"הפד' יתחיל להפחית רכישת נכסים - אבל הוא צריך לעשות זאת לאט"

בבנק השוויצרי לומברד אודייר סבורים כי לאחר שהפד' אתמול הותיר את שיעורי הריבית על רמתם הנוכחית המהלך הבא שלו הוא הפחתת רכישות נכסים – אך הם ממליצים לו לעשות זאת באופן מדורג ומאופק.

לדברי סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק המתמחה בבנקאות פרטית: "יו"ר הבנק המרכזי ג'רום פאוול היה ברור מאוד כשאמר שהשיח על הפחתת תכנית רכישת הנכסים של הבנק המרכזי כבר יצא לדרך. בעוד הדבר מהווה תרגיל mark-to-market פשוט, התוצאה מעט יותר נצית מהצפוי. אין ספק כי ההתקדמות הכלכלית הנוכחית נותנת אור ירוק להסגרת הגירוי למשק בהדרגה, אך הפד עדיין ייצמד לתוכנית החירום שלו כל עוד מצב התעסוקה לא התאושש. לאחר התאוששות משמעותית יותר של מצב התעסוקה בארה"ב, אנו מצפים להכרזה על צמצום תכנית רכישת הנכסים במחצית השנייה של השנה, להפחתת רכישת הנכסים במהלך 2022, ולהעלאת ריבית ראשונה באמצע 2023 - כל השינויים צריכים להתקיים באופן הדרגתי ומאופק."

על הדולר ושוק המט"ח לאחר ישיבת הפד אמר וסיליוס קיונאקיס, ראש אסטרטגיית המט"ח של הבנק: "לשוק המטבעות ההכרזה המשמעותית ביותר הייתה על שינוי פרופורציות התעריפים, כעת הן יותר מיושרות עם השוק, אך ראוי לציין שהפד כבר לא מתנגד לציפיות השוק. ראינו את זה גם בתגובת השוק לישיבת הפד – הדולר זינק ביחס למטבעות G10 ומטבעות בכלכלות מתפתחות, המניות צנחו, תשואות אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים טיפסו לכמעט 1.6%, ותשואת אג"ח אמריקאיות לשנתיים עלתה ל-0.21%, שזו הרמה הגבוהה ביותר השנה. שינויים אלה יתנו תמיכה לדולר בטווח הקרוב, כאשר התמחור לתשואות נומינליות וריאליות ייצא לדרך בשבועות הקרובים. כשזה יסתיים, אנו צופים לחץ בטווח הקצר על היורו, הין היפני, ומטבעות הנמצאים בקורלציה גבוהה עם שווקי המניות, בטווח הבינוני לעומת זאת, אנו מאמינים כי ההתאוששות העולמית והצמיחה ההדרגתית הנוטה לכיוון אירופה תתמוך ביורו."

נזכיר כי אתמול הבנק אמנם לא שינה את הריבית אבל הודיע על הקדמה אפשרית בהעלאתה במהלך שנת 2023, תוך שהוא מעלה את תחזיות האינפלציה שלו ל-3.4% כשמנגד הוא ממשיך להסביר לשוק כי מדובר בשיעורים ארעיים.

• לומברד אודייר: "סין וישראל הן ההוכחה שהאינפלציה אינה גלובלית"
• "הממשלה החדשה חיובית לשווקים, השקל ירד ל-3.21 עד סוף השנה"

מה כנראה פספסתם בהודעה של הפד? ואילו רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות הצביע על נקודת שוני מהותית בין הפד' לבין בנק ישראל. לדבריו "בעוד בנק ישראל מדווח, השבוע, על כך שבהצבעה על הריבית תמכו חמישה חברים בהשארתה ללא שינוי, אך חבר אחד חשב שהריבית צריכה לרדת, עקב עוצמת המשבר ופגיעתו החריגה בשוק העבודה המקומי, הרי ה-Fed, בהודעתו אתמול, נקט כיוון הפוך: מספר החברים שסברו כי הריבית צריכה לעלות, דווקא גדל מ-7 ל-13 (ככל שמדובר בשנת 2023) ומ-4 ל-7 (ככל שמדובר כבר בשנה הבאה). לא זו בלבד, כל החברים שם תמכו פה אחד בהותרת הריבית על כנה. מכל מקום, ככל שזה המצב, ניתן להעריך כי בישראל יתפנה בנק ישראל להרהר אם להעלות את הריבית לא לפני שנת 2024, הערכה תומכת, לאורך זמן, באפיק השקלי הלא צמוד.

"לא בכדי הדבר: בארצות הברית עלה מדד המחירים לצרכן 5% ב-12 החודשים האחרונים, ואילו בישראל עלה המדד 1.5% "בלבד".