תשואות האג"ח בארה"ב עלו ביום שישי - האם זה שינוי כיוון?
אמיר כהנוביץ'
במהלך שלושת החודשים האחרונים התשואות בארה"ב זוחלות מטה, כשמדי פעם התפתחויות מסויימות כמו נתון אינפלציה גבוה, נתון תעסוקה חיובי או אמירה "ניצית" של אחד מחברי הפד דוחפת אותן לעליה לזמן קצר.
מגמת ירידת התשואות מתאימה לנתונים על כך ששיא קצב הצמיחה מאחורינו. אך ביום חמישי האחרון הנשיא ביידן הציג הסכם דו-מפלגתי על מסגרת להכפלת ההוצאות על תחבורה ותשתיות בשמונה השנים הקרובות, מה שעל פניו עשוי ליצר נרטיב חדש של האצה בצמיחה ולהצדיק מהלך משמעותי של עליית תשואות. אלא שפריצת התשואות שהגיעה בסוף השבוע (העשר מעל 1.5%) הגיעה רק למחרת, ביום שישי מהשעה 16:00.
כלומר, הסיפור של ביידן והתשתיות לא היה זה שהניע את מהלך עליית התשואות. כלכלנים בארה"ב מסבירים שמהסכמה על מסגרת תקציב ועד הסכמה על מה מוציאים קיים פער גדול וכן שמדובר במסגרת נמוכה משמעותית מזאת שהציג ביידן בתחילת השנה ושחלוקה שלה ל-8 שנים הופכת אותה לנחמדה. בנוסף ביידן לא מתכוון להגדיל את מסגרת הגירעון, כך שלא מדובר בסיפור חדש של הוצאה ציבורית.
הקפיצה בתשואות ביום שישי הגיעה מעט אחרי פרסום נתון אינפלציה (PCE) בארה"ב, הליבה הגבוהה מזה 30 שנה - 3.4%. אלא שגם הנתון הזה מתקשה להסביר את הקפיצה בתשואות, כשלא רק שהוא לא הפתיע למעלה, אלא שחלקים ממנו אף הפתיעו כלפי מטה. למעשה גם נתונים אחרים שפורסמו ביום שישי הפתיעו ברובם כלפי מטה והמשיכו לתמוך בנרטיב שקצב הצמיחה החל לרדת, בניהם בלטו סקר הצרכנים של אונ' מישיגן שתיאר ירידה מפתיעה במצב הנוכחי, הוצאות הצרכנים תיארו קיפאון מפתיע והכנסות משקי הבית בירידה.
- כל הכותרות
הסבר אחר עשוי להיות העלייה הבולטת במחיר הנפט, ל-74 דולר, שמיוחס למלאי היורד בארה"ב ולהצהרה של ממשלת ארה"ב הסותרת את ההצהרה האיראנית הקודמת לפיה ארה"ב הסכימה להסיר את כל הסנקציות הקשורות לנפט גולמי איראני. ועדיין גם מחיר הנפט העולה הוא לא הסבר מושלם, כך שקשה להסיק עד כמה עליית התשואות בשישי היא תנודתיות או שינוי כיוון.
מאקרו מקומי
פרסום מדד מחירי היבוא לישראל מלמד כי ברבעון הראשון מחירי היבוא של מוצרים לצריכה שוטפת (הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית) עלו ב-0.8%, בעיקר בשל התייקרות כלי בית ב-1.7%. מחירי מוצרי בני קיימא עלו ב-1.2%, בעיקר בשל עליית מחירי כלי תחבורה ב-2.6%. מדובר בשינוי במונחי דולר ולכן ההיחלשות של השקל מול הדולר ברבעון הראשון ב-3.9%, מסבירה יותר לחצי אינפלציה מיובאת מכל שאר ההסברים (סחורות, הובלה, ביקוש מתפרץ...).
לא פלא אם כן, ששוק האג"ח בישראל מגיב לאחרונה במתאם גבוה יותר לשינויים בשע"ח מאשר לתשואות האג"ח האמריקאיות. ברבעון השני (עד כה) השקל החזיר כמעט את כל ההיחלשות שלו מהרבעון הראשון ולמעשה מול סל המטבעות הוא חזק היום מכפי שהיה בסוף הרבעון הראשון, מגמה שאם תמשך עשויה לגרום לבנק ישראל להיות מהאחרונים בעולם שיחשבו על חזרה להעלאות ריבית:
בשבוע שעבר העלו את הריבית במקסיקו, הונגריה וצ'כיה, בהמשך להעלאות מוקדמות יותר השנה בברזיל, טורקיה ורוסיה. המכנה המשותף של רוב המדינות הללו הוא גירעון בחשבון השוטף ב-2020 (למעט מקסיקו וצ'כיה). כלומר אלה מדינות שחוששות בעיקר מחולשת המטבע המקומי, כשישראל כידוע בכלל לא שם...
אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.פעם בחודשיים צצה הכתבה הזו. הסיבוב הבא בסוף אוגוסט.. (ל"ת)בירי 29/06/2021 16:24הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.תשובה: לא, ואתה פלוץ (ל"ת)מוטי 27/06/2021 11:09הגב לתגובה זו0 3סגור
