שיעור המתפטרים מיוזמתם בארה"ב מזנק - זה לא סימן לאינפלציה אלא למיתון
הצריכה פרטית בשמיים והשמיים, לפי הציפיות, הם כן בלי גבול - היום יפורסמו בארה"ב נתוני המכירות הקמעונאיות כשלפי התחזיות בבלומברג יתארו חודש שני ברציפות של עצירת ההתרחבות. לפי הערכות התפוגגות המענקים הממשלתיים יובילו בשלב הבא, החל מהרבעון השלישי, להיפוך ולירידה במכירות.
בישראל פורסמו שלשום נתוני יבוא, מהם עלה כי היבוא הצרכני זינק מתחילת השנה בכמעט 30% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (במונחי דולר), אך כבר חודשיים שהם בירידה (אפריל-מאי). האם ההתקררות בצריכה הפרטית היא הסיבה העיקרית לעצירת העליות בתשואות האג"ח ובציפיות האינפלציה?
תומכי תיאוריית האינפלציה הדביקה (הלא זמנית) מאמינים כי קיבלו קלף חזק לטענתם, עם פרסום הנתון על זינוק במספר העובדים המתפטרים מיוזמתם בארה"ב. לתפיסתם זוהי אינדיקציה כי ההידוק בשוק העבודה חמור ויתמוך בהעלאות שכר גם לכשמענקי האבטלה המורחבים יתפוגגו. עם זאת, הסתכלות היסטורית על הנתון מראה ששיעור גבוה מאד של מתפטרים לא שיקף אינפלציה קרובה, להיפך.. הוא שיקף חולשה של מעסיקים עד כדי כך שהיווה אינדיקציה מקדימה למיתונים. כלומר, הקושי כיום של עסקים להתרחב היא שוב אינדיקציה לאינפלציה קצרת טווח, ולהתקררות בהמשך.
סימני שאלה נוספים לגבי היכולת של עסקים להתרחב קיבלנו גם בנתוני היבוא לישראל - בעוד יבוא מוצרי צריכה בשמיים, יבוא נכסי ההשקעה עלו במתינות יחסית בתהליך ההתאוששות, רק עד לסביבת הרמות שלהם טרום המשבר. התת סעיף יבוא 'מכונות וציוד' בלט בחולשתו כשירד בחודשים מרץ-מאי בשיעור שנתי של 9.5%. נשאלת השאלה למה החברות לא מיישרות קו עם הזינוק בצריכה ומזמינות יותר ציוד השקעה? האם זה בגלל שהן מתקשות למצוא כיום אספקה של ציוד (שזה גם בעייתי לצמיחה העתידית), או בגלל הערכות שלהן שהביקוש העודף למוצריהן כיום הוא זמני? שתי תשובות לא נוחות, שתומכות בתיאוריה של אינפלציה זמנית ובירידת תשואות.
זמניות האינפלציה להערכת בנק ישראל - בפרוטוקול בנק ישראל שפורסם אמש פורטו הסיבות לכך שהאינפלציה כיום זמנית, בניהן צויינו בעיות היצע, עיכובים בשרשראות האספקה וקשיים באיוש משרות, וסיבות לכך שהיא אולי "דביקה", אך שם הועדה לא מצאה סיבות, למעט האינדיקציה של השוק על עליה בציפיות האינפלציה. נשאלת השאלה עד כמה ציפיות השוק הן משהו להתבסס עליו? אם נבחן היסטורית אז הקשר בינן הוא מקרי והציפיות יודעות בעיקר לעשות אקסטרפולציה לאינפלציה בפועל:
הערב (18:30) יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מאי - כשלפי הערכות עלה ב-0.5% ובשינוי שנתי של 1.6%. אך המספר עצמו פחות יעניין, אלא סעיפיו. המשקיעים יחפשו לראות עד כמה עליית מחירי הסחורות וההובלה מתגלגלים למחירי המוצרים הסחירים ועד כמה לחצי אינפלציה עוברים דיפוזיה אל מחירי השירותים (בריאות, חינוך ותרבות, דיור, תקשורת...). בנוסף ימשיכו למשוך תשומת לב "סעיפי נפגעי הקורונה" כמו נופש, אירועים, טיסות ומסעדות... ובאופן פרטני מחירי הרכבים.
השקל ממשיך לקבל לחצים להתחזקות - בזמן שהיבוא לישראל מטפס (כאמור בעיקר על צריכה פרטית), היצוא מטפס מהר יותר, בהובלת יצוא ענפי השירותים, והרחיב עוד את העודף בחשבון השוטף ברבעון הראשון לשיא היסטורי, מה שתומך בשקל. בנק ישראל מקווה שחזרת התיירות היוצאת תצמצם מעט את העודף ותאפשר לשקל להיחלש גם בלי העזרה של תכנית רכישות המט"ח שלו, אך בינתיים הישראלים לא מתנפלים על נתב"ג. אי אפשר שלא לחשוב שאולי ההתאוששות האיטית בתיירות החוץ אינה נובעת רק בגלל המגבלות שעדיין קיימות, אלא אולי גם בגלל סיבות נוספות בניהן שאנשים כבר ביזבזו את הכסף של החופשה על שיפוץ לבית או על חוסר רצון לצאת לחופשות ארוכות עם הילדים לאחר שנה של שיבושים במערכת החינוך. עודף מתרחב בחשבון השוטף ועליה בתשואות בישראל ביחס למערב תומכים בחזרה להתחזקות של השקל:
בנק ישראל לא מאשש את הערכות שהוא התחיל לקפל את תכנית רכישות האג"ח - בשבוע שעבר התשואות בישראל זינקו בצורה חריגה, זאת גם על רקע דו"ח של בנק ישראל שתאר ירידה נוספת בהיקף רכישות האג"ח שלו, מה שהצית ספקולציות שהוא התחיל דה פאקטו לבצע Tapering. עם זאת, פרוטוקול ב"י אמש המשיך לכלול הערכות כי קיימים עדיין סיכונים לפעילות הכלכלית וכי נדרשת "פעילות מוניטרית מרחיבה מאד לאורך זמן, הכוללת שימוש במגוון הכלים, ככל שידרש, כשחבר אחד העריך עדיין שיש צורך בהפחתת ריבית לאפס.
מחר הפד יקבל את החלטתו המוניטרית, השוק עשוי להיות במתח לקראת ההחלטה, בעיקר סביב אינדיקציות למוכנות שלו לדון באפשרות של צמצום רכישות האג"ח. נזכיר כי כרגע השוק מצפה שהחלטה בנושא תתקבל בסימפוזיון בג'קסון הול בסוף חודש אוגוסט, כל עיכוב משם עשוי לגרום ללחץ תשואות נוסף כלפי מטה
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.לצאת למדינות עם קורונה זה לא כףלילי 15/06/2021 16:30הגב לתגובה זו0 0הכל סגור. מה שפתוח עם הגבלות מחמירותסגור
-
2.ההגיון של ההנחות שלך לא ברורות ליעוז 15/06/2021 16:12הגב לתגובה זו0 0התפטרות של עטבדים מעעדה על מצב טוב. במיתון אוחזים במשרה בגל הכח. גם ההיצמדות שלך לסעיף של 'מכונות וציוד' שהוא קצת אזוטרי ואולי עונתי, לא ברור. וכמובן, ההנחה שביזבזו את הכסף ולכן נתבג ריק?? בקיצור, אם הלוגיקה הזו מובילה למסקנה שהאינפלציה תרד, אז כנראה שההיפך הוא הנכוןסגור
-
1.המפולת של השווקיםטלי טולדו 15/06/2021 15:09הגב לתגובה זו0 0בדרך, ג'קסון הולסגור