איך השוק נפל בגלל התקשורת ולמה לא יוטלו מסים כבדים בארה"ב?

השוק נבהל ביום שישי מכתבה ישנה - סוכנות בלומברג מיחזרה כתבה על ההצעה של הנשיא ביידן מקמפיין הבחירות, להעלות את מס רווחי ההון לעשירים בארה"ב. מדדי וול-סטריט הגיבו בירידות של כ-1% עד שראש המטה של ביידן, רון קליין, יצא להרגיע בציוץ כי לא מדובר בשום דבר חדש וגם אם ההצעה תעבור היא תשנה את שיעור המס עבור פחות מ-0.5% מהאמריקאים, וגם זו כמובן רק הצעת פתיחה, כשלפי הערכות כלכלנים היא תסתכם לבסוף בקול ענות חלושה בהעלאת מדרגה צנועה ל-28% ולא ל-48% שהוצעה בקמפיין. צריך לזכור שלדמוקרטים רוב דחוק בסנאט ואין כמעט סיכוי להשיג קונצנזוס של הסנאטורים למהלך משמעותי.

ברקע, נתוני המאקרו הטובים ממשיכים להתפרסם ולמרות זאת התשואות הארוכות ממשיכות לזלוג כלפי מטה, מה שעשוי לאותת שהן בשלות לנסיגה. למעשה, גם העלאות הריבית שגלומות בהן נראות מנותקות מההכוונה של הבנקים המרכזיים.

במסיבת עיתונאים וירטואלית שקיימה בסוף השבוע נשיאת הבנק האירופאי, לגארד, היא הבהירה שזה "מוקדם" אפילו לדון על מתי להפסיק את תכנית רכישת איגרות החוב. מצד שני, הדברים שלה לא הספיקו כדי למנוע את התחזקות היורו בעולם, מגמה שאם תימשך עשויה לדחוק אותם להעמיק את ההרחבה המוניטרית אל תוך ההתאוששות. ביום חמישי, במפגש חזאים בשוק עם בנק ישראל והנגיד, נדונה בין היתר השאלה האם ישראל דומה יותר כיום לארה"ב או אולי דווקא לאירופה?

אופטימיות עם חשש לאופוריה - מרווחי האשראי שדורשים משקיעים מאג"ח בדירוג נמוך נעים סביב שפל שנראה לאחרונה רק ב-2007, כך לפי נתוני בלומברג-ברקליס. כלומר המשקיעים מרגישים בטוחים כעת יותר לגבי האיתנות הכלכלית ביחס לכל שנה אחרת מהתקופה שלאחר משבר הסאב-פריים. התחושות הטובות משתקפות גם בנתוני המאקרו ה"רכים", אלה שמתארים ציפיות, כמו מדד אמון הצרכנים בישראל, שפורסם בסוף השבוע, ועלה במחצית הראשונה של אפריל ל-1%- לעומת 6%- במחצית השנייה של מרץ, וכמו סקרי מנהלי רכש בחברות בארה"ב, שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב ע"י חברת מרקיט ולימדו גם הם על אופטימיות שיא.

אך בעוד הנתונים "הרכים" משתפרים בקצב מהיר מאד הנתונים "הקשים", כמו מכירות וייצור, משתפרים בקצב איטי בהרבה. פער כזה בין נתונים "רכים" ל"קשים" נחשב בעצמו לאינדיקטור לאופטימיות יתר. הפעם הקודמת שהפער נפתח לרמות כאלה היה לקראת סוף 2018, לפני הנפילות בשוקי המניות. 

תחזיות הצמיחה הגבוהות לטווח הקצר עשויות להגיע למצוק תלול - בנק ישראל חוזה צמיחה גבוהה של 6.3% השנה, ביחס לצמיחה ממוצעת עולמית גבוהה גם כן, של 6.0%, שצופה קרן המטבע. מצד שני חלק גדול מהצמיחה מבוססת על חובות ועל גורמים זמניים, שבעתיד יכבידו על הצמיחה. בנוסף תשואות האג"ח הנמוכות כיום מציעות כי הצמיחה בשנים הקרובות תעמוד בממוצע על 1.0%-2.0% (לפי עבודות מחקר שתיאר הנגיד שלנו, ירון). כך שישנן אינדיקציות רבות לכך שהנפילה העתידית בקצבי הצמיחה תהיה משמעותית יותר מזאת שמעריכים כיום אנליסטים ברמת המיקרו, וזה עוד מבלי לקחת בחשבון סיכוני מאקרו אחרים.

עדכוני קורונה - יפן נכנסת רשמית למצב חירום בעקבות התפשטות מחודשת של הקורונה. ראש  ממשלת יפן, סוגה, אמר כי הוא "מתנצל בכנות על שעשה שוב צרות לאנשים רבים." בארה"ב, סקרים מראים על מגמת ירידה משמעותית במוכנות הציבור להתחסן, מה שעשוי לעכב את מועד ההגעה לחסינות עדר ולסדוק את לוחות הזמנים להתאוששות.

איזו התפרצות ביקוש? - חברות שהשתעשעו ברעיון לגלגל את עליית מחירי הסחורות לצרכנים וליהנות מ"התפרצות ביקוש" מגלות שלא כ"כ מהר. עד כה רק שלוש חברות אמיצות של מוצרי צריכה בישראל הודיעו על העלאות מחירים וכבר החלו בעיות. הגדולה שבהן היתה בשבוע שעבר קימברלי קלארק, שהודיעה כי תעלה את מחירי מוצרי התינוקות והנייר בישראל בשיעור של 4.4%-7.4%. מדובר במהלך העלאות עולמי שהחל כבר בתחילת החודש, אך הוא, מסתבר, לא יורד לצרכנים בגרון. אחרי העלאות המחירים הורידה קימברלי קלארק את תחזית הגידול ברווח מעד 2% ל- 1%, גם על רקע ירידה במכירות, ומניית החברה קרסה ביום שישי ב-6%. החברה עדיין מחכה להתפרצות הביקוש שהבטיחו לה הכלכלנים...

לאנס רוברט, מחברת Real Investment Advice, מעריך שעד סוף השנה חברות נוספות יאלצו לעדכן כלפי מטה את תחזיות הרווח ממגוון סיבות:

1. הצמיחה הכלכלית לא תהיה חזקה כצפוי.
2. שיעורי מס חברות העולה יפחית את הרווחים.
3. החברות יתקשו בגלגול התייקרות התשומות לצרכנים.
4. שיעורי הריבית העולים ייקרו את עלויות המימון.
5.התפוגגות התמריצים הממשלתיים יחשפו צרכן חלש יותר.
6. הדולר הנחלש יתחיל לחנוק את הביקוש בארה"ב והיצוא מהעולם.

​אמיר כהנוביץ הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס