בשבוע שעבר נחשפה הונאת הפונזי הגדולה ביותר שנעשתה בישראל אי פעם (הרחבה כאן). היום נחזור לאדם שעל שמו קרויה הונאת פונזי, צ'ארלס פונזי.

צ'ארלס פונזי נולד בצפון איטליה בשנת 1882. הוא היה נצר למשפחה אמידה שירדה מהונה כך שההורים שלו לא היו עשירים. אבל, המשפחה היתה מכובדת וכנראה שעם געגועים לימים הטובים. באותה התקופה איטלקים צעירים רבים הפליגו לארה"ב והיו שמועות שהם מתעשרים שם. משפחתו של פונזי הפצירה בו לצאת למסע בתקווה שיחזיר למשפחה את מעמדה. וכך בגיל 21 פונזי עלה לאונייה עם סכום כסף ראשוני שהיה אמור לאפשר לו להתאקלם בארה"ב, אבל הוא ירד מהאונייה עם שני דולר וחצי בלבד אחרי שהפסיד את שאר הכסף בהימורים באונייה בדרך לארה"ב.
 
טוב, אבל לפחות הוא בארה". פונזי אפילו מצא עבודה לגיטימית כשוטף כלים במסעדה. בגלל שלא היה לו כסף הוא ישן בלילות על הרצפה במסעדה. לאחר מכן הוא התקדם משוטף כלים למלצר, אבל אז שוב האופי הבעייתי שלו נחשף כשהוא התחיל לחייב את הלקוחות קצת יותר ממה שהם אמורים לשלם ושלשל את ההפרשים לכיסו. מהר מאוד הוא נתפס ופוטר.

ארבע שנים לאחר שהגיע לארה"ב הוא עבר למונטריאול שבקנדה והפך לעוזר כספר בבנק. ניחוש שלי, הם לא ביקשו שם המלצות מהמעסיק הקודם. בכל מקרה, הבנק הזה נקרא Banco Zarossi והוא היה בנק חדש יחסית ששירת בעיקר מהגרים איטלקים. היה מאוד אטרקטיבי לשים את הכסף שלכם בפיקדון בבנק הזה כי הוא שילם שישה אחוזים בשנה לעומת כל בנק אחר באזור שישלם רק שלושה אחוזים, ולכן הבנק גדל בקצב מסחרר. פונזי עצמו התקדם בבנק מתפקיד זוטר למנהל ואז הוא גילה דבר מדהים - הבנק לא באמת מצליח להרוויח שישה אחוזים על הכסף של הלקוחות. הבעלים של הבנק, זרוסי, משלם ללקוחות הוותיקים שלו את הריבית בכסף של הלקוחות החדשים שנוהרים אל הבנק. 

כותרת ראשית

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

קרנות נאמנות | גיא טל | 09:46

- כל הכותרות

המדדים יורדים עד 1.5%, איי.סי.אל יורדת ב-1.8%

בעקבות החלטת לאומי: מזרחי והפועלים פנו ליזמים; יגדילו נתח בשוק המשכ...

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ל-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

הרכישות של תורפז השתלמו: ההכנסות צמחו ב-50% ל-48 מיליון דולר

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון הש...

הרווח הנקי של פועלים עלה ל-1.9 מיליארד שקל; התשואה להון: 13.6%

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

מחירי הטיסות שומרים על גובה גם בחורף: הישראלים ממשיכים לשלם ביוקר

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

עוד תכניות

רגע, הרי זו בדיוק הונאת פונזי… להבטיח לאנשים השקעה עם תשואה חלומית ואז לשלם להם את התשואה הזו מהכספים של המצטרפים החדשים. אז בעצם, פונזי, לא המציא את הונאת פונזי, הוא בכלל גנב את הרעיון מזרוסי? 
 
כן, אבל גם זרוסי לא המציא את זה. היו הרבה שעשו את זה לפניו, לפני פונזי קראו לזה "לשדוד את פטר כדי לשלם לפול" ויש דוגמאות להונאות כאלו עשרות שנים לפני פונזי. לדוגמא, שרה האו פתחה ארבעים שנה לפני ב-1878 בבוסטון קרן חיסכון שנועדה לנשים רווקות בלבד שהבטיחה תשואה חלומית של שמונה אחוזים לחודש. הטענה שלה היתה שהיא עובדת בשיתוף עם ארגון צדקה שמנסה לעזור לנשים מקופחות ולעודד אותן לחסוך.

בדיעבד התברר כמובן שאין שום ארגון צדקה והכסף שקיבלו המפקידות הראשונות הגיע מהמפקידות שאחריהן, בהנחה שהן בכלל רצו להוציא אותו ולהפסיק ליהנות מתשואה חלומית שכזו. קרן החיסכון קרסה לאחר שהתפרסמה כתבה שלילית על הקרן של האו בבוסטון דיילי והמפקידות התחילו לרוץ להוציא את כספן וגילו שהכסף איננו. האו עצמה נשלחה לשלוש שנים בכלא. אבל, אחרי שיצאה ממנו המשיכה במעלליה במקומות אחרים. 
 
אז כמו בכל הונאת פונזי גם הבנק שבו עבד פונזי נפל והבעלים שלו ברח למקסיקו עם רוב הכסף של הבנק. פונזי בשלב הזה הוא שוב מובטל. הוא היה מרושש, הוא רצה לחזור לארה"ב, אלא, שלא היה לו כסף בשביל זה, בקושי היה לו כסף לחיות במונטריאול. 

אז הוא עשה מה שהוא עושה טוב: הוא רימה. הוא נכנס למשרדים של אחד מהלקוחות לשעבר של הבנק שלו כשאף אחד לא היה בהם, מצא שם פנקס צ'קים וכתב לעצמו צ'ק שמן תוך כדי שהוא מזייף את החתימה של אחד המנהלים בחברה. 

שוב היה לפונזי מספיק כסף, רק שהוא לא היה מספיק חכם בשביל לברוח מיד לארה"ב. במקום זה הוא פשוט התחיל לבזבז ולבזבז את הכסף שגנב. זה נתן זמן למשטרה לעלות על עקבותיו ותוך זמן קצר הוא נתפס ומיד הודה באשמה. הפעם זו לא היתה תרמית קטנה כמו שהוא עשה במסעדה. הפעם הוא גנב סכום משמעותי, שווה ערך לכמה עשרות אלפי דולרים של ימינו. העונש היה בהתאם והוא נכנס לכלא לשלוש שנים.

הסיפור של פונזי עוד ארוך. אחרי שהוא השתחרר, הוא עסק בהברחת מהגרים מקנדה לארה"ב ונתפס שוב ונכלא שוב. אח"כ חזר לבוסטון והיה נראה שהוא חוזר למוטב. כנראה שהספיק לו להיתפס שלוש פעמים ברצף. אז הוא התחתן ועבד בכל מיני עבודות זמניות, בשלב מסוים נמאס לו לעבוד עבור אחרים והוא ניסה את מזלו ביזמות עסקית.

הרעיון שלו היה לפתוח מגזין מקצועי שיחולק ליבואנים ויצואנים בארה"ב ויפרסמו בו חברות מחו"ל שירצו למכור את התוצרת שלהן. הוא פתח משרד קטן בבוסטון והתחיל לשלוח מכתבים לחברות באירופה והציע להן לקנות שטחי פרסום במגזין שלו. המיזם לא התרומם: הוא לא השיג מספיק מפרסמים ולא מספיק מנויים. אבל ההתעסקות הזו עם הדואר ושליחת מכתבים לכל אירופה קיבלה תפנית מפתיעה, כשבאחד המכתבים שהוא קיבל מחברה בצרפת שהתעניינה במגזין שלו היה שובר תשובה בינלאומי. הרגע הזה במשרד של צ'ארלס פונזי, כשהוא אוחז ביד את השובר הזה היה הרגע שהפך אותו למי שהוא. בכדי להבין למה אני צריך לתת לכם קצת רקע על מה זה שובר תשובה בינלאומי?
 
הרעיון של השובר הוא לאפשר לשולח המכתב לממן את עלות משלוח של מכתב התשובה עבור האדם שקיבל את המכתב. 

אם אדם שולח מכתב לאדם אחר באותה המדינה והוא רוצה לממן למקבל את מכתב התשובה, הוא יכול פשוט לשלוח לו בול בתוך המעטפה כדי שידביק אותו על מכתב עם התשובה. אבל אם אני שולח מכתב לחו"ל אז אני צריך לשלוח במעטפה בול של מדינת היעד. ומאחר וסניף הדואר המקומי שלי לא מחזיק בולים של מדינות אחרות אז אין לי דרך קלה לעשות את זה.

בדיוק בשביל זה הומצא שובר התשובה הבינלאומי. אני יכול בכל מדינה לקנות את השובר בכסף מקומי בסניף הדואר שלי ופשוט לשלוח לו את השובר הזה. מקבל השובר יכול להמיר אותו בבול בדואר שלו במדינה שלו. הוא ייקח את הבול שהוא קיבל תמורת השובר, ידביק אותו על המעטפה וישלח אלי את המכתב.

רעיון נחמד בסה"כ שובר תשובה בינלאומי, איזו דרך קטנה כזו להתמודד עם אנשים שקמצנים מידי בשביל לשלם על בול בשביל לשלוח לך תשובה למכתב שלך. איך בדיוק הוא שינה לצארלס פונזי את החיים?

השנה שבה קיבל פונזי את המכתב היתה 1919, זה היה ממש לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדינות באירופה חוו אינפלציה ובארה"ב המחירים היו יחסית קבועים, אבל שוברי התשובה הבינלאומים היו במחירים קבועים והמחיר שלהם במדינות השונות לא השתנה במהלך המלחמה. זה גרם לכך שיכולת לקנות שובר כזה באיטליה בכמה סנטים אמריקאים ולהחליף אותו בבולים ארה"ב בשווי של דולרים. פונזי מצא את הגביע הקדוש של עולם ההשקעות, האווזה שמטילה ביצי זהב, הוא מצא ארביטראז. 
 
ארביטראז הוא מצב שבו אני יכול לעשות פעולת מסחר שיש בה רווח בלי סיכון, כלומר בכל מצב אני ארוויח לא משנה אם השוק ירד או יעלה. פונזי יקנה שוברים באיטליה בסנטים ויקבל תמורתם דולרים בארה"ב, רווח ללא כל סיכון.

צ'ארלס פונזי מצא ארביטראז עצום. רווח אגדי של מאות ואלפי אחוזים ולא סתם ארביטרז זה היה ארביטרז שלא ייסגר בעקבות ניצול שלו, הארביטראז בשוברי התשובה הבינלאומיים לא נגרם על ידי השוק אלא על ידי החלטה של איגוד הדואר הבינלאומי שאלו המחירים של השוברים בכל מדינה. ולכן הארביטראז הזה לא ייסגר כל כך מהר ועל הדרך פונזי יוכל להיות אדם עשיר.
 
צארלס פונזי פתח חברת השקעות שכל מטרתה הייתה לנצל את הארביטראז, הוא גייס כסף מכל מיני מכרים שלו והבטיח להם שיקבלו תשואה של 50% בתוך חודש וחצי. הוא לא סתם לקח מהם את הכסף והבטיח תשואה. הוא הסביר להם בדיוק מה הוא מתכנן לעשות איתו, הוא אמר להם שהוא הולך לשלוח את הכסף לאיטליה ושם יקנו עבורו שוברים ישלחו לו אותם לארה"ב, בארה"ב פונזי ימיר את השוברים לבולים וימכור אותם בערכם הנקוב, לפי הערכה שלו הוא צפוי להרוויח מהעסקאות 400% ומתוכם הוא יעניק לאלו שילוו לו את הכסף 50% עלובים והוא ישאר עם רווח אגדי.
 
וזה אכן עבד, לאחר 45 ימים פונזי החזיר למשקיעים שלו את ההשקעה בתוספת 50%. המשקיעים עשו שני דברים, אחד אמרו לו בבקשה בבקשה תיקח את הכסף שלנו שוב לחודש וחצי נוספים, והדבר השני שהם עשו היה לספר לכל מי שהם מכירים על פונזי הגאון הפיננסי שמצא אביטראז לא נורמלי וגרם להם להרוויח 50% בחודש וחצי.
 
הדבר הבא שקרה הוא שרבים הגיע לפונזי וביקשו להשקיע איתו בארביטראז. בואו נדבר במספרים: בחודש ינואר 1920 השקיעו אצל פונזי 1,800 דולר. עכשיו הדולר של אז זה לא הדולר של היום אז תכפילו כל מספר בראש ב-13, למי שקשה לחשב בראש ומתחיל לחפש מחשבון, אפשר להכפיל רק ב-10. בקיצור, 1800 דולר גם כפול 13 זה לא ממש סכום משמעותי, כ-23 אלף דולר.

בפברואר 1920 השקיעו אצל פונזי 5,000 דולר, במרץ כבר השקיעו אצלו 30 אלף דולר, באפריל זה כבר היה 140 אלף דולר. בשלב הזה הביקוש היה כל כך גדול שהוא היה חייב לפתוח עוד סניפים ברחבי ניו אינגלד וניו ג'רזי בכדי לעמוד בביקוש. בכל זאת מישהו צריך לאסוף ולרשום את כל הכסף הזה שנכנס. במאי נכנסו משקיעים חדשים עם 440 אלף דולר, ביוני נכנסו 2.5 מיליון דולר, ביולי נכנסו כבר 6.5 מיליון דולר, עכשיו שוב תכפילו ב-13 אלו סכומים אדירים שהגיעו אל פונזי בתוך זמן קצר. פונזי הפך לסלב. הוא היה גאון פיננסי שעשה הון ושיתף את הציבור בהון הזה.

הלקוחות שלו שעשו הון בעצמם ולא חשבו בכלל על לממש את כספי ההשקעה שלהם. תראו, בריבית דריבית, כלומר אם אתה כל חודש וחצי לוקח את כל הכסף שלך כולל מה שהרווחת ומחזיר לפונזי להשקעה נוספת מדובר על 2500% בשנה או במילים אחרות להכפיל את הכסף בערך פי 25 בתוך שנה. מי המשוגע שבכלל יוציא את הכסף שלו מחברת ההשקעות של פונזי. 
 
להפך, אנשים לקחו הלוואות, לקחו משכנתאות על הבתים שלהם אספו כל דולר שהיה להם ונתנו אותו לפונזי כדי שיכפיל להם אותו שוב ושוב.

פונזי הפך בתוך כמה חודשים ממרושש למיליונר, הוא קנה אחוזה יפה ושיפץ אותה ברמה הגבוהה ביותר, הוא קנה מכונית יוקרה ובכללי פשוט חי כמו מלך. הוא גם השקיע חלק מהכסף וקנה לעצמו בנק מקומי שבעזרתו הוא ביצע חלק מהפעולות הכלכליות. הוא היה בעננים.
 
אבל כמו שקורה לא מעט במקרים כאלו, כל הרעש סביבו התחיל למשוך גם חשדות וגורמי אכיפה. אחד הגורמים הראשונים שבדקו אותו היו הרשות הדואר האמריקאי עצמה. הרי כל הכסף הזה מגיע למעשה מכך שהדואר משלם סכומים גדולים לפונזי עבור שוברי התשובה הבינלאומיים, ולמעשה פונזי והמשקיעים שלו מרוששים את הדואר, הרי מישהו מפסיד פה את ההפרש הזה.

הבדיקה של הדואר הסתיימה ללא כל תוצאות, לדואר לא הייתה בעיה עם המיזם של פונזי, לא בגלל שהוא היה חוקי, והוא אכן היה חוקי, אלא בגלל שהם פשוט לא ראו שום פעולה חריגה או עלייה בניצול של שוברי תשובה בינלאומיים בארה"ב. הרווחים האגדיים של פונזי לא הגיעו מהדואר האמריקאי.  אז מאיפה?

הבאים שחקרו את פונזי היו הכתבים הכלכליים של כל מיני עיתונים, אחד הכתבים טען שאין שום דרך חוקית לעשות רווחים עצומים כמו הרווחים שפונזי מבטיח למשקיעים שלו, אבל אם אתם חושבים שאמירה כזו פגעה בפונזי ובאמון בו אתם ממש טועים. פונזי גרר את הכתב לבית המשפט ותבע אותו על הוצאת דיבה, והוא זכה, וגם קיבל פיצויים אסטרונומיים של חצי מיליון דולר. לפונזי היה הסבר טוב לגבי איך הוא מרוויח את התשואה המדהימה הזו ומאחר ולכתב לא היו הוכחות כלשהן שהוא לא עושה את התשואות האלו הוא הפסיד במשפט.
 
אבל היו כתבים אחרים שהיו קצת יותר יסודיים, אחד מהם היה ריצ'רד גרוזייר , גרוזייר היה העורך הראשי של הבוסטון פוסט. הוא מינה צוות של כתבים חוקרים בכדי להיכנס לעומק העניין ולהבין איך בדיוק פונזי מחולל את הנס הזה. ב-26 ביולי 1920, בערך חצי שנה אחרי שהתחיל פונזי את הפעילות שלו, פורסמה הכתבה הראשונה בסדרה של כתבות חוקרות. סוף סוף שאלו העיתונאים שאלות טובות וקשות, ששפכו אור על הבעייתיות במודל של פונזי.

הכתבה הראשונה שאלה את השאלה הבאה: אם פונזי כל כך עשיר, למה הוא לא משקיע את הכסף של עצמו בחברה שלו, למה הוא ממשיך לאסוף כסף ממשקיעים ולתת להם תשואה כל כך גבוהה?

טוב, אולי הוא רצה להתרחב מהר ולהרוויח כמה שיותר כסף לפני שארביטראז נסגר, אפשר לחיות עם זה. 

אבל יש עוד שאלה, לפי החישובים של העיתון עם הסכום שגייס פונזי ניתן לקנות 160 מיליון שוברי תשובה בינלאומיים אבל על פי רשות הדואר הודפסו רק כמה עשרות אלפי שוברים כאלו. איך בדיוק מצליח פונזי לבצע את ארביטראז בסכומים כל כך גדולים כמו שהוא טוען… או.. זו כבר שאלה ממש טובה.

בדואר גם סיפרו לעיתון על החקירה שהם ערכו בעצמם ובה הם לא זיהו שום תנועה מוגברת של שוברים בעולם או ניצול מוגבר של השוברים ובוודאי לא בסכומים שמדובר עליהם.

בנוסף ניסו לחשב בבוסטון פוסט כמה באמת אפשר להרוויח מארביטרז כזה, אז אכן על פניו מדובר על רווח של מאות אחוזים, ניתן לקנות שובר בסנטים באיטליה ולמכור בדולרים בארה"ב, אבל, לא ניתן לקנות בקלות כמות גדולה של שוברים, וגם לא ניתן לממש כמות גדולה מאוד. תחשבו על זה בסופו של דבר צריך להגיע לאיזה סניף דואר ולקנות את כל השוברים שלו, סניף דואר לא מחזיק שוברים במאות אלפי דולרים, כך שצריך לעבור בהרבה, אפילו המון סניפי דואר ולקנות את השוברים. אח"כ צריך לשלם על המשלוח שלהם לארה"ב, עכשיו כשאנחנו מדברים על לשלוח 100 או 200 מיליון שוברים כאלו לארה"ב' נגיד שכל שובר שוקל 10 גרם, אנחנו מדברים על 1,000-2,000 טון ככה? זה חתיכת משקל, זה עולה כסף, צריכים אופרציה רצינית של אנשים שיקנו את התלושים באיטליה ויארזו וישלחו ולשלם הובלה, בקיצור מתחיל להישמע מסובך יותר מ"אני ושולח את הכסף לאיטליה ומקבל תמורתו שוברים", אבל עזבו, נגיד שהתגברנו על זה, ונגיד שזה עדיין יוצא משתלם להעביר את השוברים לארה"ב, מה מקבלים תמורת השוברים בארה"ב, מקבלים בולים. אמנם אלה בולים ששווים הרבה יותר כסף ממה ששילמו עליהם באיטליה, אבל עדיין בולים. עכשיו צריך למצוא מישהו שממש צריך בולים ולמכור לו אותם במחיר שהוא קרוב למחיר הנקוב עליהם.

אני לא אומר שזה לא אפשרי, אבל זו התעסקות. נשמע מהדבר הזה שאם פונזי היה סוגר עם איזה בן דוד שלו באיטליה שהוא שולח לו כמה מאות או אלפי דולרים והבן דוד שולח לו בחזרה חבילה עם שוברים ואז פונזי היה ממיר אותם ומוצא כמה עסקים גדולים שהיו מעוניינים לקנות ממנו את הבולים במחיר מוזל זה היה יכול לעבוד. אבל זה היה עובד על כמה אלפי דולרים בלבד,  פוטנציאל הרווח היה מאוד קטן וגם היתה נדרשת לא מעט עבודה באיסוף, שליחה, החלפה ומכירה של הבולים. 

כלומר עלות העסקה בארביטרז היא גדולה  והסחירות של הנכסים קטנה עד כדי כך שאי אפשר להרוויח באופן משמעותי מהארביטראז הזה. זה כמו שאני אגלה שיש ארביטראז על הדולר מול השקל מול האירו של עשירית האחוז אבל העמלות שייקחו לי על לעשות שתי המרות מטבע היא אחוז. אז זה לא עוזר לי שמצאתי ארביטרז - עלות העסקה היא פשוט גבוהה מדי.

עכשיו כשמבינים את זה שאל גרוזייר איך פונזי הצליח להפוך את התהליך המסובך הזה למשהו שמצליח לייצר כל כך הרבה כסף?

סדרת הכתבות עוררו בהלה בקרב המשקיעים של פונזי. מחוץ למשרד שלו השתרך המון אדם שביקשו את כספם בחזרה. פונזי לא נבהל, הוא פתח את הכספות והתחיל לתת במזומן כסף לכל משקיע שביקש את כספו, הוא יצא אל ההמונים שעמדו בתור עם קפה ודונאטס והבטיח להם שכל אדם בתור יקבל את כספו. הוא היה מאוד כריזמטי והוא הרגיע אותם ושכנע רבים מהם להשאיר את כספם. בתום שלושה ימים של פאניקה חילק פונזי שני מיליון דולר עד שהפאניקה נרגעה. 

ריצ'רד גורזייר המשיך לפרסם את סדרת הכתבות שלו הוא הגיע למסמכים שהתקבלו מעובד לשעבר שהוכיחו שהמצב של החברה של פונזי לא טוב כמו שהוא טוען. הדבר הזה עורר חשד לא רק אצל המשקיעים אלא גם אצל המפקח על הבנק של פונזי.

אני מזכיר לכם שאחד הדברים שפונזי עשה בכסף הרב שגייס היה לקנות בנק. המפקח התחיל לחקור את החשבונות בבנק של פונזי שהיו שייכים לעסקים של פונזי, וגילה שיש חשבונות רבים על שמו ועל שם החברה שלו ובכל חשבון כזה הוא לקח הלוואה מהבנק של 250 אלף דולר לטובת החשבון. צריך להבין, המשמעות היא שפונזי לוקח הלוואות גדולות במיליוני דולרים מהבנק, ולמעשה מרוקן את הבנק. אם החברה של פונזי תיפול אז מי שהשקיע אצלו כסף ייפול איתו. זה ברור. אבל, אם בדרך פונזי לקח הלוואות במיליוני דולרים מהבנק שרכש אז יחד עם פונזי יפלו כל אלו שיש להם פיקדונות בבנק הזה. מדובר באנשים שלא נכנסו להשקעה מטורפת בשוברי תשובה בינלאומיים אלא סתם אנשים ששמו את הכסף שלהם בבנק. המפקח הורה לחסום את כל החשבונות של פונזי ולא לאפשר לו להוציא מזומן או לכבד צ'קים מחשבונות הבנק.

ב-11 באוגוסט כשבועיים אחרי שריצ'רד גורזייר אישר את פרסום הכתבה הראשונה בבוסטון פוסט התרסקה סופית החברה של פונזי. בכותרת הראשית של העיתון היתה תמונות המעצר של פונזי ממונטריאול ותיאור של כל מעלליו בקנדה: הקשר שלו לבנק הכושל של זרוסי, הצ'ק שזייף והזמן שבילה בכלא. באותו הזמן גם הרשויות של המדינה חקרו את העסק של פונזי וזימנו לחקירה רבים מהמשקיעים שלו. באותו יום התברר לפונזי שהוא עומד להיות מואשם בהונאה ועומד להיעצר בימים הקרובים, ולמחרת הוא הסגיר את עצמו לרשויות.

ריצ'רד גרוזייר ידוע עד היום כאיש שחשף את פונזי, שנה לאחר מכן הבוסטון פוסט זכה בפרס פוליצר על חשיפת ההונאה.
 
אז מה חשף גרוזייר? למעשה, פונזי מעולם לא סחר בשוברי תשובה בינלאומיים, היה לו רעיון טוב שמאוד קשה לביצוע והוא מעולם לא באמת מצא דרך לפתור את כל הבעיות שהיו בו. הוא פשוט גילה שהרעיון כל כך טוב והוא כל כך כריזמטי שאנשים רבים מוכנים לתת לו כסף תמורת השקעה ברעיון שלו, והוא פשוט אסף עוד ועוד כסף. למשקיעים הראשונים הוא שילם בכספי המשקיעים הבאים אחריהם, וברוב המקרים הוא בכלל לא היה צריך לשלם כי המשקיעים פשוט נשארו לעוד סיבוב השקעה ועוד סיבוב ועוד סיבוב, כי מי ירצה לקחת את הכסף כשהכסף שלו עושה תשואה חלומית שכזו. בסופו של דבר כאשר התבררה התרמית המשקיעים של פונזי הפסידו את רוב כספם.

לאחר שפירקו את החברה של פונזי והשתלטו על כל הנכסים שלו הם קיבלו רק 30 סנט על כל דולר שהשקיעו וגם זה לקח להם שנים לקבל. מאוד רחוק מ50% תשואה בחודש וחצי. בסה"כ נעלמו בהונאה של פונזי בערך 20-15 מיליון דולר, שווי ערך ל-200 מיליון של ימינו, וכל זה בפחות משנה של פעילות. 
 
פונזי ישב בכלא 10 בארה"ב שנים ולאחר שיצא מהכלא גירשו אותו בחזרה לאיטליה. הוא סיים את חייו כאדם עני ונפטר בגיל 66 בבית חולים לנתמכי סעד. בראיון שעשה עם עיתונאי אמריקאי קצת לפני מותו הוא לא הביע שום חרטה על התרמית בבוסטון.

"גם אם הם לא קיבלו את הכסף שלהם זה עדיין היה זול לעומת מה שהם קיבלו ממני", הוא אמר, "הם קיבלו את המופע הטוב ביותר שנראה אי פעם בארצות הברית מאז שהגיעו לשם האבות המייסדים! זה בהחלט היה שווה חמישה עשר מיליון דולר לראות אותי עושה את התרגיל הזה".
 
 
מאמרים:

https://www.moaf.org/publications-collections/financial-history-magazine/97/_res/id=Attachments/index=0/Ponzi article.pdf

אתרי אינטרנט:
Charles Ponzi - Wikipedia
Sarah Howe (fraudster) - Wikipedia
Richard Grozier - Wikipedia

ספרים:

World Famous Crooks & Con Men By Vikas Khatri
Crashes and Crises: Lessons from a History of Financial Disasters by Connel Fullenkamp