איך צמחה בלקסטון לממדים הנוכחיים והאם היא תמשיך לגדול?

Jan Hatzius, הכלכלן הראשי של גולדמן סאקס ואליבא הוול סטריט ג'ורנל ובלומברג הוא גם החזאי הכלכלי הטוב ביותר, טוען, נכון ליום ד' האחרון, שארה"ב בדרך לבום כלכלי גדול, תעסוקה מלאה וגם ללא אינפלציה. זה מאוד מרשים כי האטציוס מטבעו פסימי מאוד, תקראו בעצמכם. אבל למה בעצם לא? קשה מאוד יהיה לביידן לקלקל את מה שהניע טראמפ, הרבה יותר קשה מלבנט כאן.  

המרוויחים הגדולים מהקורונה בוול סטריט - קרנות ההון הפרטי (Private-equity firms), בלקסטון (סימול:BX) כדוגמה מייצגת: ביוני 2020 העלנו כתבה תחת הכותרת, "מניות של גופי ניהול ההשקעות הניבו תשואה עודפת, - KKR כדוגמה". בשבוע שעבר הופיעה, בוול סטריט ג'ורנל, כתבה תחת הכותרת, "Blackstone, Other Private-Equity Stocks Catch Fire", ואכן, 118% הניבה מניית בלקסטון (סימול:BX) בשנה האחרונה, פי 3.3 יותר מהנאסד"ק שהניב 35%. המתחרות הגדולות, Kohlberg Kravis Roberts & Co (סימול:KKR), Ares Management (סימול:ARES)  וקארלייל (סימול:CG) הניבו 82, 79 ו- 72 אחוזים בהתאמה וזאת כאשר כול ארבעת המניות הללו הניבו, ב-11 השנים שחלפו בין תחילת ההתאוששות בוול סטריט, בתחילת 2009 ועד להופעת הווירוס הסיני בארה"ב בתחילת 2020, פחות מהנאסד"ק, ובקושי הצליחו להתמודד עם מדד ה-S&P.

הסיבה העיקרית לעוצמה שהפגינו המניות הללו דווקא בשנה האחרונה אינה קשורה רק בהצלחתן העסקית המרשימה של החברות הללו ב-2020 שהרי החברות הללו, מהבחינה העסקית, צמחו חזק גם במהלך 2009-2019 אלא יותר בהבנה שמדובר בקבוצת חברות שנתוני המקרו כלכלה וההתקדמות הטכנולוגית לצד ההשקעות שביצעו מאז 2009 ורמת ניהול גבוהה מאותתים שהקבוצה הזו תמשיך בצמיחתה גם בעתיד הנראה לעין.

מה שכנראה היה הזרז להבנה הזו הייתה יציאת ה-V של כלכלת ארה"ב ממשבר הקורונה, יציאה שהבליטה את הדבר ושהתבטאה בהזרמת סכומי עתק לניהולן של החברות.

אנחנו מציינים את "התלהבות המשקיעים" ממניות החברות הנ"ל בשנה האחרונה כיוון שאת אותה כתבה מיוני 2020 סיימנו במשפט, "נראה לנו שהמצב הלא ברור שיצרה הקורונה לצד השינויים שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה קוראים להכנסה של אחת המניות הללו לתיק אבל וכרגיל, המחירים הנוכחיים מפחידים".

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה

מסתבר שמה שנראה לנו, כבייבי-בומר, כמפחיד נראה למשקיעי 2020-21 כהזדמנותי. במילים אחרות, המשקיעים, שעוברים בהמוניהם לקרנות הנאמנות ולסלי ההשקעה בגלל הקושי  בבחירת "מניות מנצחות" וחוסר היכולת לצפות את השינויים  שמובילה מהפכת הטכנולוגיה, גילו, במהלך 2020, שחברות ניהול הנכסים וייעוץ ההשקעות נותנות למעשה עוד אלטרנטיבה לצד הקרנות והסלים.

לבטח תשימו לב אגב שבקבוצה שעליה אנחנו מדברים לא מוזכרת חברת בלקרוק (סימול:BLK) המופלאה, היצירה של לארי פינק, שבמהלך השנה האחרונה עברה את סכום ה-10 טריליון דולר בניהול, ייעוץ ושמירה ומנייתה עלתה ביותר מ-110%. הסיבה לכך היא שמבחינת ההגדרות של וול סטריט BLK מוגדרת כחלק מתעשיית ה-"Asset management & custody banks" שם היא מתחרה בחברות כמו T. Rowe Price  (סימול: TROW), Franklin Resources (סימול:BEN), Bank of New York Mellon (סימול:BK) ושכמותן בעוד שהחברות בהן אנו דנים היום נכללות בקטגוריה של  "investment advice".

האמת היא שכפי שקורה בתחומים רבים, הפעילות של החברות בשתי הקבוצות מתערבבת ומתמזגת, בדיוק כפי שקורה בתחום המוליכים למחצה שם חברת "יציקה" כמו TSM הענקית מטאיוואן חודרת לעיצוב, לייצור ולשיווק מעבדים ומתחרה ישירות בחברות כמו אינטל, נבידיה, מיקרון טכנולוגיה או אפל. כל הגופים שהזכרנו וכך גם BLK וחברותיה פועלות מזה זמן בכול תחומי ההשקעה - סטארט-אפים, השקעות כמוסדיים בהנפקות ובחברות ציבוריות ועוד.

• השווקים באסיה בנפילה; וול סטריט צפויה להמשיך לרדת
• האם זה הזמן לקנות טבע? הזדמנות או דווקא מלכודת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בעולם של צמיחה כלכלית גלובלית בסביבה של נזילות גבוהה, ריבית נמוכה ואלטרנטיבות גרועות (מבחינת התשואה למשקיע), תחומי ההשקעה האלו מייצרים פוטנציאל רווחיות גבוה. המשקיעים מאמינים, לאור הצלחת ההשקעות של החברות הללו בעשור האחרון, שיכולות האבחון שלהן בבחירת ההשקעות הנכונות גבוהה ביותר. כל החברות הנ"ל מודעות היטב לתחרות שהולכת ומחריפה בתחום (כולל חדירה של ענקיות פיננסים כמו מורגן סטנלי וכולן מקדישות לנושא פרק מיוחד בדיווח השנתי לרשות, ה-10K.

בלקסטון למשל כותבת כך: "התחרות בתחומי העיסוק שלנו חותכת גרונות ממש וכך, לדעתנו תימשך..". החברה (כמו כל האחרות) מתחרה גלובלית על בסיס של האזור, הסקטור התעשייתי והמוצר או במילים אחרות הם מוכנים לכל השקעה בכול תחום ובכל רמה ובתנאי שתתאים למודל החלטות ההשקעה שלהם.

בלקסטון, שבדיוק כמו KKR או קארלייל התחילה כיועץ השקעות מכסה היום כול סוגי ההשקעה מלבד שירותי ברוקרז' לציבור הרחב. "בשורה התחתונה", מציינת החברה (די בדומה למה שתמצאו בדיווחים של המתחרות כולל בלקרוק), "היכולת שלנו להמשיך ולצמוח בהצלחה בסביבה התחרותית שלנו קשורה ביכולת שלנו למשוך עובדים מוכשרים ומוסמכים ולשמור עליהם כאשר בו זמנית אנחנו מחויבים לשימור המוטיבציה של העובדים הוותיקים שלנו". כל זה נכון גם לבלקרוק. כל החברות אגב נמצאות בקדמת מהפכת הטכנולוגיה-אינפורמציה ועושות שימוש  בכול החדשניות מבינה מלאכותית ועד למציאות רבודה.

עוד דבר שמשותף לכול החברות בשני התחומים הוא רמת הניהול יוצאת הדופן. בלקסטון, בדיוק כמו KKR או CG ולבטח כמו בלקרוק הן כולן "יצירות" של מנהל בעל שיעור קומה שגדל בבתי ההשקעה הגדולים בניו יורק ובעיקר בחברות כמו ליהמן, סולומון, דרקסל, דונלדסון-לאפקין ובר-סטרנס, שכולן נוהלו ע"י בני עמנו וכולן נבלעו, מרצון או הכרח, ע"י  בנקים להשקעות או מתחרים ושדור המשקיעים הנוכחי מכיר אותן בקוֹנוֹטַצְיָה שלילית ובעיקר מהסרטים והספרים בנושאי פרשיות שחיתות ענקיות.

אבל אלו היו החברות שבמהלך המאה ה-20 חינכו דורות של בנקאי השקעה יוצאי דופן ביכולותיהם, אנשים בעלי כשרון "לבחור, הרבה קודם למרוץ את הסוס המנצח מתוך 100 הסוסים המובחרים, בדרבי הבא בקנטקי" כפי שהגדיר זאת נהדר גדול מהמרי ארה"ב ניק דנדולוס היווני (NickThe Greek).

האדם שמאחורי בלקסטון, המייסד, היו"ר והמנכ"ל, סטפן אלאן שוורצמן הוא לבטח אחד מאלו שאליהם התכוון היווני וזאת למרות שכאשר היווני נפטר, ב-1966, התחיל הבחור היהודי מפנסילבניה את לימודיו בייל. שוורצמן התחיל דרכו המקצועית בבנק ההשקעות הגדול דאז  Donaldson, Lufkin & Jenrette (שנבלע ב 2000 לתוך קרדיט סוויס), משם עבר לליהמן ובגיל 31 התמנה למנהל חטיבת המיזוגים והרכישות הגלובלית ולדירקטור בחברה.

ב-1985 פרש על מנת להקים את "קבוצת בלקסטון". הוא פרש מליהמן ושכנע את יו"ר ליהמן, פיטרסון, לשעבר שר המסחר בממשל ניקסון ואחד האנשים המקושרים ביותר בעולם העסקים האמריקאי, להצטרף, "כי המהלך ישתלם" והמהלך אכן השתלם לפיטרסון שלאחר הנפקת החברה ב-2007 פרש עם כ-2 מיליארד דולרים אחרי מס.

אין שום ספק שלשוורצמן המהלך השתלם אפילו יותר, לפי בלומברג, האיש, באפריל השנה, היה שווה למעלה מ-24 מיליארד דולר. שוורצמן, בדומה לכל מנהלי החברות שהזכרנו, מבלקרוק ומטה, הוא "Self-made", אדם שהגיע לרמות שיא בזכות עצמו וכישוריו, אדם שמילדותו הוכיח יכולות עסקיות מדהימות לצד יכולות אקדמאיות (בוגר בהצטיינות מאוניברסיטאות ייל והרווארד), ששירת בצבא ארה"ב (בצי) ושמאז ייסוד החברה, ב-1985, מצליח להתאים את אסטרטגיית החברה שהקים לשינויים הכלכליים, עסקיים, טכנולוגיים. זה דומה, כאמור, לאנשים כמו לארי פינק בבלקרוק או קרביס ורוברטס ב-KKR או דייויד רובינשטיין מקארלייל (שמומלץ מאוד לעקוב אחרי תוכנית הראיונות השבועית שלו בבלומברג).

מדובר בסוג אנשים ייחודיים שעל מנת להבינם חייב הקורא לפחות לקרוא את בסט הסלר Barbarians at the Gates שכתב העיתונאי-תחקירן Bryan Burrough ושיצא בשנת 1989 אודות הרכישה הממונפת, של RJR Nabisco, חברת המזון-טבק הגדולה בעולם אז, ע"י KKR בניצוחם של הדודנים קרביס ורוברטס ובעזרת אמריקן אקספרס ושורה של אנשים "מעולם אחר". מה שחשוב יותר הוא שאנשים אלו מחנכים דור חדש של מנהלים "בדמותם".

בלקסטון 2021, כמו כול הקבוצות האחרות, משקיעה רק לטווח הארוך. נכון לסוף 2020 התרכזו בארבעה תחומים: הנדל"ן שם השקיעו 208 מיליארד, השקעות בחברות פרטיות שם השקיעו 224 מיליארד, השקעות הדג' (בחברות ציבוריות) שם השקיעו 79 מיליארד ו-174 מיליארד הושקעו בתחומי הביטוח וההלוואות (בעיקר אגרות חוב לחברות פרטיות).

בשנים האחרונות (למעשה מאז  עלייתו של דונאלד טראמפ, חבר אישי קרוב של שוורצמן, לנשיאות) נכנסה החברה להשקעות מסיביות במה שמכונה brownfield assets  (נכסי תשתית קיימים בפתוח משותף) ומתרכזת בתחומי התחבורה, שירותים (חשמל, מים וכו), פתוח ושדרוג מקורות נפט וגז, אנרגיה אלטרנטיבית, טלקומוניקציה ותשתיות חברתיות.

בנוסף (וגם בהשפעת טראמפ) נכנסה החברה למה שקרוי Impact investments, פלטפורמות השקעה שמיועדות להשקעות בעסקים ובמנהלים ממוקדי משימה. הפלטפורמות מזהות את מערכת היחסים שבין התפתחויות חברתיות וסביבתיות על החזר ההשקעה בהם וכאן מתרכזת החברה בארבעה תחומים, בריאות, מעורבות פיננסית, יציבות העסק וטכנולוגיות ירוקות כאשר כל ההשקעות בארבעת התחומים נעשות בשיתוף עם חברות מובילות או יזמים בעלי מוניטין.

דוגמה לכך היא חטיבת מדעי החיים של בלקסטון למשל שהיא הצלחה יוצאת דופן. החטיבה עובדת במשותף עם חברות כמו פייזר ו-Alnylam Pharmaceuticals (סימול:ALNY) על פיתוח מניעה ותרופות לסרטן, שותפה עם נוברטיס ו-Anthos Therapeutics על מניעת מחלות לב ועוד.

החטיבה, שגייסה 26 מומחים מכל העולם שותפה, עד כה, ב-114 תרופות חדשות שפותחו ואושרו FDA בעזרת השקעותיה. כאשר בודקים את המתחרות התמונה דומה. הדברים האלו "התגלו" למשקיעים במהלך 2020 ולכן העליות.

מבחינת הדוחות אז בלקסטון סיימה את 2009 עם הכנסות של 1.77 מיליארד, הפסד של 2.39 מיליארד או של 3.71 דולר למניה. את 2020 סיימה עם הכנסות של 6.22 מיליארד, רווח נקי של 1.05 מיליארד או 2.65 דולר למניה כאשר הקונצנזוס מצביע על הכנסות של 8.36 ו- 9.19 מיליארד לשנים 2021-2 בהתאמה ורווח למניה של 3.6 ו-4.01 דולר למניה

בהתאמה. הקונצנזוס הוא על "קניה" כאשר האנליסט האחרון שהוציא מחקר, Brian Bedell מדויטשה בנק, ב 11.8 עם המלצת "קניה" ומחיר יעד של 135 דולר. והתמונה דומה אצל כל החברות שהזכרנו. וכן, כל החברות משלמות דיווידנד נאה (BX משלמת 3.02 דולר לשנה, כרגע תשואה של 2.65%. החברה התחילה לשלם ב-2013 ומאז שולש הדיווידנד).

אז סליחה שחשבנו, לפני שנה, שהמניות יקרות מידי. אבל עדיין אנחנו חושבים שתיק ללא ייצוג מהן הוא "תיק חסר"  ובהחלט מאמינים, כמו בכל הסקטורים האחרים, שעדיף סל מהסוג של KCE (רק חברות אמריקאיות) או PSP (גלובלי).

סלים "אמריקאים" עדיפים בד"כ בגלל רמות ההערכה שנותנים משקיעי ארה"ב). KCE, הוא סל משקולות שווים שמכיל 62 חברות כולל כול המניות שהוזכרו כאן וגם את BLK וכל הבנקים להשקעות, סל שמייצג היטב את התעשייה.