מי זאת קורנינג שכבר קיימת 170 שנה ומדוע האנליסטים ממליצים עליה?

הנשיא ביידן הציג את תוכניתו לשיפוץ ושדרוג התשתיות של ארה"ב והוא מבקש מבתי הנבחרים אישור לתקציב של כ-2.2 טריליון דולרים. השקעה זו, לדברי הנשיא, תבסס את מעמדה של כלכלת ארה"ב ככלכלה החדשנית והחזקה ביותר בעולם most resilient, innovative economy in the world”)"). "זו תוכנית שנעשית אחת לדור בארה"ב, תוכנית ההשקעות הגדולה ביותר של הממשל מאז מלחמת העולם השנייה..", אמר הנשיא בנאומו בפיטסבורג והוא צודק, מאז ה-New-Deal של הנשיא רוזוולט, לפני כ-90 שנים, זנחה ארה"ב את ההשקעה בתשתיות. הסיבה העיקרית לכך  קשורה לעובדה שהחלק הגדול, 75%, מהשקעות התשתית בארה"ב אמור להגיע מהמדינות השונות ולא מהממשל הפדרלי ולאלו סדר עדיפויות משלהן.

שדרוג תשתיות זה השקעות ענק שלרשויות אין תקציבים לכך והמשפט הישן, "כל עוד העסק עובד אל תנסה לשפץ" הוא שמוביל. אבל  התשתיות בארה"ב ממש מתפוררות והתוכנית היא המינימום הנדרש רק בכדי לעצור המשך ההתדרדרות והפגיעה בצמיחה הכלכלית" ולכן, בדרך זו או אחרת הצעת הנשיא תאושר ובכתבת הניו יורק טיימס המצורפת תוכלו לראות את חלוקת הכספים לפי הסקטורים, בעיקר בתחומי התחבורה, האנרגיה, בשיפור איכות המים והובלתם, ברשתות החשמל, בסגירת הפער הדיגיטלי ברחבי ארה"ב ובהעלאת רמת העובד האמריקאי. כ-500 מיליארד יוקדשו "לשיפור מצב התעשייה האמריקאית בתחרות מול סין ומדינות אחרות..." ולצורך כך יוקצו כספים לתעשיות כמו האלקטרוניקה, עם דגש על המוליכים למחצה, האנרגיה החילופית, מרכזי מחקר ומעבדות ולתחום המניעה ברפואה.

הנשיא ביידן אינו הראשון שמנסה לשדרג את התשתיות, מאז הנשיא רייגן ניסו כל הנשיאים, במיוחד טראמפ לשדרג התשתיות ואיש מהם לא הצליח להזיז את העגלה הכבדה הזו וכיוון שהפעם נראה שתזוז אז אין ספק שהתוכנית, לצד ההשקעות שממילא מתבצעות בתשתיות הטכנולוגיה ע"י הסקטור הפרטי (ושלמעשה מקבלות גיבוי מהתוכנית) תחזק עוד יותר את כלכלת ארה"ב שכבר צומחת מהר מכפי שאפילו האופטימיים חזו. רק כדוגמה נציין שתשתיות G5 למשל כבר הבטיחו לעצמן מעל ל 1.4 טריליון דולרים ממקורות פרטיים והסכום ילך ויגדל ככול שתוכנית הנשיא תאושר.

וול סטריט כמובן אוהבת תוכניות כאלו וכמובן שגם  כל  "גורו של תשתיות" רואיין. בתוכנית הכלכלית הפופולארית של אתר פוקס, "השולחן העגול של בארונס" רואיין Harold Bowen  מנכ"ל  חברת ניהול הנכסים Bowen, Hanes מאטלנטה, חברה קטנה יחסית לתחום הניהול בארה"ב, אבל בעלת מוניטין גדול בארה"ב כיוון שהיא מנהלת, 45 שנים ברציפות, את קרן הפנסיה של השוטרים והכבאים של העיר טמפה בפלורידה (עיר אגב שמנוהלת  בצורה מדהימה מהבחינה הכלכלית והחברתית). היא קרן הפנסיה היחידה בארה"ב שלא הייתה בגירעון מזה 45 שנים. החברה התחילה לנהל את קרן הפנסיה לפני 45 שנה, עם 12 מיליון דולרים והיום מגיע ערך התיק ל-2.7 מיליארד. מר Bowen, שלקח את הניהול מאביו לפני 20 שנה, "בנה" את מה שקרוי "מודל ההשקעה הנושאי-וורטיקלי של טמפה (Tampa's top-down thematic investment model) שהחלטות ההשקעה בו מתבססות על  הפעילות המקרו כלכלית. יצא לנו בעבר לשמוע הרצאות שלו באטלנטה וכדאי שתקשיבו לראיון שנתן בסוף 2019 לבארי ריטהולץ, מייסד ומנהל חברת ניהול הנכסים Ritholtz Wealth Management, האיש שכתב, ב 2009, את הבסט-סלר, Bailout Nation, שאנחנו מאוד ממליצים לקרוא, על "החילוץ" ממשבר 2008.

• וול-סטריט ננעלה במגמה מעורבת; אלי לילי קפצה ב-14%, הרץ זינקה ב-43%
• וול סטריט נפלה - נובה קרסה; צפי לירידות מחר בת"א

Bowen, שקנה לעצמו שם כ"בוחר מניות" מצליח וכן כמומחה בכל הקשור למדיניות הממשל והבנק הפדרלי, הוזמן לשולחן העגול לדבר על ההשקעה בתשתיות וגם על בחירת מניה נכונה. לדעתו, השקעות לטווח ארוך בחברות מובילות הן עדיפות. לטענתו, "כתלמיד של באפט ומאנגר, עיתוי הכניסה להשקעה אינו המשתנה החשוב בבחירת המניה. מה שחשוב, לטווח הארוך, הוא הבנת  הפעילות, הסקטור והנהלת החברה" ומשקיע שפועל כך יוכל ליהנות מתוכניות התשתיות. לדעתנו האיש צודק ומי שיקרא את הכתבה בניו יורק טיימס יוכל להתאים מניות לסקטורים המועדפים.

אחת ההצלחות הגדולות שלו הייתה ההשקעה בחברת קורנינג (סימול:GLW), החברה שמובילה את תעשיית הזכוכית מזה 170 שנים. GLW, כמו חברות תשתית מובילות סקטורים רבות אחרות (T, NOK, GE, VIE.PA, DE, X ואחרות) עברה, במהלך התקדמות מהפכת הטכנולוגיה, משבר התאמה קשה שבינו לבין משבר בועת 2000 כמעט חוסלה, אבל הצליחה לשקם עצמה בצורה מופלאה ולהפוך מחברה של זכוכית לחברה של טכנולוגיות מוטות זכוכית ונסביר בהמשך.

משקיעים, כמו אותו Bowen, שלמדו את החברה והבינו את התנהגות הסקטור בתוך המהפכה, הגיעו למסקנה שהידע שרכשה החברה בתחום  הטיפול ועיבוד הזכוכית ישמש אותה עם ההתקדמות של מהפכת הטכנולוגיה. בנק ההשקעות Bowen ,Hanes  החל לאסוף המנייה כבר ב-2002, כאשר המניה ירדה מ-120 דולר בקיץ 2000 לדולר אחד בסוף 2002 ("המחיר אז נקבע ע"י הפניקה ולא הביזנס", הסבירו לנו בחברה בזמנו).  אבל את הפוזיציה הגדולה שלהם הם אספו  בסוף 2008 ובמחיר של 8 דולרים. הם לא עשו זאת בגלל שהמניה ירדה אז מ-30 דולרים אלא בגלל שנודע להם שג'ובס בחר ב"זכוכית הגורילה" של קורנינג לצג האייפון החדש שעמד להפיץ ב-2008-9. "ללא קשר לקורנינג", הסביר לנו מר Bowen, "ביקרנו, בקיץ 2008, באפל והבנו שהחברה מוכנה ל"מהלך האייפון". לי היה ברור שאם הדבר הזה יוצא לשוק ועובד כפי שתיארו לנו באפל, ההצלחה תהיה עצומה. תוך כדי השיחה עלה נושא ה-Gorilla glass ומה שג'ובס כינה אז Specialty Glass ואפילו הקדיש כמה דקות לספר לנו על הפוטנציאל של שילוב בין כימיקלים לזכוכית. לאחר הפגישה נסעו כל האנליסטים הבייתה אבל אני נסעתי ישר לקורנינג, בניו יורק ונפגשתי שם עם היו"ר החדש דאז Wendell Weeks (שעדיין בתפקידו עד היום). לאחר הפגישה חזרתי לאטלנטה וקבלנו החלטה להיכנס חזק. ללא קשר ולמזלנו השוק אפילו עזר..".

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

קורנינג התחילה כמפעל לייצור ועבוד זכוכית ב-1851 כאשר ב-1877 פנתה אליהם אוניברסיטת קורנל בבקשה לנסות ולפתור ביחד בעיות איכות של אופטיקה בעדשות הזכוכית שהאוניברסיטה פיתחה. הצלחת הניסויים הובילה לשתי התפתחויות. הראשונה והחשובה מסחרית הייתה פניה של תומאס אדיסון שביקש מקורנינג לייצר עבורו נורת זכוכית עבור התאורה החשמלית שהמציא והשנייה הייתה החלטת החברה מאותו זמן להקדיש סכומים גבוהים מהמקובל למטרות פתוחים טכנולוגיים כך שקורנינג מוגדרת, במהלך 150 השנים האחרונות כחברת טכנולוגיה שעיסוקה בזכוכית וכימיקלים מיוחדים".

קורנינג, למעשה הייתה אחת מחברות התעשייה הראשונות שפתחו מעבדת מחקר טכנולוגית בתחילת המאה הקודמת. ב-1926 פתחה החברה מכונת ייצור בסרט נע לנורות חשמל (אז 2000 נורות בדקה) ומאז מובילה החברה בשורה אינסופית כמעט של חדשניות בתחום הזכוכית - מהזכוכית האופטית למשקפיים דרך מוליכים חשמליים מצופי זכוכית, זכוכית לטלוויזיה צבעונית, זכוכית הקרמיקה (שהפכה את החברה, ב-1957, ליצרנית כלי השולחן הגדולה בעולם) ועד לסיבים אופטיים (שהם הסיבה העיקרית לעליות המניה ל-120 דולר בתקופת הבועה וגם הסיבה העיקרית לירידתה לדולר ב-2002). אבל החברה, שרבים ב 2002-3, ניבאו שתגיע לכונס, הצליחה לשרוד וב- 2006 הגיע סטיב ג'ובס לביקור סודי בקורנינג כדי לפתור בעיה שעצרה את התקדמות האייפון המיוחל. "אפל זקוקה", אמר ג'ובס ל-Wendell Weeks, היו"ר החדש דאז של קורנינג, "לכיסוי זכוכיתי, קשה, שדוחה שריטות, שקוף לחלוטין ומעביר מגע, למכשיר שידמה לזה". ג'ובס הציג לו טלפון נוקיה גדול והוסיף, "ואנחנו זקוקים לזה בתוך 6 חודשים". Weeks ענה, "הגעת למקום הנכון והיחיד שמסוגל". זכוכיות מגע לתעשיית האלקטרוניקה הדיגיטלית הקפיצו את GLW מה שלמעשה הוביל את החברה, בשותפות עם סמסונג, להיות חברה המובילה גלובלית בתחום הזכוכית למטרות מיוחדות, ה-Specialty Glass, תחום אליו שאף גם ג'ובס להגיע.

מדובר, בגדול, בכיסוי זכוכית דקורטיבי שמשמש, בין השאר, לדלתות, חלונות (גם כחוסם שמש וגם כשומר על מיזוג האוויר) ומראות, לתעשיות הרכב והאלקטרוניקה ועוד ושהופך במהירות לחומר גלם דרוש  בתחום השיפוץ והתשתיות. אנליסטים רבים מאמינים שתחום ה-Specialtyהופך למנוע צמיחה גדול בעשור הקרוב ובעיקר בגלל מעבר כספים להשקעות התשתית המתקרבות (לא רק של הממשל אלא גם תחומי הרכב, האלקטרוניקה, הציוד המעבדתי ואפילו הנדל"ן).

"תגלו את זכוכית הגורילה והדברים שיפותחו ממנה בכל פינה", כתב האקונומיסט עוד ב-2017 והוסיף, "אנחנו חשבנו שאחרי 4000 שנה האנושות מבינה הכל בקשר לייצור הזכוכית וצאצאיה" ומסתבר שזו רק ההתחלה,

ההשקעה בתשתיות ובתעשיית הזכוכית: המשקיע צריך להבין שתחום התשתיות מתפרש על פני עשרות סקטורים שונים. תשאלו משקיע אמריקאי איזה חברות מובילות בתשתיות והתשובה תהיה ענקית התשתיות הפרטית Bechtel או קטרפילר (סימול:CAT) שמובילות בתחום תשתיות הנדל"ן. בתחום תשתיות התקשורת ישנן סיסקו (סימול:CSCO) ודל (סימול:DEL). בתחום התעשייה, הנפט והגז נמצאת Fluor (סימול:FLR). בתשתיות עירוניות ומבני ציבור ישנה קבוצת Turner חברת בת של ענקית התשתיות הגרמניתHochtief  (סימול:HOT.DE) וישנה פרקר-האניפין (סימול:PH), המאוד מעניינת, שמטפלת בטכנולוגיות פיקוח ומערכות של תשתיות בתחומים שונים בעיקר בתחומי התעשייה והחלל.

ישנם לפיכך סלים רבים בתחום התשתיות. ישנו הסל PAVE שמכיל מגוון של חברות תשתית בראשות DE, PH, ETN וישנו הסל NFRA שהמניות המובילות בו הן CNR, CMCSA, VZ ו T&AT וגם הסל IGF שאותו מובילות חברת תשתיות האנרגיה הקנדית ENB וAena SME  (סימול: 0R4Y.IL) מספרד, צריך לבדוק ולבחור

GLW, בהיותה חברת הזכוכית הגדולה ביותר משויכת בוול סטריט דווקא לסלי הטכנולוגיה והדיווידנד ה"אריסטוקרטים" כמו ה-TDV שהונפק לפני כשנה וחצי. במונחים אקדמאים המניה יקרה מאוד, מכפיל היסטורי של כ-82 ומכפיל ל-2021 של  כ-23. זה קורה בגלל שהמניה, עבור המשקיעים, מייצגת "טכנולוגיה חדשנית", לא זכוכית. אם תבדקו מי המתחרות תגלו שהן סוני, אפלייד מטריאלס ו- IBM. המניה חצתה את מחיר המטרה של הקונצנזוס ועדיין הקונצנזוס בהמלצת "קניה". קרנות וואנגארד ובלקרוק הן המחזיקות המובילות במניה. בהחלט מניה יותר ממעניינת להשקעה לטווח הארוך מעבר לכך לא נסתכן.

ומה מבשרת לנו וול סטריט? כעת, כשהאיחוד האירופי וחשוב יותר, ג'יימי דימון  מג'י פי מורגן עוברים לצד האופטימי של התחזקות הכלכלה מחד והתחלת לצד פרסום התוצאות של הרבעון הראשון של 2021 שללא ספק תהיינה טובות מאידך קשה לראות מהיכן ואיזה ברבור שחור יוכל להביא לתיקון ערכים מה גם שכל האלטרנטיבות, במיוחד האגחי"ם, נעשות פחות ופחות אטרקטיביות/ אז מה עושים? קונים GLW ב 45? ממתינים? מזל שאנחנו לא  מעורבים.