ביידן רוצה להפוך את ארה"ב לירוקה - הוא לא יוכל לעשות זאת בלי סין

אמש פורסם כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן גיבש תכנית שתצמצם את פליטת גזי החממה בכ-50% עד שנת 2030, וזו בהחלט בשורה אופטימית ואף אפשרית - אך עם זאת, כשבדיין שואף לקיים כלכלה דלת פחמן הוא חייב לקחת את סין בחשבון וזה לא הולך להיות פשוט עקב המתיחות המתמשכת בין שתי המדינות. 

המתיחות ביחסי ארה״ב-סין אמורה להיות צפויה יותר, כאשר ג׳ו ביידן שולט בבית הלבן. ככל הנראה אנו עתידים לראות במלחמת הסחר רטוריקה רגועה יותר, אך העמדה הקשוחה מול בייג׳ינג צפויה להימשך. לאחר שנים של תלונות מצד ארה״ב, על פרקטיקה עסקית לא הוגנת בחברות שנשלטות ע״י האימפריה הסינית. הנשיא טראמפ הגביר את הלחץ על בייג׳ינג. הנשיא לשעבר פעל באמצעי מדיניות נוקשים, שלעיתים קרובות צצו באופן פתאומי דרך הודעות ברשתות החברתיות.

לסין שתי יתרונות משמעותיים, האחד - היכולת של התעשייה המקומית להתרחב במהרה, והשני ולא פחות חשוב הוא הסובסידיות של הממשל ושל חברות מקומיות. סין שולטת כיום כמעט בכל החלקים של שרשת האספקה הסולרית בעולם. ואם זה לא מספיק למעלה ממחצית הסיליקון הגבישי בעולם (חומר גלם המשמש פאנלים סולאריים) מגיע מאזור שינג'יאנג הבעייתי, שם ארה"ב האשימה את בייג'ינג בביצוע רצח עם.

תוכניתו של ביידן, שהוצגה בפסגת יום כדור הארץ קוראת להפחתת פליטות הפחמן של ארה"ב מרמה של 50% שנמדדה בשנת 2005, לרמה של 52% עד לשנת 2030. חלק מהשינויים הדרושים כדי להגיע ליעד זה כבר נעשו, וישנן מספר חברות ומניות שנהנו מכך. על פי נתוני הסוכנות להגנת הסביבה, כרבע מפליטת גזי החממה מקורם בייצור חשמל ומיזוג אויר, כאשר כרבע נוסף מגיע מחקלאות ומייצור עצים. שימושים תעשייתיים מהווים 21% ותחבורה 14% נוספים, ואילו בניינים מהווים כ -6%.

בעוד שביידן בונה את התשתית לתכנית שלו, שעומדת על כ-2 טריליון דולר, תומכי תכניתו מקווים שארה"ב תוכל להישען על החסדים של סין. "הוא לא יצליח לעמוד בהכרח באותם ציוויים ושאיפות סביבתיות מקומיות מבלי להגדיל את החשיפה לדומיננטיות הכלכלית הסינית באותן רשתות אספקה." אמרה מיקאלה מקקואדה, אנליסטית בכירה בקבוצת יוראסיה.

במסגרת תכניתו של ביידן רשת החשמל בארה"ב צריכה להיות נטולת פחמן עד שנת 2035, הנשיא מבקש לעשות זאת באמצעות הקמת תקן חשמל נקי הקורא לעלייה דרמטית באנרגיית השמש והרוח. אך סין שומרת על אחיזה הדוקה בייצור העולמי המעורב בייצור פאנלים סולאריים.

דרכה של סין למנהיגות עולמית
בעוד שהצמיחה המוקדמת של הטכנולוגיה הסולארית ניזונה בחלקן מהשקעות פרטיות וציבוריות בארה"ב, ביפן ובגרמניה, סין שלטה בעצמה בהיקפים ובעלות, על ידי השקעת מיליארדי דולרים לשחקנים מקומיים.

במקרים מסוימים, ממשלות מחוזיות ומקומיות הציעו קרקעות וחשמל מסובסדות, תמיכה כספית והקלות מס לענף. תעשיית הייצור הסולארית בסין אמנם היוותה מעט פחות מ -10% מנתח השוק העולמי לפני שנת 2005, אך היא צברה צמיחה של פי 200 בטווח של שש שנים, על פי דו"ח של הקרן למידע וטכנולוגיה למידע. מניית סין עלתה ב-60% בשנת 2011 ומאז נותרה מעל לרמה זו.