"טסלה עשתה רי-קול ל-160 אלף רכבים, הטכנולוגיה שלנו תמנע מצב כזה"

"רק לאחרונה טסלה עשתה רי-קול ל-160 אלף מכוניות בערך כי זיכרונות הפלאש של המסכים נשחקו והפסיקו לעבוד – הטכנולוגיה שעליה אנחנו עובדים אמורה להחזיק פי 100 יותר מזיכרון פלאש": כך טוען בשיחה עם ביזפורטל קובי חנוך, מנכ"ל וויביט הישראלית שנסחרת באוסטרליה. אם פלאש הוא הזיכרון של היום, בוויביט שואפים להביא לעולם את בשורת הזיכרון של המחר.

בחברה שוקדים על שני פיתוחים בתחום ה-ReRAM: האחד קרוי מערכות משובצות/Embeded ומדובר ב"צ'יפ בודד שעליו נמצאת מערכת שלמה בעלת חיישנים ומערכות שונות, שלצידם נמצא הזיכרון - אנו עוטפים את הזיכרון שלנו ומטמיעים אותו בתוך השבבים" – כפי שתיאר זאת חנוך בראיון קודם באתר. הפיתוח השני, שייקח לו יותר זמן להבשיל, הוא זיכרון Stand Alone בטכנולוגיית Re-RAM, בין אם מדובר בהתקן חיצוני שמתחבר למחשב, או זיכרון נייח.

החברה נסחרת כיום לפי שווי של 276 מיליון דולר אוסטרלי לאחר שהשלימה עלייה של 440% בשנה האחרונה. באחרונה נתנה פירמת המחקר פיט סטריט מחיר יעד של 4.75 דולר אוסטרלי למניית וויביט, המשקף לה שווי של 750 מיליון דולר אוסטרלי ואפסייד של קצת יותר מ-100% על מחיר השוק.

היעד של וויביט הוא להגיע לייצור מסחרי של אותן מערכות משובצות כבר במחצית השנה, אלא שעדכון שלה באשר לאפשרות שתפספס את היעד, למרות שמדובר בעיכוב של חודש-חודשיים בלבד לפי חנוך, הפיל את המניה בכ-30% לקראת סוף ינואר, והדבר קשור לטלטלה שמתרחשת בתקופה האחרונה בתחום ייצור השבבים והמוליכים למחצה.

בעוד ששבבים מתקדמים מוטעמים יותר ויותר במוצרים בהם נעשה שימוש יום-יומי, מטלפונים ומחשבים כמובן ועד טלוויזיות, מקררים, רכבים ועוד, ניכרת מגמה הולכת וגוברת של הוצאת ייצור השבבים למיקור חוץ. אלא שבזמן שהביקוש לשבבים מתעצם, הוא אינו פוגש בהיצע שמתשווה לו, וזאת מכיוון שאין די אתרי ייצור ("פאבים").

כדי לשריין "סלוט" בקו ייצור מסויים, חברה צריכה להוציא הזמנה די זמן מראש, לעתים סיפור של מספר שנים, וכמובן שהדבר קשור גם בכוח הקנייה שלה ובאיזה היקפים מדובר. חלק מהמשקיעים אם כן חוששים שעל אף שהטכנולוגיה של וויביט בשלה לשלב הייצור, גם אם תחתום על הסכם מסחור תתקשה למצוא בתקופה הקרובה מקום לייצר בו, וכך לא תוכל להוכיח בינתיים לשוק את ההתכנות שלה.

"בסך הכל נתנו התראה לשוק שבגלל המצב הנוכחי שיצרה הקורונה ייתכן שלא נגיע ליעד בזמן, אבל מבחינתנו אנחנו ממשיכים לעבוד לפיו", אומר חנוך. "אם זה יקרה זה יהיה דיליי קצר. אנחנו מוצאים את הצורה כדי להתמודד עם המצב, ואני תמיד אומר לאנשים שבישראל אין דבר כזה בלתי אפשרי. תמיד מוצאים פתרון יצירתי, ועל זה אנחנו עובדים. אין פה חשש לדחיות של חודשים רבים". 

ספר עוד על טכנולוגיית ה-ReRAM, מה היתרונות שלה?
זו טכנולוגיה שהרבה יותר מהירה מפלאש, ויש לה צריכת הספק יותר נמוכה, וזה רלוונטי לכל מוצר עם זיכרון שעובד על בטריות. אלה שני הפרמטרים החשובים, כשמלבדם גם מספר ה'כתיבות' שאפשר לעשות על הזיכרון לפני שהוא נשחק גדול הרבה יותר כפי שציינתי".

מה אנחנו אמורים לדמיין, שבטווח הארוך כל לפטופ או מוצר אחר עם זכרון פלאש יפעל בעתיד על זיכרון ReRAM?
"בהחלט. אנחנו רוצים טכנולוגיה שתחליף את הפלאש ביותר ויותר שימושים".

מתחילת הייצור המסחרי, כמה זמן ייקח לטכנולוגיה הזאת עד שהמחיר גם יהיה זול יותר מזה של הפלאש?
"שוק הזיכרון הוא ענק ומגלגל מאה מיליארד דולר. זה תהליך שיתקדם עם הזמן. גם כיום הפלאש עוד לא החליף את ההארד-דרייב, שעדיין יותר זול מהפלאש. עדיין הפלאש לוקח להארד דרייב יותר נתח שוק. אגב אפילו ביישומי ענן משתמשים בהארד-דרייב ומאחסנים עליו את המידע שלקוחות ניגשים אליו בתדירות נמוכה יותר. עוד לפני שנהיה זולים יותר מזכרון פלאש נתחיל לתפוס יותר נתח שוק כי בשוק מעריכים את זה שצריכת ההספק שלנו יותר נמוכה".

גייסתם בסוף נובמבר 12 מיליון דולר אוסטרלי, כמה כסף מאז גייסתם דרך מימוש של אופציות?
"סדר גודל של 3 מיליון דולר אוסטרלי. אנחנו מקבלים הרבה מאד כסף ממימוש של אופציות סחירות שנתנו בגיוס שביצענו ביוני האחרון. ר שנה הבאה, אז המון אנשים התחילו לממש אופציות אלה.

מגיוסים של כסף לגיוסי כוח אדם: התהדרתם בכמה בכירים עם ניסיון רב בתחום. ספר עליהם.
בסוף 2020 הצטרפו אלינו ערן ברימן ואילן סבר ובינואר גייסנו את ישי נוה. ערן שמשמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי כיהן בתפקיד זהה בסיוה, שאותה דחף מהיום הראשון למעמד של חברת ה-DSP המובילה בעולם בו היא נמצאת כיום. אילן גויס לתפקיד סמנכ"ל פיתוח, יש לו ניסיון מקיף בתחום הזכרון והסמי-קונדקטור. בתקפידו האחרון ניהל במשך עשור את דולפין שהסניף הישראלי שלה מתמחה בתחום. ישי משמש סמנכ"ל טכנולוגיות, יש לו ניסיון רב בתחום הזכרונות והייצור, לפני 15 שנה הוא הקים את חברת אדסטו שעסקה ב-ReRAM".

באנליזה שפורסמה לאחרונה עליכם נכתב שהפיתוח שלכם יאפשר להתחרות בהמשך בבריין צ'יפ, שנמצאת הרבה לפניכם בתחום של ארכיטקטורת מחשוב נאומורפית.
"בריין צ'יפ לא מתחרה שלנו, היא מתמחמה באינטיליגנציה מלאכותית ואם כבר יש פוטנציאל לשיתוף פעולה ביננו. משווים אותנו אליהם באוסטרליה כי שתינו חברות טכנולוגיה מתקדמות שפורצות קדימה. יש לנו מתחרות אחרות ובתחום הסמיקונדקטור השוק דורש שתהיה תחרות ויש מקום לכמה חברות. השוק הפוטנציאלי של זכרונות לא נדיפים נאמד במאה מיליארד דולר, ופועלות בו סמסונג ו-SK Hynix למשל".

לכשתתחילו לייצר באופן מסחרי את המערכות המשובצות, מה המודל העסקי בעצם?
כיוון שאנחנו מטמיעים זכרון שלנו בתוך מערכת קיימת של הלקוח, אנחנו למעשה לא מייצרים מוצר, אלא נותנים ללקוח רק רישיון להשתמש ברכיב. כשהצ'יפ של הלקוח בתוספת הזיכרון שלנו יכנס לייצור מסחרי, אז הלקוח ישלם לנו תמלוגים. כמובן שבהתחלה נקבל תשלום ראשוני על מכירת הרישיון עצמו".