייל ובפרסום המקוון המצריך טרגוט ואיסוף מידע מסיבי על גולשים - גם שלא בהסכמה.

מאז ועד היום עברו הרבה מים בנהר. הסמארטפונים וההשתלטות על אנדרואיד, כמו גם כניסה לבינה מלאכותית וזרועות טכנולוגיות נוספות, הפכו את גוגל למונופול המידע שכנראה שני במאגריו רק לסוכנות הביון הגדולה בארה"ב, ה-NSA. כנראה שגם אם יקחו לגוגל את כל ההכנסות מפרסום, הכוח שלה על זרימת המידע הוא נכס שקשה לכמת בכסף.

כמה הכוח הזה גדול באופן תיאורטי? נניח מחר בבוקר, ובהינתן וזה יראה עסקית-לוגית לחברה, בהינף כמה קליקים בכמה מקלדות, טכנית היא יכולה להעלים את השואה מכל שרתי החברה. כלומר חיפוש בגוגל לא יניב לך אף תוצאה שקשורה לשואה. את מלחמת העולם השנייה תוכלו למצוא, אבל השואה אעפס - זה כוח מוגזם מדי. 

כמה הכוח הזה גדול באופן מעשי? שוויה של אלפאבת הוא 1.4 טריליון דולר. ההכנסות שלה ברבעון 4 של 2020 עמדו על קרוב ל-57 מיליארד דולר, כשההכנסות לשנה כולה עלו ב-13% ביחס ל-2019 והגיעו ללמעלה מ-182 מיליארד דולר. זה קרוב ל-595 מיליארד שקל, שזה כמעט פי 1.5 מתקציב המדינה האחרון שלנו שאושר על 420 מיליארד שקל.

עוד סיבות למה גוגל כנראה חזקה מדי? ועדה בין משרדית של הסנאט קבעה שמדובר בחברה בעלת מאפיינים מונופוליסטיים, כשגם הרגולטורים באירופה פועלים לצמצם את כוחה של החברה בשנים האחרונות, ששולטת דה פקטו בפרסום המקוון שאינו בפייסבוק (FB) או באמזון (AMZN).

גוגל איימה לסגור לאוסטרליה את החיפוש
עוד סיבה? רק לאחרונה גוגל איימה על אוסטרליה כי תסגור את שירותיה ביבשת. למה? כי המחוקקים שם העזו להכריח את החברה לשלם למוציאים לאור של חדשות כסף על התוכן שאליהם נחשפים הגולשים באמצעות פלטפורמות החברה, בעיקר בחיפוש, אבל לא רק. בינתיים, האיום לא מפחיד את הממשלה האוסטרלית. 

"הטיוטה תהפוך לחוק בקרוב מאוד", אמר שר התקשורת האוסטרלי פול פלטשר ל-CNBC אתמול. "הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי באוסטרליה מצפה שעסקים שעושים עסקים בשטחינו יעמדו בחוקים שאנחנו קובעים", הוסיף.

לפי החוק החדש, גוגל ופייסבוק יצטרכו להגיע להסכמה עם המוציאים לאור של חדשות על מחיר מוסכם בעבור שימוש בתוכן שלהן. אם הן לא יצליחו להגיע להסכמה, מגשר מטעם הממשלה יקבע את הסכום.

גוגל ופייסבוק, כאמור לא ממש אהבו את זה. מנוע החיפוש של גוגל מחזיק קרוב ל-95% מהשוק באוסטרליה, שלה גודל אוכלוסייה שעולה על 25 מיליון בני אדם. חסימת אוסטרליה לגוגל תביא לעצירה חורקת של שירותי האינטרנט המקומיים עם נזקים פוטנציאליים למרבית העסקים המתבססים על שירותי הפרסום של החברה. במקביל, פייסבוק הודיעה כי לא תאפשר לאוסטרלים לשתף חדשות מקומיות ועולמיות ברשתות החברתיות שלה, כולל באינסטגרם.

שוב, באוסטרליה לא התרגשו. ב-2018 אמזון כבר חסמה גישה של האוסטרלים למוצרים בפלטפורמה שלה, אבל לבסוף חזרה בה. "אנחנו רוצים שפייסבוק וגוגל יישארו באוסטרליה, אבל הם יצטרכו לעמוד בחוק האוסטרלי", הוסיף פלטשר.

באיחור אופנתי - עכשיו גם בארץ בודקים את חברות הענק
בכתבה שפרסמנו כאן לפני שנה תחת הכותרת: "לא תחרותית: בצד של מי את מיכל הלפרין?", ביקרנו, בין היתר, את חוסר המעש של יו"ר הרשות מול שני המונופולים ששולטים בשוק הפרסום המקוון העולמי וגם כאן בישראל. התשובות שלה אז, היו מתחמקות במקרה הטוב ועל גבול החוסר ידע במקרה הרע.

"אין הכרזה על קבוצות ריכוז אלה ע"פ חוק", אמרה אז הלפרין במפגש עם דירקטורים במשרדי פרטנרס אנד קו, באירוע שנערך בחסות משרד עו"ד ארדינסט ואיגוד הדירקטורים. "אני צריכה לדעת מה לבוא ולהגיד להם. כרגע אני לא יודעת. נכון שהפרסום המסורתי בעיתונות נפגע. בטלוויזיה פחות. זה שהאינטרנט מאתגר את העולם הישן לא מעיד על מונופול או דואופול".

אז עכשיו הלפרין כנראה מצאה מה לומר להם, כי לאחרונה החלה לבדוק את התנהלות החברות בניסיון להתאים את הרגולציה בישראל לזו שצוברת תאוצה באירופה וגם – אמנם לאט יותר – בארה"ב.

בהודעה שהוציאה רשות התחרות נטען כי למרות שענקיות הטכנולוגיה מסייעות לעסקים הקטנים ומאפשרות להם להגיע לקהלים גדולים מאוד, "ככל שפלטפורמה מקוונת נעשית מרכזית יותר עבור תחום עיסוק מסוים, כך גדלה התלות של המשתמשים העסקיים והפרטיים בה. היתרון המובהק של הרשת הגדולה מול המשתמש הקטן עלול להתבטא בפרקטיקות בלתי הוגנות, בתנאי סחר לא קבילים ועוד", כתבה הלפרין.

הרשות ממליצה לאמץ חקיקה דומה לרגולציה האירופית, כשהכוונה היא להחיל את כלל ההוראות ביחס להוגנות ושקיפות כפי שקבעו הרגולטורים באירופה. אבל בואו לא נעצור את הנשימה. הרשות רק בתחילת התהליך ועדיין לא גיבשה המלצות סופיות, כשכרגע נפתחו מספר נקודות להתייחסות הציבור כמו: אילו פלטפורמות מקוונות צריכות להיות מוכפפות לרגולציה בישראל, אילו כללים מתוך הרגולציה האירופית יש להחיל בישראל ומהו מנגנון האכיפה המתאים בישראל? בקיצור, זה יקח לא מעט זמן וסביר להניח שהתהליך יסתיים הרבה אחרי שהלפרין כבר תסיים את תפקידה.

לסיכום נחזור רגע ל"אי עשיית הרוע" של גוגל. על פניו, גם אז הרעיון אמנם נשמע נהדר, אבל אובייקטיבית, כנראה שפחות. למה? פייג' וברין יכלו לבחור לומר את ההפך, כלומר "עשו רק טוב", אבל הם בחרו בדרך השלילה.

מה זה אומר? מהטרמינולוגיה עצמה אפשר להבין ששורש הרע כבר היה עמוק בתודעה שלהם. קשה שלא בשל אופי העסק והיכולת להישאר "טובים" ככל שהופכים לגדולים יותר ודורסניים הרבה יותר.

מאז כבר הואשמה החברה בלא מעט פרקטיקות מפוקפקות, כאלה שתוקפות כל חברה בעלת אופי מונופוליסטי, חלקן על גבול הפליליות. החברה מואשמת שוב ושוב בפגיעה בתחרות, כמו גם חדירה מוגזמת לפרטיות הגולשים, כולל מעקב באמצעות האנדרואיד ואפילו קריאת הדואר ללא הסכמה.

אז כשיש חברות שלמעט מדינות יש כוח כשלהן ושבמשיכת כמה מקשים יכולה להעלים את האירועים הכי משמעותיים בהיסטוריה האנושית מהאינטרנט, הגיע הזמן להגביל את כוחן של גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל (AAPL) ודומותיהן – הבעיה היא שקל יותר להגיד מאשר לעשות; אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.