מחירי הסחורות עלו ב-80% וזה כנראה לא הסוף

העלייה במחירי הסחורות היא חרב פפיות עבור התעשייה הישראלית -  בישראל החזרה לשגרה מהקורונה מצליחה להפתיע את הספקנים הגדולים ביותר, אך ברחבי העולם עדיין רושמים שיאי נדבקים מדי יום. למרות התחלואה ברחבי העולם, בשווקים חוששים מאפקט עליות המחירים בזמן החזרה לשגרה ואפילו הרבה יותר מזה. כמה יותר? בסביבה של מחירי סחורות הגבוהים אפילו יותר משהיו ערב משבר הקורונה, נראה כי עליות המחירים בלתי נמנעות.

בחינת הנתונים מלמדת שאם משווים את מחירי הסחורות לאלה של אפריל 2020, מגלים כי מחירי סחורות רבות נסקו ועלו בכ-80%. מחיר הנחושת התייקר בשנת 2020 ב-25.8% ומתחילת שנת 2021 נרשמה עליה של 21% נוספים. מחיר האלומיניום התייקר בשנת 2020 ב-9.4% ובשנת 2021 נסק בעוד כ-19.4%. מחיר הנפט, הגורם המרכזי בעלויות היצור והשינוע חזר לרמתו בסוף 2019 אחרי ירידה שנרשמה בשנת 2020 והעלייה מאז תחילת 2021. לאור התנודות, אפקט הדומינו והחשש ממשבר בתעשייה המקומית בתקופה פגיעה ורגישה של יציאה ממשבר קורונה, ננסה לנתח את המשמעות של עליות המחירים, במהלך משבר כלכלי מהגדולים והחמורים שידענו, כיצד זה שמחירי סחורות חשובות ובסיסיות לא רק שלא יורדים אלא עולים בצורה חדה וממושכת.

אז מהן הסיבות? בקצרה, נאמר, שילוב של בקושיי שיא לצד הון זמין ומימון נדיב ומסובסד. וביתר פרוט, ביקוש שיא כתוצאה ממהלכים ממשלתיים לעידוד הפעילות בתקופה של קריסת הביקושים לצד מלאים נמוכים בתקופה בה מדינות פועלות להוזלת עלויות האשראי באמצעות הורדת הריבית לכדי ריבית ראליות שלילית והדפסת הכספים בהיקף חסר תקדים מצד הבנקים המרכזיים חוללו זעזוע במערכת. הגדלת ההוצאות הממשלתיות בהיקף אסטרונומי חסר תקדים של טריליוני דולרים, ושלל מהלכים שבאו לעודד פעילות כלכלית בשווקים גררו לכך שכספים רבים זרמו לשווקים והחלו ליצור תחרות בשווקים בהם ההיצע מוגבל ומנגד הדבר היחיד שעולה ועולה הוא הביקושים בעידוד כסף זול.

בחודש מרץ 2021 רשם מדד המחירים לצרכן זינוק של 0.6%. מדד חודש מרץ ממשיך את המגמה ומאותת על שינוי בתווי האינפלציה וחזרה לתחום יעד האינפלציה עליה הכריזה הממשלה 3%-1%. אף כי קשה לראות תרחיש שבו שנת 2021 מסתיימת בעליות מחירים בקצב של למעלה מ-2%. הרי מדובר בשינוי מגמה ואיתות, עוד לפני שיצרנים רבים יידרשו לגלגל את מלוא העלאות המחירים במשק אל הצרכנים. כך או כך, הדבר הכמעט יחיד שמונע את האינפלציה בישראל הוא שער דולר נמוך. אולם מנגד, בשער הדולר הנמוך, טמון המוקש הפוגע בתמורות הייצוא בשקלים ומעודד יבוא מתחרה לישראל.

 
התעשיינים הישראלים מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן. מצד אחד הרצון לשווק ולחזור במהירות לשגרה ומנגד, הפגיעה הקשה בערך תמורות היצוא עם ייסוף השקל ובמקביל אובדן השוק המקומי ליבוא זול. הבעיה אינה טמונה בהתייקרות חומרי הגלם ועליות המחירים בלבד, הם לא הבעיה היחידה. התעשייה הישראלית ניצבת בפני מצב בלתי אפשרי: מחירי הסחורות עולים ומנגד מחיר המוצרים המתחרים המיובאים יורדים.

בסביבה שלאחר משבר קורונה, כאשר רבים נאלצו לחסל חסכונות ורזרבות, התעשיינים יאלצו לעלות מחירים ואף לפתוח הסכמים במטרה לשרוד את המשבר, שכן הנזק גדול מנשוא. כששער החליפין הנמוך מיטיב עם היבוא ופוגע קשות בכדאיות היצוא, נמצא שהתעשייה הישראלית סופגת מכות בכל הגזרות.

שנת 2021 מביאה עמה תמריצי שיא לעידוד הפעילות הכלכלית, ההשקעה בתשתיות לצד עידוד הצריכה והביקוש. בארה"ב בהמשך להזרמת סיוע כלכלי של 1.9 טריליון דולר הממשל עומד להזרים עוד 2.3 טריליון דולר נוספים להשקעה בתשתיות ולעידוד הצמיחה לצד שער ריבית ראלי שלילי, הצפוי לשרור עד לשנת 2023. בתקופה בה בסין הממשל מזרים ביקושים להשקעות בתשתיות ולעידוד הפעילות הכלכלית ובאיחוד האירופי פועלים להנגשת המימון הנדיב והזול לאוכלוסיות נרחבות ולאורך זמן, כל אלו תומכים בנסיקה בביקושים בשוק בו המלאים מצומצמים ומוגבלים. מגבלת המלאים הנובעת בין היתר מהסגרים ומיעוט העובדים הזמינים, ההשקעה המצומצמת שבוצעה בעשורים האחרונים במכרות ובתפוקות, ומעל לכל התנודות החדות בביקושים פגעו בכדאיות הרחבת היצע חומרי הגלם  וגררו בכך לעליות המחירים החדות. 

מחירי הסחורות עלולים להמשיך ולזנק ככל שהתאוששות הכלכלית תצבור תאוצה. החוזים העתידים על סחורות כגון: תירס, נפט, בנזין ועצים רשמו עלייה מרשימה, וחלקם אף עלו בעשרות אחוזים, כך לדוגמא, מחירי עצים, עלו בקרוב ל-50%. העלייה במחירי הסחורות מתרחשת על רקע ההתאוששות המהירה יותר מהצפוי, ממשבר הקורונה, המשך מדיניות הדפסת הכספים המאסיבית של ממשלות ובנקים מרכזים במטרה לממן תוכניות סיוע לאזרחים כנגד נגיף הקורונה, יחד עם הריבית הנמוכה שמעודדת הוצאה וכמובן היחלשות הדולר המוזילה במעט את עלות חומרי הגלם הנקובים בדולר.

היצע הכסף הגדול, הנובע מהדפסת הכספים חסרת התקדים, שבאה בעקבות הקורונה, מעלה את החשש מפני אינפלציה פוטנציאלית. מומחים חלוקים באשר למשמעות לחצי המחירים, האם אלו לחצים הצפויים להתחזק ולהתגבר לאורך זמן רב או שמא מדובר באפקט זמני המשקף את העלייה בנזילות.

רבים סבורים שהעלייה באינפלציה תהיה זמנית והיא תשקף מגמה של יציאה מהמשבר והתאוששות עולמית. מצד אחד, העלייה במחירי הסחורות והתאוששות העולמית הצפויה מהמשבר היא מבורכת, בזמן שעסקים רבים נמצאים בקריסה או על סף אחת כזו. עם זאת, קיים חשש שזו רק ההתחלה של עליית מחירים ממושכת, שתגולגל לצרכן השבוי, ותפגע ביצואנים ותיצור חשש לאינפלציה במשק.

בנק ישראל ובנקים מרכזיים בעולם, יצטרכו להיות עם אצבע על הדופק, ולבחון בעתיד העלאת ריבית במידה והמצב יחייב זאת, על מנת להקהות מעט את לחצי המחירים, שמשולים לחרב פיפיות בעלת להבים משני הצדדים. עליות מתגלגלות הגורמות להשפעה רוחבית מדרישות לעליות שכר ועד לגל התייקרויות, שלל צעדים הפוגעים קשות בצעדים לגיוס עובדים, ברווחיות ובכושר ההישרדות. זה הזמן לפעולה רוחבית מצד הממשלה וקובעי המדיניות, לשמירת תנאי הסחר ורווחיות התעשייה הישראלית.