ג'נרל מוטורס מכנה את הסוללה החדשה שלה - "Tesla killer"; האם אילון מאסק צריך לדאוג?

נתחיל בברכות לחברת ראדא {ראדא (US)} שסוף-סוף עוררה תשומת לבם של אנליסטים רציניים יותר. המלצות בתי ההשקעות Robert W. Baird ("קניה" עם מחיר יעד של 17 דולר) ו- Jefferies Group מלפני כחודשיים ("קניה" עם מחיר יעד של 16 דולר) בהחלט מרשימות, הגיע הזמן.

להגיע לבטריית ה-1000 מייל, תעשיית הייצור והאחסנה של אנרגיה צפויה להגיע לטריליון דולרים
המלחמה על נישת הרכב החשמלי בעיצומה כאשר כל חברות הענק, מטויוטה ומטה, מנסות להשתלט על הנישה התעשייתית החדשה שגדלה במהירות. השיבוש הטכנולוגי הקודם של תעשיית הרכב, בתחילת המאה שעברה, נעשה כאשר מנוע הבעירה הפנימית החליף את הסוס. הפעם הגיע זמנו של מנוע הבעירה הפנימית שיוחלף ע"י המנוע החשמלי, הבטרייה למעשה בדרך לרכב האוטונומי. בכנס ה-2021 CES שנערך בתחילת החודש הציגה ג'נרל מוטורס (סימול:GM) את ה-Ultium battery system, מערכת הנעה מודולרית גמישה, פלטפורמת מנוע חשמלית מהדור השלישי שמונעת באמצעות בטריות אולטיום שרשומות כפטנט של GM.

GM מכנה את הבטרייה החדשה שלה כ"מחסלת טסלה (Tesla killer)" אבל טסלה כמובן דוחה זאת בתוקף וכך גם מגזין המדע והטכנולוגיה המוביל Popular-Mechanics. אבל אין ספק שהמלחמה על ההובלה בתחום תהיה קשורה ליכולות הבצוע של הבטריות בהן תשתמשנה החברות השונות. הוסיפו לכך את העובדה שהנשיא ביידן הקצה 2 טריליון דולרים לנושאי האקלים ושכלל בסכום את "הייצור והאחסנה של אנרגיה" ווול סטריט מתחילה לחלום.

טסלה מחזיקה כרגע ב-90% ממכירות הבטריות לרכב. ההובלה של טסלה מדאיגה אפילו את השותפה שלה למפעל הבטריות בנבדה, פנסוניק (סימול:PCRFY), "באיזשהו שלב", אמר מנכ"ל פנסוניק, Kazuhiro Tsuga , "נצטרך להשתחרר מהתלות המוחלטת שלנו בטסלה, "אבל נגיע ל'בעיה' זו בהמשך"

הבטריות קיימות כבר למעלה מ-270 שנים, מאז עשה הממציא האמריקאי הגדול בנג'מין פרנקלין את הניסיון בקבלים ב-1750. אבל השימוש הצרכני בבטריות נכנס רק בשנות ה-70 כאשר הגיעו סוללות הליתיום שאפשרו להפוך מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה שונים לניידים. הבעיה של הסוללה הוא זמן טעינה ארוך מחד והירידה המהירה יחסית ביעילות שלה. בעיות שהטרידו במיוחד כאשר התחיל חלום המכונית החשמלית להתגשם והבטרייה התגלתה כמכשול הגדול ביותר ביכולת לשכנע צרכן ממוצע לרכוש מכונית חשמלית. הכישלון של בטר פלייס ושי אגסי נבע מהעובדה שרעיון פריסה של עמודי טעינה כאשר הסוללות הן בבעלות החברה ומוחלפות הראה שבפועל השימוש במכונית החשמלית יקר לא פחות מהשימוש במכונית הרגילה. מאסק הבין זאת ופיתח מודל שמגדיל היעילות של הבטרייה ומהירות הטעינה. הוא לא היה נכנס להשקעות הענק במפעל הבטריות בנבדה, ביחד עם פנסוניק, אלמלא האמין שהבטרייה, בעזרת טכנולוגיות חדשניות היא המעצור וגם הפתרון להצלחת השיווק של המכונית החשמלית. מאז הקים מאסק את המפעל הענק החלו כל המתחרות ללכת בעקבותיו.

אבל מאסק שאמר, "פיתוח וייצור של תאי סוללות הם מגבילי קצב ההתקדמות הבסיסי להגעה לאנרגיה ברת קיימא בתעשייה וזו הבעיה החשובה ביותר להמשך ההתפתחות". לא חשב על סוללות הרכב בלבד אלא כוון לתעשיית הייצור ושימור האנרגיה. לכן אסף מהנדסי פיתוח לעבודה בתחום תאי הסוללה במפעל החדש שפתח באותם ימים בטקסס.

GM, המתחרה בטסלה בארה"ב, הבינה זאת ולכן, קצת באיחור אמנם, הודיע, בתחילת החודש, היו"ר-מנכ"ל של ענקית הרכב מרי בארא ש"העתיד נמצא ברכב החשמלי".

"החלטנו על אסטרטגיה של ייצור מכוניות חשמליות בכל המותגים שלנו", היא אמרה, "תוך כדי ניצול יתרון הגודל שלנו". GM הבינה שהמכונית החשמלית אכן מאותתת על שיבוש התעשייה וגם על יצירת תעשיית ענק חדשה לחלוטין. בארא הבינה שטסלה, שמחזיקה כרגע כ-70% מהתחום בארה"ב וכ-20% גלובלית, עושה את הדבר הנכון. היא הבינה ש-GM חייבת לפעול בדחיפות כי אינה היחידה שמבינה לאן חותר מאסק. החברה לקחה לפיכך את חברת הפטרוכימיה הקוריאנית LG Chem כשותפה בפתוח בטריות ה-Ultium ובתחילת החודש כינסה מאות עובדים, דילרים, משקיעים ואנליסטים, אנשי מדיה וקובעי מדיניות בתחום על מנת, "לשתפם בפרטי האסטרטגיה החדשה להצמיח את מכירות הרכב החשמלי בצורה יעילה ורווחית ולהשתתף בתעשיית האנרגיה".

העיתוי להודעה בא ביחד עם  הצגת ה- Chevroletהחשמלית. GM וטסלה אינן היחידות.  Xiaopeng Motors(סימול:XPEV) הסינית פועלת בתחום. שתי המצטרפות הצעירות לעולם הרכב, Lordstown Motors (סימול:RIDE) ש-GM מושקעת בה וניקולה (סימול:NKLA) פועלות בתחום וגם ענקיות הרכב מ-BMW ומרצדס ועד טויוטה, וולבו, פורד, יונדאי, אאודי ואחרות שמעתיקות את מודל טסלה שלא לדבר על מספר גדול של סטארטאפים שנכנסו ונכנסים לתחום.

גם סאמסונג ו-Sanyo היפנית (בשליטת פנסוניק) מנסות לפתח סוללות לרכב. מאסק אגב מעודד כניסה מסיבית זו מהסיבה ש"הצלחת פתוח סוללת העל לרכב תעזור לרכב החשמלי לשבש מהר יותר את תעשיית הרכבים המסורתית. התחרות רק מועילה לכולנו", אמר.  

מה הפוטנציאל של תחום הבטריות?
ב-2020 היו הכנסותיה של טסלה 31.54 מיליארד דולר כש-86.4% הגיעו ממכירות רכבים, 6.32% מהסוללות והיתרה משירותים. לפי אתר המחקר Trefis יגיעו המכירות ב 2025 ל-138.1 מיליארד כאשר ההכנסה מרכבים תהיה 93.8%, ההכנסה מהסוללות תרד בשיעורה הכולל ל-2.2%. כלומר, מהנתונים הללו נראה שההכנסה מפרויקט הסוללות הענק רחוקה מלהצדיק עצמה ובכל זאת טסלה והמתחרות ממשיכות להשקיע סכומי עתק בנושא והאנליסטים מאמינים (לבטח במקרה של טסלה) שזה הביזנס העתידי הגדול, הרבה מעבר למכוניות, מדוע?

"טסלה מאותתת בבירור", אמר טים ביין, נשיא קבוצת ניהול הנכסים ספארק, "שהיא מתכוונת לצמוח הרבה מעבר לסתם חברת רכב. לא נראה לנו שהמשקיע הנבון רוכש TSLA ברמת המחירים הנוכחית, שהיא ללא ספק בועתית, בגלל המכונית החשמלית אפילו לא בגלל האוטונומית. הסיבה לרכישות המסיביות ברמות הנוכחיות היא האמונה שטסלה נעה לעבר ייצור ואחסנה של אנרגיה".

גם במורגן סטנלי מאמינים שהסוללות הן הסיבה העיקרית להערכת החלל של מניית TSLA. נראה שיותר ויותר משקיעים רציניים מאמינים שמאסק מוביל להרחבה משמעותית של טסלה, לחברה תחבורה אופקית (הוריזונטלית) ואנכית (וורטיקלית) ועל כך כבר כתבנו בעבר.

על איזה סדרי גודל של תעשייה מדובר?
מלבד ההשקעה של 5 מיליארד הדולרים בגיגא-פקטורי בנבדה (השקעה שללא ספק תסתכם בהרבה יותר ונעשית בשותפות פנסוניק) טסלה מקימה עוד 2 מפעלי ענק לבטריות בפרמונט שבקליפורניה ובגרמניה. מאסק אומר שהמטרה שלו היא לייצר בטריות עם אורך חיים של מיליון מייל (1.6 מיליון ק"מ) לרכב החשמלי וזאת כאשר מקסימום אורך חיי הבטריות הנוכחיות הוא בין 300,000 ל-500,000 מייל. כדאי, לכל משקיע, אפילו לכאלו שמאמינים שטסלה זה בלון גדול, להאזין לריאיון הקצר של דן איבס, האנליסט הכוכב של בנק ההשקעות וודבוש, ב-CNBC. בראיון מדבר איבס על "שוק פוטנציאלי, "רק לטסלה" של מעל טריליון דולרים לסוללות רכב והוא לא היחיד.

האנליסט אדם ג'ונאס ממורגן סטנלי אמר, לאחר "יום הבטרייה" שלמרות שמניית TSLA עברה מזמן את מחיר היעד שלו הוא מבין משקיעים שממשיכים לרכוש כי "טסלה מוצבת היטב כדי להפוך לכוח הדומיננטי בתחום הבטריות ותעשיית ה-Saas (תכנה כשירות). "אני מוכן לקבל", סיכם, "את הטענה שמניית TSLA ראויה שפוטנציאל תעשיית הבטריות ייכלל בתמחור". הבטרייה אגב הוצגה ב"יום הבטרייה של טסלה" בספטמבר האחרון. צריך גם להבין שהצלחת פיתוח הבטריות הללו ישפיע משמעותית גם על צריכת יסודות נדירים כמו ליתיום, ניקל, וונדיום, קדמיום ועוד. "ממה שאנחנו רואים עד כה", אמר אנליסט המתכות בחברת J. Gold Associates, ג'ק גולד, "מדובר בסוללות שיאפשרו נסיעה של כ-500 מייל ללא טעינה ומחירן יהיה כמחצית ממחיר הסוללות היום. "אבל", הוסיף, "צריך להמתין ולראות איך תעבוד הבטרייה בפועל".

מה אומר מאסק? "טסלה פתוחה להעניק רישיונות לשימוש בתכנה שפיתחנו ולהעמיד לרשות המפתחים סוללות התנעה. לא פיתחנו את הבטרייה במטרה לחסל תחרות אלא במטרה להאיץ השימוש באנרגיה ברת קיימא". אפשר לפקפק בעניין התחרות, אבל לא בפוטנציאל הגודל של נישת הסוללות שמתפתחת. כמובן שבין זה לבין הערכת נתח השוק בתעשייה של טריליון שעדיין לא קיימת הדרך ארוכה. איך ענה הפרופסור הקוריאני להנדסת מכונות Hwang Sung-ho, שנחשב כגורו בתחום, כשנשאל לגבי הנתח הפוטנציאלי של טסלה בשוק שימור האנרגיה העתידי? "אין ספק שמדובר בממדי ענק אבל שלא יהיה ספק, לא משנה כמה טובות תהיינה הסוללות של טסלה אף יצרן רכב בקוריאה או יפן וגם לא באירופה לא יסתמך על סוללות מהמתחרה, כולם יפתחו משלהם. הסינים זה ספור אחר, הם ישתמשו".

איך משקיעים בפוטנציאל? ברור ש-TSLA חייבת להיות חלק מההשקעה אבל כיוון שמדובר בשוק ענקי עם אינספור מתחרים צריך, לדעתנו, לאתר סל או קרן בתחום. ההשקעה חייבת לכלול חברות רכב, חברות מוליכים למחצה והעברת אינפורמציה, חברות תכנה וכרייה כי מדובר בתעשייה רבת תחומים. ישנו הסל הגלובלי DRIV, סל ה-KARS, סל ה-HAIL, סל הטכנולוגיה והרכב האוטונומי, IDRV, סלי הבטריות BATT ו-LIT ועוד. המשקיע צריך לבחון הרכבי הסלים ולהחליט.

"חלומות הבטריות": תעשיית שימור ושימוש האנרגיה בעולם התובלה מתמלאת במספר גדול של סטרטאפים וחברות חלום. כמו כל השקעה בחלום כך גם כאן סיכויי "ההצלחה" נמוכים מאוד וזעזועים מפחידים ילוו ההשקעה בין אם החלום ימומש או לא. החלטנו להציג דוגמה אחת, של חברה קנדית דווקא - Extreme Vehicle Battery Technologies Corp. (סימול: ACDC.CNבוונקובר או CRYBF בנאסד"ק). זו חברה, שהוקמה ב-2015, שמשלבת בין תכנה (התמחות בבלוקצ'יין וב-AI) לחומרה (מערכות ניהול לבטריות). הסיבה שהבאנו דווקא את זו קשורה בחוזה שחתמה בחודש שעבר, לחמש שנים, עם חברת Daymak הקנדית, חברה שיצא לנו להכיר בעבר. דיימאק היא החברה הגדולה בקנדה בתחום פתוח, ייצור ושיווק של רכב חשמלי קל כמו אופניים, אופנועים, טרקטורונים, קורקינטים וכו'. לטענת הנהלת דיימאק (חברה פרטית) הסיבה להסכם קשורה "בצורך להתאים עצמנו לביקוש הגדל במהירות לפתרונות חכמים והדרגתיים בתחומי הרכב החשמלי ופתרונות לאחסון אנרגיה". מדובר בהסכם מעניין שכולל רכישת מניות בחברת בת של ACDC, IoniX Pro Battery Technologis. למרות החוזה זו כמובן השקעה מסוכנת ביותר ומתאימה רק למשקיע שבדק לעומק ושמבין את הסיכון והסיכוי! חברת CRYBF נכללת בסל ה-LIT שהוזכר.