ביצועי המניות מוכיחים שלירידת תשואות האג"ח אין קשר למוטציה 'דלתא'
אגרות חוב
איך תשואות האג"ח ידעו?
מדד הפתעות המאקרו של סיטי בארה"ב עבר בימים האחרונים לטריטוריה שלילית, מה שאומר שרוב פרסומי המאקרו הפתיעו מתחת לממוצע התחזיות, ונראה שלווריאנט ה'דלתא' אין קשר לזה:
שוק המניות רומז שלירידת התשואות האחרונה אין קשר לזן הדלתא - אחד ההסברים האפשריים לירידת התשואות האחרונה בתשואות האג"ח בעולם היא כידוע עליית זן הדלתא. אלא ששוק המניות לא מתאר זאת כשהוא המשיך לעלות וכלכלני בלומברג מסבים את תשומת ליבנו גם לחוסר מתאם בין שיעורי ההתחסנות בכל מדינה לבין ביצועי מניות ה"שהייה בבית" אצלה. למשל, בארה"ב המחוסנת מדד מניות "שהייה בבית" (של Solactive) הכה בחודשיים האחרונים את ה- S&P500, בעוד המקביל האירופאי שלו עלה בדיוק כמו ה- Stoxx 600 ולעומתם מדד מקביל של בלומברג באסיה דווקא מפַגֵר אחרי המדד הכללי, אף ששם שיעורי ההתחסנות נמוכים יותר.
זהו שבוע האינפלציה! - היום יתחיל רצף פרסומי מחירים בעולם, עם פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב, שצפוי שנותר דומה לחודש מאי, עם עליה שנתית של 4.8%. מחר יפורסמו בארה"ב גם מדדי מחירי היצרן ובהמשך השבוע מחירי היבוא והיצוא.
- כל הכותרות
בישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן ביום חמישי, כשממוצע תחזיות הכלכלנים מדבר על עליה של 0.1%, ומשינוי שנתי של 1.5% ל-1.6%, אף ששוק ההון מגלם מדד נמוך יותר. באירופה המדד יפורסם ביום שישי, כשהצפי הוא להתקררות קלה משינוי שנתי של 2.0% ל-1.9%.
תחילת הסוף של יעד האינפלציה?
תחילת הסוף של יעד האינפלציה, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, עשה לו אתמול דה-לגיטימציה - כבר מיד עם כניסתו לתפקיד הנגיד ירון כבר תכנן לארגן כנס בינלאומי לבחינת יעד האינפלציה שנדחה בגלל הקורונה. ירון אומר שמדובר בבחינה שגרתית, אך מנאום הפתיחה שלו אתמול היה נראה שהוא לא בא לשחק בתיאוריות ויש לו הרבה מאד מה להגיד בנוגע ליעד שקיבל. להלן כמה נקודות בולטות מהנאום שלו אתמול:
1. שינויים משמעותיים בכלכלה מאלצים לחשוב האם יש צורך לבצע התאמות למשטר יעד האינפלציה. בין היתר הנגיד ציין ש"מסחר אלקטרוני ויכולות טכנולוגיות שמהווים הלם אספקה ממושך שדוחף כל הזמן את המחירים כלפי מטה."
2. דווקא בחלק מהזמן שבו האינפלציה הייתה מתחת ליעד, הכלכלה הציגה את הצמיחה החזקה ביותר ואת האבטלה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.
3. יעד האינפלציה לא מבחין בין התאמות מחירים חד פעמיות כמו מדיניות ממשלה או עיתויי צריכה (למשל בעקבות אירועי הקורונה), מה שמכניס את חברי הבנק לויכוחים.
4. גם אם היינו רוצים להשפיע עליה לא בטוח שאנחנו יכולים: האינפלציה מושפעת פחות מהכלכלה המקומית ויותר מגלובליזציה. בהקשר הזה לא ברור עד כמה אנחנו תלויים בסוף במדיניות שאומצה בעולם ובמיוחד בכלכלות גדולות.
5. גם אם היינו מקבלים שיעד האינפלציה הוא אידיאלי ואנחנו יכולים להשפיע, איך בדיוק נעשה את זה כשהריבית הטבעית התקרבה לאפס?
הפקקים הימיים מחמירים, מאיימים על צד ההיצע, הן כאינפלציה והן כבלימה לכלכלה העולמית - בעוד המשקיעים לא מוטרדים כאמור מסיכונים של מגבלות קורונה חדשות חדשות על הכלכלה, יש מקום אחד בו האצבע של קובעי המדיניות קלה על ההדק - סגירת גבולות. *הדמוניזציה לכניסה של נגיפים מחו"ל גורמת למגבלות רבות על כניסת אוניות וטיסות, מגבלות על כניסה של ימאים ובמיוחד אם איש צוות בספינה נדבק אז כל הספינה תקועה בים. לפי בלומברג בחודשים האחרונים מאות אלפי ימאים היו תקועים בים בלי אישור להיכנס לנמלים. כשיותר ממחצית מתוך 1.6 מיליון הימאים בעולם מגיעים ממדינות מתפתחות כמו הודו, הפיליפינים או אינדונזיה, שם רמת החיסונים נמוכה מאד, הסיכון לחלות גבוה יותר. כלומר, אם הסגר הראשון אופיין בפגיעה חמורה יותר בביקוש מאשר בהיצע, נראה שכעת הסיכון העיקרי הוא פגיעה קריטית באספקה (היצע), סיכון שהוא גם אינפלציוני וגם מאיים לפגוע בפעילות הכלכלית.
אינדיקציות שמחירי הסחורות יתחילו לרדת בתוך 6 עד 12 חודשים - לאחר שנתון המכירות הקמעונאיות בארה"ב החל לרדת בחודש מאי וצפוי שהשבוע ימשיך לתאר ירידה, באופן דומה גם נתון צמיחת הייצור התעשייתי בארה"ב (IP) תיאר שיא צמיחה באפריל והתמתנות במאי. כלכלני בלומברג מזכירים לנו שאחרי שיאים קודמים בצמיחת הייצור התעשייתי בארה"ב, בסוף שנת 2007 ובאמצע שנת 2010, חלו ירידות במחירי הסחורות בפיגור של שישה עד 12 חודשים. לחץ נוסף כלפי מטה על מחירי הסחורות עשוי להגיע מכיוון הנפט. להערכת כלכלני בלומברג ההתנגדות של איחוד האמירויות הערביות בנוגע למדיניות התפוקה של אופ"ק מאיימת בפירוק הארגון וכך ביצירת הצפת נפט עולמית לאחר אפריל 2022. אוי לא זה בדיוק כשחברי הפד חושבים שיתחילו לתכנן העלאות ריבית ב-2023, אוי...
הכותב הוא כלכלן המאקרו של אקסלנס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
