על חברת החלב ששווה 10 מיליארד ד' ומדוע ישראל צריכה לחזור למבוא למיקרו כלכלה?

בחודש מאי השנה הונפקה קבוצת Oatly השוודית תמורת 10 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 1.4 מיליארד דולר. החברה מייצרת תחליפי חלב משיבולת שועל והיא רשמה בשנת 2020 הכנסות של 420 מיליון דולר - 105% צמיחה לעומת 2019. החברה עדיין בהפסד ורשמה 60 מיליון דולר הפסד בשנת 2020. מאז החלה להיסחר, החברה שנוסדה בשנת 1994 וממוקמת בעיר מאלמו, הספיקה לעלות 45% ולהגיע לשווי שוק של כ- 14.5 מיליארד דולר. לשם השוואה החברה הוותיקה יותר Beyond Meat שלה הכנסות דומות (400 מיליון דולר בשנת 2020) נסחרת לפי 9 מיליארד דולר (ונסחרה בשיאה לפי 14 מיליארד דולר).   ביולי 2020 החברה גייסה 200 מיליון דולר, אז לפי 2 מיליארד דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את מנכ"ל סטארבאקס לשעבר, הווארד שולץ, אופרה ווינפרי והראפר ג'יי זי.   איך מגיעים למספרים האלה והאם יש צדק כלכלי לשווי זה?  בתשקיף לפני ההנפקה, שסיפקה החברה לנאסדק, היא כתבה כי "ליטר חלב של החברה הנצרך במקום חלב מסורתי, מוביל (בהשוואה) לירידה של 80% בפליטת גז חממה, 79% ירידה בכמות הקרקע המשמשת ליצור ו- 60% ירידה בשימוש באנרגיה לטובת היצור".   מגמת הטבעונות העולמית נמצאת בעלייה משמעותית. דור המילניום ודור ה- Z הם מנוע צמיחה עיקרי למגמה זו. כיום הערכות של האו"ם מדברות על כ- 80 מיליון טבעוניים ברחבי העולם (1% מאוכלוסיית העולם). בבריטניה בחמש השנים האחרונות כמות הטבעוניים גדלה פי ארבע, ומהווה כרגע 1.2 אחוז מהאוכלוסייה (720 אלף אנשים). בארצות הברית המודעות קצת יותר נמוכה. מספר האנשים הצמחוניים בארצות הברית עומד על כ- 7.3 מיליון, מתוכם כמיליון טבעוניים.    שימו לב לטרנד החיפושים בגוגל – בקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים של המילה טבעוני בארצות הברית ובקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים למילה צמחוני.

הודו היא המדינה בעלת שיעור הצמחוניים הגבוה בעולם, כ- 500 מיליון בני אדם (כ-40% מהאוכלוסייה) וישראל היא המדינה בעלת שיעור הטבעוניים הגבוה בעולם והוא עומד על 5% נכון לשנת 2015 (הנתון הרשמי האחרון).   בניגוד למה שחושבים צריכת החלב בישראל לא עלתה בכתבה ששודרה לפני שבועיים ב- N12, ביקרו הכתבים  ברפתות ברחבי הארץ. בכתבה הוזכר שצריכת חלב בישראל עולה בשנים האחרונות. זה לא כל כך מדויק. יצור החלב הכולל עלה אבל הצריכה ביחס לגודל האוכלוסייה לא עלתה על פני עשר השנים האחרונות. שימו לב לנתוני הלמ"ס על צריכת חלב בקר בישראל בעשר השנים האחרונות. ניתן לראות שהצריכה הממוצעת עלתה ב-1.8% לשנה בלבד מאז שנת 2010.   

שוק תחליפי החלב גדל מהר יותר משוק החלב בכל מקרה גם אם הנתונים של צריכת חלב בישראל עולים, הם אינם עולים יותר משוק תחליפי החלב שעמד בשנה האחרונה על 460 מיליון שקל - זינוק של 31% (4.5% מהשוק הכולל מול 3.6% בשנת 2019). שימו לב לסך המכירות של תחליפי חלב בשנים האחרונות.

• למה וילק ממהרת להירשם בנאסד"ק?
• מיטק מתרסקת עוד 9%, גייסה עוד 6.5 מיליון דולר - כדי לשרוד

גם מחקרים אקדמאיים רבים מציגים לאחרונה נתונים על כך שלמרבית אוכלוסיית העולם קיימת רגישות ללקטוז.   כל הנתונים הללו בהחלט מרמזים שפוטנציאל השוק האפשרי של Oatly הולך וגדל עם השנים. כמובן שאין מה להשוות בין סיגריות לחלב בהיבט הבריאותי אבל יכול להיות שההיבט הכלכלי יחזור על עצמו. צריכת סיגריות (לאדם) בארצות הברית עלתה באופן משמעותי עד שנות ה-60. היום צריכת סיגריות בארצות הברית נמוכה ב-75%.   לאחרונה התמזגה לתוך שלד בורסאי חברת ביומילק – חברה של תחליפי חלב. בניגוד לקבוצת  Oatly, ביומילק הינה חברת חלב מתורבת – כלומר יצור חלב אמיתי ללא חליבה של פרה. תת השוק הזה נמצא בראשית דרכו. ביומילק הוקמה לאחר שנים של מחקר ולכן תהליך הפיתוח הוא טכני ופחות ביולוגי. למרות זאת אנו לא צפויים לראות את המוצר של החברה במדפי הרשתות בשנים הקרובות. הדרך של החברה לייצר את המוצר שלה הינו בעזרת שיתופי פעולה עם חברות דגל בתחום החלב וחלוקת רווחים מהמכירות.   בחזרה לקבוצת Oatly. מכירות החברה בארצות הברית הסתכמו ב-100 מיליון דולר בשנה האחרונה, כאשר כל מכירות חלב השיבולת שועל בארצות הברית הסתכמו ב- 267 מיליון דולר, כך שהמותגים של הקבוצה מחזיקים בנתח שוק של 37.5%. סך המכירות בשנת 2020 עלו ב- 200% ביחס למכירות בשנת 2019, כך על-פי חברת המחקר נילסן. כפי שאתם מבינים, לחברה יש נתח שוק גדול במקום בו הצמיחה מאוד משמעותית. באופן כללי כשמתסכלים על הצמיחה בשווקים של תחליפי החלב ועל מגמות הטבעונות ניתן להבין כי העתיד של החברות בתחום צפוי להיות ורוד, אך חשוב לזכור כי אלו חברות במכפילים גבוהים מאוד ובמקרה של אינפלציה או שוק יורד, הן צפויות להיות הראשונות להיפגע.   ומילה אחת על הרפתנים הנחמדים שהוזכרו בכתבה של ערוץ 12 – בקורס מבוא למיקרו כלכלה שלומדים סטודנטים בשנה א' מלמדים את הבסיס למנגנון שנקרא סחר בינלאומי והוא אומר שכל מדינה תייצר את המוצרים שבהם יש לה יתרון תחרותי. היא תייצר יותר ממה שהיא צריכה עבור אזרחיה ואת היתר היא תייצא. את המוצרים שאין לה יתרון תחרותי היא תייבא. ישראל של 2021 צריכה לחזור לקורס מבוא למיקרו אם אנחנו מממנים מכספי משלם המיסים את הרפתנים שמפסידים בכל שנה כסף.   הדבר הזה נכון לעוד חלקים בענף החקלאות וכן גם לענפי תעשייה שונים.  

תום גפנר הוא שותף בחברת השקעות, יועץ עסקי וחוקר מניות