"השוק הגדול יהיה לשבבי זכרונות יעודיים; שרתי הענן מפוצצים בהם"

"תחשוב על כמויות הוידאו והמסמכים שיושבים בענן - זה ברמה ענקית, היסטרית, מטורפת". חוות השרתים של חברות הענן הן בקנה מידה שאנחנו לא מסוגלים לדמיין, והם מפוצצים בזכרונות Stand-Alone (שבבי זכרונות יעודיים - א.פ). בסוף לשם אנחנו מגבים את כל הקבצים שאנחנו עושים בהם שימוש במחשב ואת הסרטונים והתמונות שצילמנו בסמארטפון. לכן השוק הגדול באמת הוא של זיכרון הסטנד-אלון שאנחנו מפתחים". את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל קובי חנוך, מנכ"ל וויביט-נאנו הישראלית שמפתחת טכנולוגיות זיכרון ונסחרת באוסטרליה (סימול: WBT) לפי שווי של כ-250 מיליון דולר אוסטרלי. "אבל בכל מוצר אלקטרוני כמעט עושים גם שימוש בזכרונות משובצים כמו אלה שאנחנו מפתחים", הוא מוסיף. "שני השווקים האלה מאד טובים ואפשר להרוויח בהם יפה".

למעשה התכנסנו לראיון עם חנוך ראשית כדי לעסוק על התפתחות במוצר האחרון שהזכיר, המערכות המשובצות, שגם תגענה לשוק מוקדם יותר. נסביר תחילה כי החברה מפתחת זכרונות בטכנולוגיית ReRAM שמייעלת את הביצועים של המוצרים בהם היא מוטמעת, וכך גם את צריכת החשמל של אלה. "זה רלוונטי במיוחד לכל מוצר עם זיכרון שעובד על בטריות", הסביר בראיון קודם לביזפורטל. "בנוסף, מספר ה'כתיבות' שאפשר לעשות על הזיכרון לפני שהוא נשחק גדול הרבה יותר מאשר בזיכרון Flash". עוד אמר לנו בעבר כי במערכות משובצות הכוונה ל"צ'יפ בודד שעליו נמצאת מערכת שלמה בעלת חיישנים ומערכות שונות, שלצידם נמצא הזיכרון - אנו עוטפים את הזיכרון שלנו ומטמיעים אותו בתוך השבבים".

בכל אופן, החידוש עליו דיווחה זה עתה הוא הצלחתה בשילוב של טכנולוגיית ה-ReRAM בשבב שניתן לבצע בו התאמות, כשזה ישמש כאב טיפוס עבור מוצרי אלקטרוניקה, יישומי IoT (Internet of Things - קישוריות מוצרים לרשת), רובוטיקה ומכוניות אוטונומיות. בעקבות ההודעה, המניה זינקה היום בבורסה אוסטרליה ב-15.6% לשער של 2.07 דולר אוסטרלי המשקל שווי שוק של 254 מיליון דולר אוסטרלי (189.3 מיליון דולר אמריקאי). מתחילת השנה אגב, זינקה המניה ב-630%, כשבדרך הזינוק הגיע ל-1,300%, אך מאז איבדה כ-48%. זהו צעד חשוב, אך לא סוף ההליך. כעת החברה מייצרת טסטים של אותו אב טיפוס כדי להתאימם למכשור של אתרי ייצור שבבים ("פאבים") שונים מולם היא בקשר ("זה כמו להעביר מתכון של עוגה למישהו שיש לו תנור שונה משלך, יש התאמות שנדרשות באופן טבעי").

גרף המניה:

מקור: Yahoo Finance

אחרי כן, המשקיעים יצפו לדיווח בנוסח "סגרנו חוזה לייצור מסחרי עם פאב", אז תתחיל תקופת הכשרת הטכנולוגיה (Qualification). הכוונה לייצור בכמויות גדולות של אותו אב טיפוס, אותו יוכלו לשלוח ללקוחות פוטנציאליים, שיבחנו אם הם רוצים לקנות את הרישיון לטכנולוגיה מוויביט. כרגע, הכמות הסקאלה המצומצמת של ייצור האב-טיפוס לא מאפשרת למספיק לקוחות לבדוק אותו. מכל מקום, הצפי הוא שברבעון הראשון של 2021 יסתיים תהליך ההכשרה. לאחר שתחתום על חוזים מול הלקוחות, וויביט למעשה לא תצטרך לייצר בעצמה ותהיה פטורה מהתהליך המסובך של למצוא קווי יצור פנויים לייצור שבבים בימינו. זאת משום שהמודל הכלכלי בנוי בצורה של תשלום לוויביט עבור הרישיון כאמור, ולאחר מכן תמלוגים ממכירות המוצר הסופי של הלקוח.

אמרתם שבחודשים הקרובים כבר תודיעו על הסכם רישיון ראשון מול לקוח. כלומר, השוק לא חייב לחכות לסוף הכשרת הטכנולוגיה. אם ככה, ובהנחה שהפיתוח שלכם באמת מביא איתו בשורה, לא היינו אמורים לראות כבר כמה לקוחות שחתמו מולכם, ולא רק אחד ש"בדרך"?
"בסך הכל אנשים לא אוהבים להיכנס למחויבויות ראשוניות לפני שהם רואים שהטכנולוגיה עובדת ויש לה חותמת הכשר. אנחנו כן מדברים עם הרבה לקוחות פוטנציאליים שרוצים להשתמש בטכנולוגיה. יש כאלה שאם אנחנו נותנים להם קצת יותר מוטיבציה אז הם מוכנים לשקול לרוץ איתנו קדימה כבר לפני כן. אלה השלבים הקשים. אנחנו בינתיים קצרי רוח ורוצים כבר להגיע להסכמים בעוד שהלקוחות מהססים. צריך להבין גם שמגבלות הנסיעות עקב הקורונה לא אפשרה לנו לשלוח למתעניינים מהנדס שלנו עם פרוסת סיליקון ביד כדי שיעבוד איתם במעבדה ויראה תוצאות".

אתם קצרי רוח בגלל הציפייה או שהחברה מבחינה פיננסית תלויה כבר השנה בהכרה מהכנסות ממכירת רישיון?
"לא, זה רק בגלל שאנחנו סטארט-אפ ישראלי חסר סבלנות ואין לנו סיבה לחכות. אזכיר את הגיוסים שעשינו בקיץ ובחורף שעבר ולצד האופציות שיבשילו וימומשו בזמן הקרוב יש לנו מספיק כסף להגיע לסוף 2022. אנחנו לא בלחץ, אלא להיפך – יש לנו יכולת לרוץ קדימה מהר יותר".

תן לנו פרופורציות, ההכנסות מרישיון שאולי תכירו בהן השנה, זה סכום זניח או מהותי? מה היחס בינו לבין התמלוגים למשל?
"זה סכום ראשוני שמצטרף אליו גם תשלום NRE (ראשי תיבות שלNon-recurring engineering  - א.פ), כנגד עבודת התאמה הנדסית של המוצר לדרישות הלקוח. תשלום עבור הרישיון זה עניין מאד גמיש, בכל התעשייה אין איזה יחס קבוע בין הסכום שלו לזה של התמלוגים. זה תלוי גם אם הלקוח יצטרך מאסה שלא דורשת כמעט התאמות וזול לייצר, כמו למשל בסנסורים לרכב אוטונומי, או מערכת מורכבת יותר שנמכרת בפחות יחידות".

ונניח שחתמתם מול לקוח, כמה זמן לאחר החתימה הוא יצטרך בהתחשב בהתאמות כדי להגיע לשוק עם מוצר שתראו תמלוגים מהמכירות שלו? שנה? ארבע שנים?
"יש מוצרים שהלקוחות גומרים את כל העיצוב שלהם בחודשים בודדים עד חצי שנה. אחרים, כמו פנטיומים למשל, לוקחים 4 שנים ויותר. יש גם כאלה שיקחו את הזיכרון כמעט ללא שינוי. אנחנו בונים את המודול שלנו כך שיהיה מספיק גמיש כדי לאפשר יהיה כמעט לא לשנות בו כלום".

אם אנחנו מדברים על התאמות מול הלקוחות, אתם נכנסים לסגמנט שלא פעלתם בו כרגע. תגייסו עוד כח אדם?
"כן, בהתאם לצמיחה במספר הלקוחות. יש כבר התחלה של צוות, גייסנו עוד אנשים ולכן אנחנו עוברים בקרוב למשרדים חדשים. הצטרף אלינו בסוף 2020 כפי שדיווחנו אילן סבר, סמנכ"ל הפיתוח שלנו, שניהל במשך 11 שנה את המרכז הישראלי של דולפין והוא ביי-פאר מספר אחד בארץ בתחום של פיתוח של מודולים של זכרונות עבור לקוחות".

בעצם הזיכרון הוא לא הרכיב היחיד שיש בשבב. בשביל להתחיל למכור הלקוחות שלכם יצטרכו רכיבים אחרים, וכרגע יש מחסור בשבבים, כך שאם המצב ימשך, גם אם תחתמו מול לקוחות, ייתכן כי המכירות – ובהתאם התמלוגים – יתעכבו.
"זה נכון. במערכת משובצת יש יותר מאשר רק צ׳יפ אחד וזה באמת מה שקורה היום. ראינו את חברות הרכב מתעכבות בייצור בגלל שחסרים להן שבבים. החדשות הטובות מבחינתנו הן שאנחנו בשלבי התחלה ולא כל כך מושפעים מזה. צריך לזכור שלמרות ה'מחסור האדיר' בשוק שמדברים עליו, הכללות הן תמיד דבר קיצוני. יש פאבים שהם לא ב-100% תפוסה ויש יכולת להסתכל קדימה ולשריין 'סלוט' לייצור".

נחזור לפיתוח השני, זיכרון ה-Stand Alone שאיתו התחלנו: גם כאן דיווחתם על  התפתחות לאחרונה. בגדול אפשר לומר שה'צרה' בזכרונות פלאש היא שכדי להגדיל את הזיכרון צריך להתחיל לדחוס אותם לגובה, שכבה על גבי שכבה. זה תופס יותר מקום במוצר הסופי, ואת זה זכרון ה-ReRAM אמור לפתור – אבל איך?
"אז בוא נתחיל מזה שנסביר שבפלאש, אם אני רוצה לכתוב לתוך ביט (Bit) בודד אני צריך לקרוא בלוק שלם, לשנות את הביט ואז לכתוב את כל הבלוק. זה תהליך איטי יותר, שבהתאם צורך יותר אנרגיה. ב-ReRAM אפשר להגיע ישירות לאותו ביט. נניח שאתה רוצה לשים חולצה במדף השלישי בדלת השנייה בארון שלך. במקום שתוציא את כל הארון מהחדר, לשים את החולצה ואז להכניס שוב להרכיב את הארון, אתה פשוט יכול לפתוח את הדלת ולשים את הזיכרון שם.

"ואיך עושים את זה? יש אלמנט בשם סלקטור. כשמו כן הוא, הוא בורר רק את הביט שאתה רוצה לכתוב אליו. הסלקטור הכי טבעי בעולם הסמיקונדקטור נקרא טרנזיסטור, וזה עובד יופי. אלא מה? שהוא קצת גדול. אז אם אתה מדבר על מערכת משובצת, הזיכרון הוא אולי 3% מכל הצ'יפ, אז גם אם תגדיל את הזיכרון בעשרות אחוזים, מהסך הכל זה עדיין יתפוס חלק קטנטן. לעומת זאת, אם יש מוצר שכל כולו הוא זיכרון, אז תוספת של 50% שטח זה משמעותי. לכן חיפשנו סלקטור יותר יעיל וקטן מטרנזיסטור, ולפני שבועיים הכרזנו שאנחנו החברה המסחרית הראשונה שהציגה רכיב שיכול להתחבר לסלקטור מהסוג הכי יעיל שיש בשוק".

וזה אמור לשמש מעבדים או לצורך אחסון?
"גם וגם. כשאתה אומר זיכרון למעבדים הכוונה למקבילה ל-Nor-Flash, שזה מתאים לשמירה של קוד, ופה לא צריך הרבה נפח. מספיקים כמה מגה בייטים. השימוש השני שציינת הוא מקבילה לNAND-Flash, ופה כבר צריך ג'יגות או טרות. אנחנו מתחילים מקילו בייטים, ואז עוברים למגה בייטים ואז לג'יגה וכן הלאה – כל הזמן מגדילים, ועם הגודל גם נפתחות אפשרויות השימוש כמו שאמרנו. גם בזכרונות המשובצים התחלנו עם ביט בודד, ואז עברנו לקילובייט ומשם למגה בייטים. העניין הוא שככל שהמערך גדול יותר התאים משפיעים אחד על השני וזה נהיה יותר קשה ומורכב. אנחנו לא יודעים מראש מהן התקלות שיהיו אבל כן בטוחים במידה גבוהה שהצוות שלנו ידע להתמודד איתן".

כמה זמן ייקח למוצר כזה להגיע לשוק?
"סדר גודל של שלוש שנים להערכתי".

תאר לנו את פוטנציאל השוק: דיברת על השימוש ב-Stand-Alone בשרתי ענן, ומובן שזה ישמש גם מחשבים וסמארטפונים. אבל האם זה רלוונטי גם לשוק של הזכרונות המשובצים שלכם, שכולל עוד הרבה מכשירי אלקטרוניקה?
"כן. גם ברכב נצטרך לאחסן וידאו או תמונות ושירים ומידע. אפילו במקרר ובטלוויזיה יש צורך באחסון, ולא רק בטלוויזיה חכמה, אלא גם בטלוויזיה 'טיפשה' – בכל אלה ש פרמטרים שמפעילים את כל הטרנזיסטורים והרכיבים האנלוגים, ומדובר בהרבה מידע שנשמר בזיכרון. זה קורה גם במכונת כביסה וגם במיקרוגל. השוק של המערכות המשובצות יותר רווחי לנו, כי בו כאמור אנחנו לא מייצרים כלום אלא מוכרים רישיון, יש רק עלויות מחקר ופיתוח".