הרכבים החשמליים משנים את העולם - מי החברות שירוויחו מכך?

תארו לכן עולם מושלם בלי תחנות דלק. ביציאה מהחניה, ניתקתי את התקע מהשקע במכונית ובחניון במשרד התחברתי. קאדילק, GM, וולוו, פורד, טויוטה. אין חברת רכב המכבדת את עצמה שלא מפרסמת רכב חשמלי בדגמי 2021. מה שהיה מדע בדיוני לפני טסלה, הפך לסטנדרט. מה מניע את המהפכה, מי הן החברות שנהנות ממנה ואיך אפשר להצטרף אליה?

דרך משעשעת ללמוד על מגמות בצרכנות האמריקאית היא להסתכל על רשימת הפרסומות במשחק הכדורגל השנתי ה-Super Ball, שהיא כנראה, רצועת הפרסום היקרה ביותר בלוח השידורים השנתי. השנה בין פרסומת של אתר המסחר העצמאי רובינהוד, לפרסומת לבירה באדוויזר, לדור 5 של וריזון, הייתה פרסומת לדגם המכונית החשמלית החדשה של קאדילק ופרסומת של GM שכותרתה  “No Way  Norway”.

המסר בפרסומת של GM, שהעביר הקומיקאי Will Ferrell, היה שעל האמריקאים להתגייס ולקנות מכוניות חשמליות כי לא ייתכן שהנורווגים מנצחים וקונים יותר מכוניות חשמליות לנפש מיצרנית הרכב האמריקאית GM, מהאמריקאים עצמם. GM רוצה שתדעו שהיא מתכננת להשיק 30 דגמים חדשים של מכוניות חשמליות בארבע השנים הקרובות.

אחת המדינות בעולם עם הכי פחות מוטיבציה לקבור את שוק הגז והנפט היא נורבגיה. עכשיו תשוו את החקיקה בנורבגיה לקידום מכוניות חשמליות, לחקיקה בשאר העולם:
- מס הקנייה על רכבים חשמליים בוטל
- המדינה מסבסדת חלק מעלויות הרכב
- חנייה חינם בחניונים ציבוריים
- תשלום מופחת בכבישי אגרה
- ניתן לנסוע על נת"צ (לבנזין אסור)
- המדינה הקימה מערך צפוף של תחנות הטענה ואז הפריטה אותם.
בנורבגיה, כבר 60% מהמכוניות החדשות הן חשמליות!

הכתובת המצביעה על כיוון התפתחות תעשיית הרכב נמצאת על הקיר, באותיות קידוש לבנה, כבר הרבה שנים. זקני ציון זוכרים אולי את ההרפתקה המקומית - בטרפלייס שכישלונה הוריד את ישראל מהמפה החשמלית, וזאת על אף תעשיית ה-CarTech המפותחת כאן.

אפשר לתת לשוק הפרטי להוביל ואפשר שהמדינה תכוון את ההשקעות לכיוונים שטובים לא רק לטווח הקצר והמידי אלא לאורך זמן. עד כה הסינים והנורבגים מובילים במדיניות ממשלתית. בנורבגיה יש תעשיית נפט ואין תעשיית רכב מפותחת אבל לממשלה שם ברור שרכב חשמלי הוא חסכוני יותר, שקט יותר ובעיקר נקי יותר ולשם העולם הולך.

גם בסין קראו את הכתובת על הקיר. כמו שקרה בתעשיית הפאנלים הפוטו-וולטאים, לסינים יש מוטיבציות רבות: לפתח את השוק המקומי באמצעות עידוד הצריכה הפרטית, לנצח במרוץ החימוש הטכנולוגי ולהוביל בייצור עבור שאר העולם. בניגוד לנורווגים, כל מה שממשלת סין הייתה צריכה לעשות בכדי לתמרץ את הצרכן הסיני לעבור למכונית חשמלית היה לקבל החלטה ולהוריד את הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת לוחית רישוי.

בעוד טסלה האמריקאית, מפתחת ומתפתחת בעצמה, ובונה מפעלים גם בסין עבור השוק הסיני, סין מפתחת תעשיה. בכתבה בווישינגטון פוסט מינואר 2020 הוערך כי סין השקיעה כ-60 מיליארד דולר בפיתוח תעשיית הרכב החשמלי. הכסף הושקע במחקר ופיתוח, בהטבות מס, בבניית תחנות תדלוק והביא להנצה של כ-400 חברות שפעלו בתחום. ההערכות הן שטסלה השקיעה בסין כשני מיליארד דולר במתקן שיכול לייצר 250,000 מכוניות בשנה. הרבה מכוניות לטסלה, טיפה בים של סין.

יצרניות גלובליות אחרות בחרו באסטרטגיות אחרות. פולקסוואגן למשל בחרה לפתח את הפעילות באמצעות שת"פ עם חברה סינית וביחד הן הקימו שני מפעלים שההערכות הן שיוכלו לספק 600,000 מכוניות בשנה. פורד פועלת בסין בשת"פ עם Jiangling Motors. כמו יצרניות אחרות גם הם נכנסים לשוק החשמלי תחילה עם רכבי היוקרה. במקרה של פורד המוסטנג האייקוני הפך ל-Mustang Mach-E.

עבור יצרניות גלובליות, להתחיל מרכבי היוקרה זו אסטרטגיה הגיונית- טסלה כבר הוכיחה שיש ביקוש, בכל העולם יש הרבה פחות חשש מקניבליזציה, ובסין יש הרבה מאוד סינים מאוד עשירים שזה מה שהם מעדיפים.

בשלב זה, של אוקיאנוס כחול, חלוקת השוק הזו נוחה לכולם. היצרניות הסיניות מתמקדות במכוניות הזולות יותר והיצרניות הגלובליות מספקות מכוניות יקרות ונראה שיש קונות לכולן. המגמה בסין ברורה. אחרי ירידה חדה וממש לא מפתיעה, במכירות בתחילת 2020 ראינו שם קפיצה בביקוש למכוניות בכלל ולמכוניות חשמליות בפרט.

היצרניות הסיניות המוכרות יותר במערב הן אלו שנסחרות בבורסות מערביות. NIO שנסחרת ב NYSE מכרה כ-5,000 מכוניות בחודש ברבעון האחרון של 2020. BYD למעלה מ-8,000, טסלה למעלה מ-11,000 אבל הדגם המנצח היה של שת"פ בין GM ליצרנית הסינית SAIC Motors. בספטמבר הם מכרו למעלה מ-20 אלף מכוניות ובנובמבר כבר למעלה מ-33 אלף רכבים. הדגם המנצח נמכר בשוק הסיני במחיר של  4,380 דולר שקשה לראות את היצרנים הגלובליים מתקרבים אליו. למרות המחיר, קשה לראות את הדגם הזה ודומים לו מגיעים אי פעם לארה"ב כי הוא ממש קטן אבל, קל לראות איך דגמים שכאלו כובשים את השוק האירופאי בסערה.

בנוסף לשת"פ עם GM ל-SAIC שנסחרת בבורסה של שנחאי יש שיתוף פעולה עם VW וגם מייצרת ומשווקת דגמים שלה תחת המותג שלה. הפער בשווי ובהתנהגות המניות בין הבורסות השונות SAIC בשנחאי, NIO ב-NYSE זו אולי הוכחה לכך שהעולם עדיין לא שטוח.

מלבד המחיר ישנם כמובן הבדלים משמעותיים בין היצרנים השונים אפילו בדגמים שלמראית עין נראים דומים - טווח הנסיעה, מהירות הטעינה, משך החיים של הסוללות וכדומה. גם באסטרטגיה יש הבדלים כך למשל ברכבי טסלה, לכשהסוללה תסיים את חייה תחליפו אוטו. NIO מבטיחה להחליף לכם את הסוללות לכשיעילותן תפחת. 

נראה שבמצב השוק היום, פוטנציאל ההשקעה נמצא בעיקר בקרב יצרני הרכב החשמליים. חברות שמייצרות חלקי חילוף או מתמחות בעמדות הטענה ותשתיות, לעומת זאת, מעניינות פחות. זאת בעיקר בגלל העובדה שהבלאי של המכוניות הללו נמוך, הסוללות הולכות ומשתפרות, ומרחק הנסיעה גדול מספיק כך שאין צורך בהרבה עמדות הטענה ותשתיות.

במרבית העולם, המעבר לרכב חשמלי התחיל מהתחבורה הציבורית ומשאיות תובלה. נתיבים קבועים, אפשרות נוחה למילוי המצברים גם לפני פריסה מאסיבית של תחנות תדלוק, זיהום אויר ורעש משמעותיים יותר במרכזי הערים היוו קטליזטור משמעותי להכוונת השוק לשם. השיפור בטכנולוגיה, במחיר, בטווח הנסיעה לצד מנגנוני קנס או פרס על פליטות פחמן, הטבות מס וטעמי הציבור מובילים למסקנה שמעבר לעובדה שפיתוח התחום צופן בחובו עתיד טוב יותר לסביבה, הרי שיש כאן שוק מחשמל וצומח, שוק שאנחנו מעריכים ומעריכות שימשיך להציג צמיחה משמעותית בשנים הקרובות

 

הכותבים הינם יו"ר IBI קרנות נאמנות ומנהל תחום קרנות מחקות, IBI קרנות נאמנות. IBI בית השקעות בע"מ מנהלת קרנות נאמנות ותיקי השקעות. לחברה קרן מחקה מדד המשקיעה בחברות מתחום הרכבים החשמליים. לחברה ו/או לחברות הקשורות לה עשויות להיות אחזקה ישירה/עקיפה במניות ובחברות המוזכרות בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.