הקורונה כמשל: מה קרה למי שהחזיק תיק של 60% מניות לפני המשבר?

מדיניות השקעה מקצועית כוללת אפיון אישי; הבוחן את המיצוב (מה יש לי?), היעדים (מה אני רוצה?) והתכונות (החשש מסיכון) של המשקיעים. היא כוללת ניתוח שוק מעמיק; ערנות למצב בשווקים ובעיקר למגמות ארוכות הטווח המאקרו כלכליים. השילוב של אפיון אישי טוב וניתוח שוק ממצה מובילות להקצאת נכסים אסטרטגית. הקצאת הנכסים הינה החלוקה בין נכסי ההשקעה השונים. לדוגמא: חלוקה מופשטת ובסיסית הינה תיק השקעות 60/40; 60% בשוק מניות הטכנולוגיה האמריקאית ו-40% בשוק אגרות החוב (אג"ח) הישראלי.

הקצאת הנכסים נועדה לאזן בין הרצון הטבעי להרוויח כמה שיותר, לבין ההשפעות הרגשיות והחשש מסיכון. אותן השפעות פסיכולוגיות יכולות לגרום גם למשקיע המקצועי ביותר למכור נכסים בחיפזון, במהלך משבר פיננסי. הרצון להימנע מהפסד (ולו לטווח קצר) מוביל רבים וטובים להחלטות פיננסיות גרועות. במרץ 2020 (משבר הקורונה) זה ארע ליותר מדי משקיעים...   קנה והחזק! מדיניות ההשקעה לטווח ארוך צריכה להיות רכישה של נכסים, בהתאם להקצאת נכסים אסטרטגית (הנגזרת מהאפיון האישי ומאפיון השוק). רכישת הנכסים הינה בעיקרה פאסיבית ומפוזרת; קרנות או תעודות סל מחקות על מדדי שוק מרכזיים ורחבים. המטרה הינה לקנות ולהחזיק, ולא לשנות את הכיוון הכללי - אלא אם כן משהו מהותי משתנה באפיון האישי או באפיון השוק (המגמות לטווח ארוך).

אם נמשיך את הדוגמא הפשוטה שלנו, הרי שמשקיעים עם היקף נכסים של 100 אלף שקל, יקנו ב-60% את מדד נאסד"ק 100 (Nasdaq) וב-40% את מדד תל בונד 60 (אג"ח). לצורך הדוגמא, נניח שהם מאתחלים את תיק ההשקעות בתחילת 2020 ורוכשים בשקלים קרנות או תעודות סל מקומיות, מנוטרלות מטבע חוץ (כך שאין השפעה ישירה לתנודתיות של שערי החליפין בין השקל לדולר האמריקאי).   לא ניתן לתזמן את השוק הרעיון הכללי של השקעה פאסיבית לטווח ארוך (קנה והחזק) מתבסס על הררי מחקרים, וניסיון מעשי מצטבר של מאות שנים. שיטה מקצועית זו הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם; בשווקים שונים, במצבים משונים, ועם משקיעים רבים ומגוונים.   שיטה זו מתבססת על ההנחה המוכחת כי לא ניתן לחזות את התנועות של נכס פיננסי בטווח הקצר. אף אחד לא יודע מה ילד יום (או שבוע, או חודש), ולכן הניסיון העקר לתזמן את שוק ההון – נדון מראש לכישלון.   מדדי השוק הפאסיביים משיגים תשואות יתר ממשיות, ביחס לרוב ההשקעות המנוהלות (האקטיביות), ובמבנה עמלות הרבה יותר נמוך.   ניתוח טכני כנגד, ישנה אסכולה הטוענת כי בהחלט ניתן לחזות את המגמה לטווח קצר של נכסים פיננסיים שונים. לפי שיטה זו, מספיק לעיין במחירים ההיסטוריים של נכסים פיננסים על מנת לדעת, בהסתברות טובה, לאיזה כיוון ינועו בעתיד. שיטה זו נקראת ניתוח טכני, ובעזרת מערכת שיווקית חזקה ומאוד רווחית, היא נפוצה יותר מדי.

ניתוח טכני כולל סדרה של כלים מופשטים, שמתמקדים רק בתנועות מחירי העבר של נכס פיננסי. בעיני, זה דומה יותר לאסטרולוגיה עממית מאשר לכלי השקעה שימושי. אולי ההבדל הוא שלאסטרולוגיה יש ערך פסיכולוגי כלשהו, בשכנוע אנשים לממש במידה מסוימת את הפוטנציאל שלהם...

• קרנות אג"ח אסטרטגיות: התשואות לא מצדיקות את דמי הניהול החריגים
• הכלבים נובחים: אחרי שאכזבו בשנים האחרונות כלבי הדאו יכו את המדד?

רבים וטובים ינסו למכור לכם "חלומות באספמיה", אודות רווחיות מהירה, ללא צורך בידע או הבנה מהותית כלל. הם רק יבקשו מכם דמי רצינות ראשוניים, על מנת ללמד אתכם את הקסם... כללו של דבר, הדרך היחידה להשגת תשואות עקביות ומתמשכות בניתוח טכני, היא לשווק ולהעביר קורסים על ניתוח טכני.   קנה והחזק בשוק דובי (יורד) מי שמנהלים את ההשקעות שלהם בצורה מקצועית; מבצעים אפיון אישי, אפיון שוק, וקובעים מדיניות השקעה ארוכת טווח עם הקצאת נכסים אסטרטגית. בדרך זו נחשפים לתנודתיות של שוקי המניות (או נכסים מסוכנים אחרים), ובעזרת המרכיבים היותר סולידיים (כמו האג"ח), ממתנים את ההשפעות של ירידות שערים חדות.

נמשיך את הדוגמא של תיק 60/40, וננתח מה ארע מינואר עד אמצע מרץ 2020 (שיא המשבר ברוב השווקים); תיק ההשקעות הפסיד כ-18% במרכיב המניות, וכ-9% במרכיב האג"ח. בגלל הקצאת הנכסים (והגורם הממתן של מרכיב האג"ח הסולידי) ההפסד הכולל של התיק הינו כ-14%. זה לא מעט, אבל פחות מההפסד בתיק שמושקע כולו במניות.   כאמור, משקיעים שנאלצו למכור נכסים, נוכח הפסדים מהותיים במהלך מרץ 2020, הוכיחו בצורה ברורה כי אותה הקצאת נכסים אסטרטגית הייתה לקויה. מכאן החשיבות הרבה של ביצוע אפיון אישי ואפיון שוק רציני ומעמיק - במטרה למנוע לחצים רגשיים מיותרים. עבודה פחות מסודרת ומתוכננת יכולה להוביל לפחדים מיותרים, ולהחלטות גרועות מתוך לחץ ופאניקה.   קנה והחזק בשוק שורי (עולה) בתקופה שבין ינואר 2020 עד סוף ינואר 2021 השקעה במבנה 60/40 כמו בדוגמא שלנו יצרה תשואות נאות של כ-45% במרכיב המניות הטכנולוגיה האמריקאיות, ולתשואה אפסית (או מזערית) במרכיב האג"ח. בגלל הקצאת הנכסים האסטרטגית (והגורם הממתן של מרכיב האג"ח הסולידי) הרווח הכולל של התיק הינו כ-27%. זה הרבה, אבל פחות מהתשואה הכוללת של תיק שמושקע כולו במדד המניות.

יש משקיעים שקצת מתאכזבים מהתשואה, אבל הם חייבים לזכור שזה "המחיר" שמשלמים על מנת לישון יותר טוב, גם בשווקים הדוביים (היורדים). הקצאת הנכסים משקללת את הרצון לתשואה עם יכולת ההתמודדות של משקיעים במשברים פיננסיים.   איזון מחדש אבל גם למדיניות המבורכת של קנה והחזק יש גבולות גזרה. לאורך זמן, אותה הקצאת נכסים אסטרטגית שביצענו מתערערת באופן טבעי. ההשקעות היותר ספקולטיביות שלנו (כמו מניות), מצטרפות למגמה ארוכת הטווח של אפיון השוק, וערכם עולה הרבה יותר מהר מהמרכיבים היותר סולידיים שלנו.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בתיק ההשקעות 60/40 שמנינו, הרי שבסוף ינואר 2020 התיק נמצא במבנה של קרוב ל-70% מניות ו-30% אג"ח. אז מה עושים כעת? איזון מחדש (Rebalancing).

איזון מחדש הינה הפעולה של החזרת תיק ההשקעות לאותו מבנה מקורי של הקצאת נכסים אסטרטגי. בהנחה ולא חל שינוי מהותי באפיון האישי (מיצוב, יעדים ותכונות) ובאפיון השוק (מגמות המאקרו לטווח ארוך), צריך לנסות ולחזור לחלוקה הראשונית שקבענו. חזרה לחלוקה הבסיסית המקצועית, תעזור להתמודד טוב יותר עם משברים, ומונעת (בתקווה) מכירות נכסים פיננסים המונעות מגחמות ופחד.   לא חייבים למכור... אם מדובר על תיק השקעות 60/40 נשאף להגדיל את אחוז השקעות האג"ח ולהקטין את המשקל של מרכיב המניות. אין הכרח למכור חלק מהאחזקה שלנו במניות; בקרן או תעודת הסל על נאסד"ק 100 (מנוטרל מטבע חוץ). ניתן ואולי עדיף לאזן את תיק ההשקעות על ידי הוספת כסף חדש שחסכנו למרכיב החסר (האג"ח). זה לא תמיד המצב, אבל זה בהחלט מצב רצוי וטוב.   עיתוי האיזון מחדש אז מתי צריך לבצע איזון מחדש? יש שיטות שונות: אחת לתקופה (שנה), כשיש חריגה של יותר מ-5% בהקצאת הנכסים, כשיש לנו כסף חדש וכו'. המאפיין החשוב ביותר לשאלת העיתוי, היא לקבל החלטה ולבצע אותה בצורה עקבית ומתמשכת. זו התכונה החשובה של כל מדיניות השקעה מקצועית; לנסות ולנטרל (עד כמה שניתן) השפעות רגשיות, ולהיכנס למסגרת ברורה לאורך זמן. לקבל החלטות השקעה על סמך הניתוח שקיבלנו בתקופה נינוחה ורגועה, וליישם אותה בצורה ממשית גם בתקופות סוערות ובעיצומם של משברים פיננסים. זה נכון לכל החלטות ההשקעה, ובפרט לשאלת העיתוי של ביצוע האיזון מחדש.   הזדמנות יוצאת דופן צריך לנצל את ההזדמנות של תקופה יחסית רגועה, בשוק שורי (עולה), לקבע הרגלי השקעה מקצועיים וטובים. זה זמן מצוין לבחון את האפיון האישי שלנו, את אפיון השוק שביצענו, את הקצאת הנכסים האסטרטגית ואת מדיניות האיזון מחדש של תיק ההשקעות. זו גם הזדמנות, להסתכל אחורה על השנה המיוחדת שעברנו; לבחון מה בדיוק עשינו, מה הניע אותנו למכור/לקנות נכסים מסוימים, והאם הצלחנו ליצור תשואה סבירה ובמקביל לישון טוב בלילה.   משקיעים אסטרטגיים בונים מנגנון מותאם, שאינו תלוי במצב הרגעי בשווקים. המנגנון מונע הפסדים ניכרים מדי בשווקים הדוביים ומאפשר הצטרפות למגמה ארוכת הטווח של השוק השורי של שוק ההון. המטרה העיקרית היא לתת תשואה ובמקביל למנוע החלטות גרועות (מפחד וחשש). ביצוע המדיניות ראוי להיעשות במסגרת של קנה והחזק; רכישת ניירות ערך מחקות על מדדי שוק מרכזיים. לא להתפתות למוכרי חלומות שמבטיחים לכם תשואה גדולה תוך זמן קצר, אין מתנות חינם!

מרכיב חשוב בניהול השקעות אסטרטגיות כולל גם ביצוע עקבי ומתמשך של איזון מחדש. יש שיטות שונות לבחירת עיתוי האיזון מחדש, אך חשוב לבחור מנגנון שמתאים למשקיעים הספציפיים, ויאפשר להם לעמוד ביעדים שלהם לאורך זמן. התקופה הנוכחית היא הזדמנות טובה לקבל החלטות מתוך ידע ורוגע נפשי, לבחון את העבר ולקבוע מדיניות מוצלחת לעתיד.     הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.